מאת: רויטל גל

הילדה רוצה לעשות קעקוע, הילד רוצה לעשות ניתוח אף, או אולי בעצם פירסינג, חור גדול באוזן ועוד שלל שינויים גופניים שמהם אין דרך חזרה. החזרה לבית הספר מחזירה את הנוער למסע חברתי מורכב, וחושפת אותם ל"שגעונות" שמגיעים פעמים רבות מילדים אחרים. ד"ר סוזי קגן מסבירה איך להתמודד עם זה, והאם למנוע מהילדים לעשות את מה שעל פניו נראה כצעד קיצוני ממנו אין דרך חזרה, או בעצם ללוות את הילד בבחירתו.

למה נוער נוטה לשינויים גופניים כגון קעקוע או ניתוח פלסטי?
לעיתים קרובות, נראה למבוגרים כי כל בני הנוער מדברים באותו אופן, נראים אותו דבר ומתלבשים עם אותם בגדים. אצל מתבגרים זה אחרת: מצד אחד, הם משתדלים להיות ככל החברים ובהתאם ללבוש מותגים, להתעדכן בגאדג'טים ולהיראות באותם מקומות בילוי חברתיים. מצד שני, הם רוצים להיות מיוחדים, שונים מכל עדר בני הנוער. קעקועים וניתוחים פלסטיים משרתים את הצורך שלהם לבלוט והופכים אותם למיוחדים ושונים, כלומר יפים יותר, מקושטים יותר או מזעזעים יותר.
האם באמת מדובר בשינוי כל-כך קיצוני, או שהחברה מחמירה עם העניין?
מאז שחר ההיסטוריה, ביקשו אנשים לשנות סממנים הקשורים לעצמם. באירופה נבנו בתים באופנים שונים, בצבעים שונים, בעולם פיתחו אופנות שונות, ותרבויות שלמות ניסו להתבלט במאכלים או בפולקלור הייחודי רק להן. קעקועים וניתוחים פלסטיים הם שינוי מודרני במערב, והוא מאפשר לאנשים רבים להתבלט, או לחילופין להיראות ככולם בהתאם לצרכים האישיים של אותו אדם.
למה הורים מתקשים לקבל את העובדה שהילד רוצה בשינוי גופני?
בעיני הורים רבים, שינוי גופני הוא הליך מסוכן ובלתי הפיך. ישנם הורים החוששים שעקב גילו הצעיר של ילדם הוא אינו רואה סכנה הטמונה בהתערבות ניתוחית או של קעקוע, ואינו מודע לתוצאות מעשיו, שעלולות להשפיע על עתידו: "איך יוכל לעבוד בחברת היי-טק אם הוא מקועקע?", "איך יעבור ראיון עבודה אם בכל חלק בפניו יש חורים ועגילים?". בנוסף, חוששים ההורים שבטווח הארוך עלול ילדם להתחרט ואף לכעוס עליהם כי התירו לו לבצע את אותו שינוי.
הילדה מודיעה שהיא רוצה לעשות את השינוי, איך צריך להגיב או איך לא להגיב?
יש לשוחח עם הילדה ולבדוק את הצורך בשינוי. האם האף הארוך אותו היא רוצה לנתח גורם לה לבושה ולחוסר תפקוד חברתי? האם הקעקוע הוא רצון לחקות חברות שכבר עשו קעקוע, או זה בגלל ש"אני מאוד אוהבת להקה מסויימת ורוצה לחרוט את שמם על גופי"? יש להיזהר שמא השיחה תהפוך להיות ביקורתית, שווה להימנע מלהשמיץ את החברים או את יכולת השיפוט של הילדה, ולנסות יחד לחשוב על חלופה כגון: "אולי במשך שנה נממן לך קעקוע חינה ובכל פעם תחדשי את הקעקוע לפני שתחליטי סופית?".
איך נדע שהילד באמת רוצה בשינוי, ושהוא לא יתחרט עליו?
אין יכולת לבדוק באופן מלא אם הילד יתחרט על מעשיו בעתיד, אבל ניתן לכוון אותו עם שאלות כגון:
1. פרט חמש סיבות מדוע חשוב לך שינוי זה?
2. האם היה משהו ששינית בעבר, ונראה לך אז מדהים, אך לאחר מעשה חשבת שזה נראה נורא (עיצוב החדר/ תספורת/ בגד ים מסוים)?
3. כיצד תרגיש אם לא תבצע את השינוי?
4. האם הרגשה זו כל כך דרמטית עבורך?
איך נניא אותו את הילד אם אנחנו מזהים שהוא עלול להתחרט על המעשה?
יש להפגיש את הילד עם אנשים בוגרים, אך לא מבוגרים מדי, שהתחרטו על השינוי; אפשר להציע דחייה של ההליך לעוד שנה ולתת חלופות עד להחלטה הסופית, ואז להחליט אם מתאים; להציע בחירה בין השינוי הגופני לבין משהו קורץ אחר (נסיעה לחו"ל, קורס שיט).
כלום לא עוזר, הילד נחוש לבצע את השינוי. מה עלינו לעשות כהורים?
אם הילד נחוש לבצע את השינוי, יש ללוות אותו בכל התהליך. להיפגש עם המנתח הפלסטי או המקעקע ולבדוק תעודות הכשרה, מחיר, תופעות לוואי, לבקש לראות עבודות קודמות שלו ועוד. חשוב לעזור לילד לבחור במועד נכון (חופשה מלימודים, הרחק מתקופת מבחנים וכדומה), לתמוך בתהליך ההבראה של הילד לאחר ביצוע ההתערבות ואף לנסות לחזק אותו במקרה של כאבים או קשיים לאחר הניתוח.
למה הילד שלך רוצה בשינוי? זאת השאלה העיקרית, וחשוב לדבר עליה
  • ד"ר סוזי קגן היא יועצת פסיכולוגית בעלת קליניקה לטיפול משפחתי וזוגי