מה אומר לכם המשפט "אצלנו בבית מנהלים אורח חיים בריא"?

אני מניחה שרוב האנשים חושבים שזה אומר בית בלי ממתקים ומשקאות מתוקים, הרבה ירקות ופירות, כל היום עושים ספורט. הילדים מסכנים ואומללים שבטח ברגע שרואים שוקולד אצל חבר מייד אוכלים כי בבית לא נותנים להם. יש מצב שחלק מהאפשרויות עוברות לכם בראש?

ובכן, בביתי הכולל את יואב בעלי ושלוש בנותיי (מיה בת ה-16, שירה בת ה-14 וגילי בת ה-9) מנהלים אורח חיים בריא. אשתף אתכם מה זה אומר מבחינתי:

שיש בשפע: כבוד, הקשבה, שיח, חום, אהבה, חיבוק, סובלנות, הומור, תנועה, מוסיקה. כל אלו הם בראש ובראשונה. וכן, יש גם פירות וגם ירקות, יש ביצים, בשר, גבינות, דגים וטונה, מזון טרי, דגנים מלאים, מים.

ומה יש פחות? כעס, התעלמות, זלזול, עצלות, וגם פחות שתייה ממותקת, מזונות מעובדים, מזונות עתירי סוכר ושומן. זה עדיין לא אומר שלא אוכלים אותם מחוץ לבית, אך אני מאמינה שמה שלא מקדם את בריאותי - איזו סיבה יש לו להיכנס לביתי? אבל אני מקדימה את המאוחר.

ובכל זאת, גילוי נאות: זה לא תמיד היה כך. רוב חיי, עד לפני שמונה שנים, חייתי הכי רחוק מזה. חייתי ההיפך הגמור, השינוי קרה בהדרגה (חמש שנים), לאט לאט, בסבלנות ובהתמדה.

וגילוי נוסף הוא, שבנושא התזונה יואב, מיה ושירה לגמרי בעניין, אך גילי הצעירה בבנות עדיין בודקת.

אצלי השינוי קרה בזכות העובדה שהייתי מוכנה לנסות, זה אומר לנסות שוב ושוב ולא לאחר התנסות אחת לוותר ולהחליט שזה לא מתאים לי, לא טעים לי, לא נעים לי.

רק כשהמשכתי לנסות, המתכונים השתפרו, הטעמים השתנו, משך ההכנה התקצר ומה שנראה מסובך בהתחלה הפך להיות פשוט בהמשך.

הבחירה לחיות בריא יותר השליכה והשפיעה לטובה על כל חלק בחיים שלי, על הבריאות, על ההרגשה, על הקריירה, על ההורות, על המראה, על רמת האנרגיה, הפסקתי לחשוב ולהרגיש שאני מפסידה משהו והתרכזתי ברווח העצום.

השינוי שעשיתי בחיי דרש ממני להיות ערה לאותם הדברים שאני עושה ופוגעים בבריאותי, לרוב היו אלה הרגלים אוטומטיים שלא חשבתי עליהם כלל, וברגע שזיהיתי אותם המטרה היתה לשנות אותם בהדרגה ולתרגל משהו שונה - זה לא קל, הרגל הוא משהו חזק שמושרש עמוק בתוכנו וכל ניסיון לשנות אותו נתקל בהתנגדות עצומה, אך גיליתי שאם אני מתמידה לאורך זמן השינוי קורה.

גם לשנות הרגלים במשפחה זה משהו שדורש הבנה, זמן ותרגול, אך בראש וראשונה – אמונה, אמונה שזה מספיק חשוב, אמונה שזה שווה את המאמץ ואמונה שאתם יכולים לעשות זאת. אני מאמינה שכל אחד יכול!

לאורח החיים הלא בריא שלי היו השלכות רבות על כל המשפחה - רמת עייפות גבוהה, אחוזי שומן גבוהים, הייתי על גבול הסוכרת. ההשלכות היו גם על בנותיי, שכן הן הלכו בעקבותי, וגם על האווירה הכללית בביתנו. הבנתי שאם אמשיך לדבוק באותה הדרך המצב לא ייעשה טוב יותר אלא להיפך והודיתי בני לבין עצמי שהאחריות על מצבי הבריאותי שלי ושל משפחתי זו האחריות שלי.

אורח חיים בריא הוא לא רק פתרון למשפחות בעלות עודף משקל, או רק לאחד ממבני המשפחה שסובל מאחוזי שומן גבוהים, גם אנשים רזים יכולים לחיות באורח חיים לא בריא אם יש מצב של חוסר תקשורת בין בני הבית, תזונה לקויה, רמת אנרגיה נמוכה ומערכות יחסים טעונות ומתוחות, שכן לכל אלו יש השפעה על הבריאות בטווח הארוך.

אני מקווה שבשלב זה כבר השתכנעתם שכדאי לחיות חיים בריאים יותר, אך לצערי ההבנה כשלעצמה לא עושה את השינוי, השינוי הוא תוצאה של פעולות ומעשים.

אז איך עושים שינוי משפחתי?

כמי שעשתה זאת בעצמה ובנוסף העמיקה למידה בתחום התזונה והאימון והיום מאמנת לאורח חיים בריא הרבה אנשים במסגרות שונות, אשתף אתכם במה שעבד בשבילי ומהיום יעבוד בשבילכם.

במקרה שלי בהתחלה הייתי לבד. זה לא שכל המשפחה בחרה לחיות בריא יותר, לא הצהרתי הצהרות ולא חוללתי מהפכות במטבח, לא הוצאתי שום דבר מהתפריט המשפחתי המשותף אלא הוספתי לתפריט שלי ירקות, פירות ודגנים מלאים והפחתתי ממתקים ופחמימות ריקות. בישלתי לעצמי את האוכל על פי עקרונות התזונה הבריאה, אפיתי יותר, טיגנתי פחות, אכלתי מזון טרי ופחות מזון מעובד, אכלתי בישיבה ולא "חטפתי על הדרך" ולשאר בני המשפחה עשיתי מה שהם רצו ומה שהיו רגילים (שניצל, צ'יפס, פתיתים וכו') אבל אכלנו יחד.

  • להוסיף בבית מזון טרי ומזין ושיהיה גלוי לעין.
  • להיות יחד. כמה ומתי זה כבר אישי לכל משפחה, אבל על מנת ליצור שינוי משפחתי דרוש זמן משותף לכל המשפחה יחד כי רק כשנמצאים יחד יש משמעות לדוגמה אישית.

כשהיה לי קשה שיתפתי אותם וביקשתי עזרה, כי גם כאשר הבנתי שממתקים לא מוסיפים לי בריאות עדיין קשה היה לי לראות אותם מול העיניים ולהתאפק. הרי אמרתי לכם - הרגלים קשה לשנות, ואני תרגלתי אכילת ממתקים במשך ארבעה עשורים. אז הבנות הציעו שהן יחביאו אותם ממני ומייד הסכמתי לפתרון היצירתי. בפועל ברגע שהם היו רחוקים משדה הראייה שלי הם היו רחוקים גם משדה הראייה שלהן כך שבאופן עקיף גם הן אכלו מהם פחות.

  • לסדר את האוכל בבית באופן כזה שהמזון המזין נגיש יותר והמזון הפחות מזין נגיש פחות.
  • לשתף בקושי ובהצלחה, לא לצאת מנקודת הנחה שמבינים אלא לדבר ולבקש עזרה אם צריך, לשתף זה אומר להתחשב בכולם בניגוד ללתת הוראות ולהחליט עבור כולם.

עם הזמן השינוי שעברתי מאוד בלט לעין, השלתי 30 ק"ג ממשקלי, אך בני משפחתי לא רק ראו את השינוי, אלא חשו אותו בהתנהגות שלי - ברוגע, בסבלנות, בשמחה. לאט לאט הבנות התעניינו יותר ויותר למשל כשעשינו קניות יחד והן ראו אותי קוראת בעיון את הכתוב על האריזה הן רצו לדעת מה משמעות של "דגן מלא", "ללא תוספת סוכר" ואני עניתי. לא ניסיתי לשכנע, לא "משכתי" אותן אליי, רק פתחתי את הדלת למקרה שהן יבחרו להיכנס.

  • לעודד את הסקרנות, את ההתנסות.
  • סבלנות. לתת לדברים את הזמן הדרוש מבלי להיות מתוסכלים, מאוכזבים.

אחד הדברים שלשמחתי לא נאלצתי להתמודד איתם זו השתייה הממותקת שכוללת כמויות סוכר עצומות והיא אחד הגורמים המשמעותיים לבעיית עודף המשקל בקרב ילדים. ההבנה והידע אינם מספיקים על מנת להפסיק את ההרגל של שתיית משקאות ממותקים והפרסומות לא עוזרות לנו בנושא. ובכל זאת, ממתאמנים אותם אני מאמנת אני יודעת שאחת הדרכים היא ראשית להיות מודעים לכמות שצורכים בבית - ממש לערוך רישום של כמות שבועית של צריכת הבקבוקים. מניסיון, אנשים מעריכים שמצבם הרבה יותר טוב אך הרישום מעמת אותם עם המציאות. בהדרגה לקנות פחות ופחות ובמקביל לתרגל שתיית מים. השאיפה היא שעם הזמן שתייה ממותקת לא תהיה בבית אלא רק משהו שלעתים שותים בחוץ. בפועל, עם הזמן נעלמת התשוקה לשתייה הממותקת.

  • מודעות למצב. רק מודעות והודאה באמת יכולות להביא לשינוי של ממש, התקדמות ושיפור מתייחסים לנקודת המוצא. אז משפחה שהיתה רגילה לשתות 20 בקבוקים, ואחרי חודשיים שותה רק 10 - זו כבר בחירה בריאה יותר.
  • הדרגה. שינוי קיצוני יכול לגרום תוצאה הפוכה.

כאשר מדובר בילדים בגיל הרך, התהליך קל יותר. אנחנו מנהלים את הבית, קונים ומבשלים להם לפי רצוננו. אך גם פה אנחנו צריכים לתת דוגמה אישית. לשקף אורח חיים כזה שתואם את מה שאנו דורשים מהם. נכון שקיימת השפעה סביבתית, אבל לבית ההשפעה החזקה ביותר על הילדים. אנחנו נדרשים לעשות את התיווך, אז גם אם אנחנו לא קונים ממתקים לביתנו, עדיין זה בסדר אם ילד בוחר לאכול ממתקים במסיבת יומולדת.

  • גמישות. ממתקים הם לא משהו שאסור, הם משהו לא בריא, אך כל עוד צורכים מהם במידה זה בסדר.

בעיות השמנה הרבה פעמים הן ביטוי לבעיות רגשיות, הנובעות ממשהו עמוק שבא לידי ביטוי באכילה מופרזת. קצב החיים המודרני, מכלול קשיי היום ושעות העבודה המרובות גובה מכולם מחיר. לכן חשוב לדעת שיש דברים שכדאי שכל אחד יוסיף מהם אל התפריט שלו, אפילו גרמים בודדים מהם יוסיפו הרבה בריאות למשפחה. ואני מדברת כמובן על שיח בין בני הבית, תקשורת שבה שואלים שאלות, מקשיבים, מתעניינים, משחקים, מתחבקים וצוחקים.

  • חום ואהבה. אלו הם ביסים חינמיים שרק מוסיפים חיוניות ושמחה למשפחה ורצוי לנגוס מהם ללא הגבלה.

אני הבנתי בשלב מוקדם מאוד, הרבה לפני שבנותיי הגיעו לגיל ההתבגרות, שאני לא יכולה לשנות אף אחד, בקושי את עצמי אני יכולה, אבל אני יכולה להשפיע.

אורח חיים בריא עבורי הוא ערך, ערך בו אני מאמינה ועל פיו אני חיה, בדיוק כמו ערכים אחרים – לכבד, להתנדב, ללמוד, להתקדם, לא לגנוב, לא לקלל... ברגע שאני מאמינה בדבר אני עושה אותו, לא רק מדברת עליו. ילדים לומדים ממה שהם רואים וחווים. במקרה של שינוי, ברגע שהשינוי הופך להיות ערך שעל פיו אני חיה את חיי, כל המשפחה רואה וחווה בשלב ראשון ובהמשך מצטרפת, כל אחד בקצב שלו.

אני בחרתי שלא להשקיע אנרגיה בלכעוס, להיעלב או להתאכזב. האנרגיה היחידה שהוספתי אל חיי זו פעילות גופנית, וגם את זה עשיתי על פי אותם עקרונות, בהדרגה, בסבלנות, בשיתוף ואהבה. לקחת אחריות על הבריאות של משפחתי זה לא רק לטפל בהם כשהם חולים אלא פשוט לוודא שיהיו בריאים!