מאת מערכת מנטה

מספר ה"לייקים", התגובות והתהודה שמעוררת תמונה אותה מעלה בן נוער לרשת החברתית, מקבל מקום חשוב בהרגשה ובביטחון העצמי, מה שמהדק את הקשר בין הדימוי האישי לבין המראה החיצוני. יחד עם זאת, השינויים השונים שמתחוללים בגופם של בני נוער רבים גורמים, לעיתים, לפגיעה במראה החיצוני ולירידה בביטחון העצמי. במקרים מסוימים, מעבר לביקורת העצמית, גם הסביבה האכזרית אינה מהססת להזכיר את הנושא.

אפשר להתמודד בצורה מרוככת עם השינויים הגדולים שבני נוער עוברים בגיל ההתבגרות, אפשר לעזור וללוות אותם בתהליך. מחד, ההורה יכול לסייע לילד להעריך במידה הנכונה את חשיבות המראה החיצוני, ומאידך, לסייע לו בביצוע הפעולות הבסיסיות לשמירה עליו.
צמד מומחים מסייעים בפתרונות, ומחדדים את הנושא עם עצות פשוטות לביצוע.
"השינויים שחלים בגופם של בני נוער הם גדילה מבחינת היקף הגוף, גובה ומשקל בצורה אינטנסיבית," אומרת ד"ר יוכי בן נון, פסיכולוגית התפתחותית ורפואית בכירה בשירותי בריאות כללית. "זהו גיל של גדילה מואצת, המוכר בעיקר אצל בנים, שנותנים "קפיצה" גדולה של 7-6 ס"מ בשנה. בנוסף, שינוי גדול הוא ההתפתחות המינית. אצל בנות זה בא לידי ביטוי בצורת הגוף מבחינת גדילת החזה ושינוי חלוקת השומנים על פני הגוף. הן הופכות לנשים, האגן מתרחב והמותן הופכת צרה. החלק הפחות נעים שיש בצמיחה זו," מוסיפה ד"ר בן נון, "הוא הנוגע לעור. לרוב, בהשפעת ההורמונים, העור הופך להיות לא נקי, לא חלק ולא אסתטי לתקופה מסוימת. אצל גברים מתחיל שיער בפנים, ועד שהצמיחה נעשית בשלה, הרבה פעמים שיער מדולל בשפם ובזקן לא נראה טוב. יש חצ'קונים שיוצאים אצל שני המינים."
איך מסתגלים לשינוי בגוף?
ד"ר בן נון: "הרבה פעמים, בהתחלה זה מאוד מביך. הנער נכנס לתוך בית חדש, והוא צריך להתרגל אליו. יש עניין של מבוכה, אי נוחות ובושה. חלק מסתירים את ההתפתחות, במיוחד אצל בנות שמתחילות ללבוש חזייה. אי הנוחות קיימת גם בתוך הבית, מול אחים ואחיות או מול ההורים. קבלת המחזור אצל בנות מתחילה תהליך שיש להתרגל אליו, לא תמיד הימים קלים עם הכאבים והדימום, עם פדים, זה תהליך שמצריך הסתגלות ונוצרת מבוכה: לשתף או לא? הם יודעים או לא? ללא ספק, כל אלה הם שינויים שיוצרים דרמה עבור בני הנוער."
מה עוברת הנפש בימים כאלו?
ד"ר בן נון: "זו תקופה של המון אי-שקט והתחבטויות. יש תחושה של אי-שלמות עם מי אני ומה אני. על כך יש להוסיף שינויים הורמונאליים ושינויים במצבי רוח. ממצב רוח של דכדוך עוברים לדיכאון קל, בכי בקלות, אימפולסיביות, צורך להתנועע, להשתולל, אי שליטה על מה קרה לי. ללא ספק, מהפכים אלה מצריכים הסתגלות, עד שהדברים מתאזנים ומגיע רגע ההתבגרות".
איך יכולים ההורים לתרום לשיפור ולהקלת המצב?
ד"ר בן נון: "זה תלוי באישיות של ההורים ובמידת הידע שלהם בנוגע למה קורה לילדיהם בגיל הזה, להבנה שלהם, ליכולת להתמודד ולהכיל את זה. מצד אחד, עליהם להיות אמפאתיים, לשדר קבלה והבנה, ומצד שני לשים גבולות. למשל, מול הדחף של הנערים ללכת עם החבר'ה ולחזור מאוחר, לשבור את הגבולות, לשתות אלכוהול, להתנסות בגירויים חדשים. הילדים בגיל הזה מושפעים מאווירה חברתית, נענים ללחץ החברתי ולא קל לעמוד מול זה. הורים בגיל זה בהחלט צריכים ידע ותמיכה של הורים אחרים, של מערכת החינוך, ולפעמים יועצים מקצועיים.
"חשוב למצוא את "שביל הזהב" בין הבנה, קבלה ויכולת תמיכה בנער. ההורים הם מקור הכוח של הנער, מקור הסמכות עבורו. חשוב לעמוד איתן, להעמיד את הגבול ולהגיד, למשל, שלא חוזרים הביתה אחרי שתיים לפנות בוקר. חשוב להיות מעורבים וערניים אבל גם ללמוד לשחרר, כי חשובים הפרטיות ומרחב האישי, ועל ההורים ללמוד לכבד זאת".
חשוב למצוא את "שביל הזהב" בין הבנה, קבלה ויכולת תמיכה בנער/ה. (שאטרסטוק)

תופעות פיסיות ומה עושים איתן

בין פצעונים לשערות, בין מצב רוח מדוכדך שנגרם בעקבותיהם לבין התרוממות נפש כשהעור חלק, יש הרבה מה לעשות. ד"ר להבית אקרמן, רופאת עור משירותי בריאות כללית תורמת עצות יעילות.
הופעת פצעונים בפנים ובגוף
היום, ההתבגרות מוקדמת יותר מאשר פעם, ולפעמים מתחילה אקנה בגיל 10. השינוי שמוביל להופעת פצעונים בגיל ההתבגרות נובע מהפרשה מוגברת של הורמונים, בעיקר אסטרוגנים והטרוגנים, הורמוני מין. אלו קשורים להבשלה של כל המערכות בגוף, מילד לבוגר. ההפרשה בעור גורמת לכך שתהיה הפרשה מוגברת של חלב, ויחד עם חיידקים שנמצאים על העור, נוצרים הפצעונים. בשל נטייה גנטית, זה לא קורה אצל כולם.
בדרך כלל, בתום גיל ההתבגרות, בגיל 20-18, ישנה דעיכה בכמות הפצעונים. כ-15% ימשיכו לסבול מאקנה גם בתום גיל ההתבגרות, בגלל הנטייה הגנטית או בגלל בעיה הורמונלית.
למנוע את כל הגורמים לא ניתן, אבל ניתן לטפל בבעיה עצמה, למזער אותה ולנסות מניעה. נער שסובל מאקנה ויקבל טיפול קבוע, יוכל למנוע היווצרות של פצעונים נוספים. ניתן לטפל באמצעות תכשירים מקומיים של סבון פנים מיוחד ולטפל באופן מקומי בפצעונים בעזרת מריחת ג'ל. על מנת להוריד את מסת החיידקים בעור, חשוב להשתמש בסבון המכיל חומרים אנטי בקטריאליים הפועל להסרת השומן מהעור. תכשירים מקומיים משולבים פועלים טוב יותר מאשר כאלה שמכילים מרכיב אחד. תכשירים שקופים שלא משאירים סימן לבן על הפנים מומלצים, כי מדובר בבני נוער.
כדאי להתייעץ עם רופא עור ברגע שמופיעים הפצעים, ולהתייעץ. יש סוג נגעים שונים, וצריך לקבל טיפול מתאים. ההורים יכולים להקל, לא לפחד מהטיפול ולתמוך בנער, טיפול ותמיכה ימנעו צלקות בעתיד, בעור ובנפש.
שיעור יתר
לפעמים, רואים שיעור יתר לפני כל יתר תופעות גיל ההתבגרות. המרכיב הגנטי חשוב כאן, כך שלא מדובר רק בהתבגרות והורמונים. ברגע שמופיע השיער, הוא כאן כדי להישאר. צריך לעבור מספר ניסיונות כדי לנסות להסתירו או להסירו, אך לא מדובר בשלב חולף.
במידה וסובלים משיעור יתר, ישנו תכשיר המאושר לשימוש מגיל 12, אותו מורחים פעמיים ביום, והוא עוצר את צמיחת השערה. ניתן למרוט שיער בצורות שונות, דוגמת לייזר או אפילציה המהווים טיפול יעיל. תמיד כדאי לבדוק רגישות באזור קטן, כך שלא יישארו צלקות אם הטיפול לא מתאים.
בכל שלב בו חושבים להתחיל לטפל בנושא וההפרעה הופכת למשמעותית, כדאי להיפגש עם רופא, לקבל המלצות ואז להחליט. צריך ללכת ולשמוע מה מומלץ ומה אפשר לעשות ואז להחליט. ההורים יכולים להקל במצב זה, ללוות את הנער למכוני הסרת שיער וטכנולוגיות עור, לעזור במימון זה. רצוי להימנע מהקוסמטיקאית השכונתית ורצוי לבדוק מכונים גדולים עם מכשירים טובים ומטפלים מיומנים.
הזעת יתר
יש מי שסובל מהזעת יתר בגיל ההתבגרות, ויש מי שלא. אין לדעת מדוע זה נגרם, אך בהחלט יש נטייה לדעיכת הבעיה עם הגיל. אפשר לעזור בטיפול בבעיה בעזרת שימוש בדאודורנט שמכיל אלומיניום, וישנם תכשירים רפואיים המכילים חומרים טובים שעובדים חזק על ההזעה, ויעילים בבתי השחי, בכפות הידיים והרגליים. כמו כן כדאי ללבוש חולצות לבנות, עליהן ההזעה ניכרת פחות. אם התכשירים אינם עוזרים, כדאי לטבול באמבטיית מלחים למשך כשעה ביום. זה טיפול קצת קשה, אבל יעיל ולא כואב.
המילה האחרונה והטיפול החדש הוא טיפול בגלי רדיו בבתי שחי ובכפות ידיים. זה טיפול ישראלי שאיננו כואב וכולל סדרה של 6-2 טיפולים מדי שבועיים. בטיפול מחממים את בלוטות הזיעה, נוצרת עצירה והפחתה בהזעה. הטיפול פשוט ולא כואב, אך יקר. ישנו טיפול נוסף של הזרקת בוטוקס, רק מגיל 18 ורק בבתי השחי. קיימת גם אפשרות לניתוח, אך בחלק גדול מהמקרים ההזעה נפסקת במקום המנותח, אבל עוברת למקום אחר בגוף.
ההורים יכולים לפרוש בפני הנער את אפשרויות הטיפול, ולהמליץ ברגע שלא מסתפקים בתכשירים הנמכרים בבתי המרקחת, להיפגש עם רופא עור, וללוות את התהליך.
טיפול ותמיכה ימנעו צלקות בעתיד, בעור ובנפש. (שאטרסטוק)