מאת אראלה טהרלב בן שחר
חלוק לבן, סטטוסקופ ומזוודה של רופא, היו עד לפני שנים לא רבות סימני ההיכר של "אמת וודאית", הנמסרת מהרופא למטופל ומתקבלת בלב שלם. הדברים ששמענו מפי הרופא היו "דברי אלוהים חיים", ולא חשבנו על האפשרות שאולי הוא טועה. אולם, הזמנים האלה עברו, והיום אנחנו יודעים, שמתחת לחלוק הלבן והסטטוסקופ, הרופא הוא אדם שיכול לטעות. אפילו כשאינו טועה, יש מישהו שיכול לחשוב אחרת, ובחדר הסמוך יושב מישהו עם חלוק לבן וסטטוסקופ, שעשוי להגיד דבר אחר לגמרי. על סמך התובנה הזו, החלו רבים להתייעץ ברופא נוסף, נוהג הגיוני במיוחד לפני שמקבלים החלטות על פרוצדורות או טיפולים כבדי משקל ולא הפיכים כמו ניתוחים, כריתות שד או רחם, כימותרפיה ואחרים.
אמנם "דעה שניה" נראית כמו מוסד שמעצים את החולה ומעניק לו אפשרויות נוספות, אבל למעשה, מדובר בעניין שגורם לבלבול רב, ולא פעם מותיר את החולה במבוכה, מוצף בשאלות. האם לבצע? למי ללכת? האם זה לא ישבש את יחסי עם הרופא? למי להאמין? עסקנו בנושא בהרחבה במגזין מנטה המודפס, ובבלוג שלנו בחרנו להביא כמה מן המיתוסים הנפוצים על דעה שניה, ואת האמת עליהם.

"למה לך ללכת לעוד רופא? אם אחד אמר שיש לך סרטן, השני לא יגיד פתאום שאין לך"?

דעה שניה: לא נכון. יכול להיות שרופא אחד יאבחן אחרת מרופא אחר. "מחקרים הראו, שכשנותנים לשני רדיולוגים את אותו הצילום, ב-30% מן המקרים עלול להיות הבדל בין חוות הדעת שלהם. ברוב המקרים ההבדל אינו מאוד גדול, אבל באחוז אחד או שניים של המקרים יכול להיות הבדל שיש לו השלכות על הטיפול", אומר פרופ' אלי קונן, מנהל אגף דימות במרכז הרפואי על שם שיבא.
פרופ' מנחם פיינרו, חבר הנהלה וחבר במועצה המייעצת של האגודה לזכויות החולה, מוסיף: "רופאים נוטים להמליץ על הטיפול שהם מכירים ויודעים לבצע. יש סיכוי לא נמוך, שאם תלכו לרופא שמתמחה בלה-פרוסקופיה, תקבלו המלצה לעשות ניתוח לה-פרוסקופי. אם תלכו לרופא שעובד עם רובוט, תצאו ברושם שניתוח באמצעות רובוט הוא הניתוח המתאים לכם".

"אם הלכת לרופא פרטי ידוע ונחשב, אין צורך ללכת לרופא נוסף"

דעה שניה: לא נכון. דווקא ברפואה פרטית נדרשת דעה שניה יותר מברפואה ציבורית. "כשהולכים לראות רופא פרטי, לא נהנים מבקרת העמיתים שמתרחשת בעת דיון ליד מיטת החולה בבית החולים", אומר פרופ' פיינרו. "לכן، כשאתם הולכים לרופא פרטי, גם אם הוא ידוע ובעל שם, כדאי להתייעץ עם עוד רופא". יש מצבים בהם אבחון שניתן בבתי החולים מבוסס, למעשה, על שתיים או שלוש דעות, ובמקרה הזה דעה שניה עשויה להיות מיותרת. פרופ' איריס ברשק, מנהלת המכון לפתולוגיה במרכז הרפואי שיבא: "בהרבה מן המקרים שני פתולוגים או יותר שותפים לאבחנה לגבי ממאירות, והאבחון חתום על ידי צוות מומחים ולא על ידי מומחה יחיד. במקרה הזה, יש פחות צורך בדעה שניה, כיון שהדעה הראשונה למעשה משקללת בתוכה מספר דעות".

"אם אתה מרגיש שאפשר לסמוך על הרופא שלך, כנראה שאין צורך בדעה נוספת"

דעה שניה: לא נכון. למעשה, הרושם שלנו מהרופא מבוסס על רשמים שטחיים ואינו מעיד על מקצועיותו או היעדרה. פרופ' טליה מירון שץ, ראש המכון לחקר קבלת החלטות רפואיות, הקריה האקדמית אונו: "מחקרים מראים, שהרושם שיש לנו ממומחים, כולל רופאים, מבוסס על דברים שטחיים. אנו נוטים להעריך את המקצועיות של רופאים על פי רמזים גלויים לעין, כמו עוצמת קולו של הרופא, הסמכותיות בה הוא מדבר, המין ואפילו גובה הרופא".

"לא נעים מהרופא? הרופא אינו בן זוג רומנטי שדורש מונוגמיה, הוא איש מקצוע"

דעה שניה: לא נכון. פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר המרכז לחקר מדיניות בריאות בנגב, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון: "מחקרים הראו, שגם רופאים שאומרים שהם מאמינים שהמטופלים צריכים לקבל דעה שניה, עלולים לכעוס או להיפגע בזמן אמת, כשמישהו מערער על האבחנה שלהם".

"תמיד אפשר לקבל דעה שניה ולהסתיר אותה מהרופא, אם הוא לא ידע הוא לא יפגע"

דעה שניה: לא נכון. מוטב שהרופא המטפל ידע שאתם הולכים לעוד רופא, וכדאי אפילו להתייעץ אתו למי ללכת. בוודאי שכדאי להביא לו את חוות הדעת השנייה ולהסתייע בו בקבלת החלטה, במקרה שיש הבדלים בין הראשונה לשנייה. "צעד שיכול להביא לדיוק מרבי באבחון ובטיפול הוא שקיפות מלאה ושיתוף פעולה בין רופאים," מסביר פרופ' דוידוביץ". "מטופל צריך לספר הכל לרופא, בפרט אם הוא מתכוון שהוא יהיה זה שינהל את הטיפול".

"כשאתם מספרים לרופא שאתם רוצים לשמוע דעה שניה, הדגישו שזו זכות המעוגנת בזכויות החולה, והזכירו לו שאפילו החכם שברופאים עלול לטעות"

דעה שניה: לא נכון. הנגישות לחוות דעת נוספת אכן מעוגנת בחוק זכויות החולה אבל אם אתם רוצים לשמור על יחסים טובים עם הרופא מוטב שתסבירו לו את זה כשאתם מתמקדים במצבכם ובקושי שלכם, ולא באפשרות שלו לטעות. פרופ' מירון-שץ: "כשאתם מסבירים לרופא מדוע אתם רוצים לראות רופא נוסף התמקדו בעצמכם. הסבירו לו שאתם צריכים לקבל החלטה גורלית וציינו שחשוב לכם לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות לגבי הטיפול ולשקול את כל האפשרויות הקיימות. הדגישו שאתם סומכים עליו ומעוניינים שהוא ינהל את המקרה".

"אל תגלו לרופא השני מה אמר הראשון, זה עלול להשפיע עליו"

דעה שניה: יש בזה אמת. רופא שיודע מה היתה דעת קודמו, אינו שוקל את הדברים באותו האופן. פרופ' דוידוביץ": "במחקר שערכנו, נמצא שאורתופדים שידעו מה המליץ הרופא הראשון, נטו להמליץ על טיפול אגרסיבי יותר מרופאים שלא ידעו מה היתה המלצת קודמיהם. עם זאת, לא כדאי להסתיר מן הרופא שהוא שני, אלא להתייעץ אתו ולשאול אם היה מעדיף לדעת מה אמר קודמו".

"אם יש לכם כמה דעות סותרות, החליטו איזו דעה תואמת יותר את דעתכם"

דעה שניה: נכון חלקית. יש מקרים בהם בחירת הטיפול היא עניין של מערכת ערכים וטעם, אבל במקרים אחרים כדאי שיהיה מומחה שילווה את ההחלטה שלכם. דוידוביץ': "הדבר הטוב ביותר הוא לבחור רופא שינהל את הטיפול, בין אם מדובר ברופא המשפחה שלכם, ברופא הראשון, או במנהל מקרה שרכשתם את שירותיו באופן פרטי".
הרושם שלנו מהרופא מבוסס על רשמים שטחיים ואינו מעיד על מקצועיותו או היעדרה (שאטרסטוק)