אחרי הארוחה הענקית של הסדר, ולאחריו ימים שלמים של טיולים ואכילה בחוץ, מגיעה לה ארוחת חג נוספת, ואחריה מימונה. במילים אחרות, ים של אפשריות להזין את עצמנו באוכל משמין– והרבה ממנו.
לא חייבים לטמון את הראש בחול ולהגיד "את הדיאטה נתחיל אחרי החגים". אפשר פשוט להבין שאלה החיים, ותמיד יהיו אירועים שיוציאו אותנו מהמסגרת והשגרה. אפשר ליהנות בסעודות חג ולהימנע מעודף משקל, תוך שמירה על תנאי אחד: צריך להיערך אליהן, ולתכנן. את הספונטניות השאירו לתחומים אחרים. ארוחות החג הן בילוי – אין פה "אוכלים - גומרים", אלא מפגש משפחתי שנמשך שעות, ואם יוצאים בשבת לפיקניק או ברביקיו, מדובר בשעות רבות עוד יותר. במסגרות האלה כל הזמן אוכלים משהו - עוד פרי, עוד פיצוחים, עוד נגלה מהגריל, עוד קינוח או פשטידה. אם אני לא מתכננת, הסיכוי שלי לסיים את הארוחה בתחושת כבדות, עייפות, והמון המון קלוריות הוא גבוה מאוד.
אז הנה כמה דרכים שמניסיוני, מסייעות להתמודד עם המצב החגיגי שנקלענו אליו:
• ארוחת סדר שני של פסח: אוכלים במהלך היום דברים קלים ומשאירים מקום לסעודה בערב. בבוקר אוכלים בעיקר פירות, ובצהריים מרק ירקות עשיר עם תוספת כוס אורז מלא, המהווה פחמימה מורכבת שנותנת תחושת שובע לאורך זמן. מי שרוצה יכול גם ללבוש בגדים צמודים, כאלה שמגבילים את הקיבולת של הקיבה. באופן אישי, כשאני לובשת בגדים רחבים, אני שוגה באשליה שאני יכולה לאכול הרבה.
• הזמינו אתכם לארוחה? העדיפו להביא מאכל שהכנתם ואתם יודעים מה יש בו. אני מעדיפה סלט שיש בו הרבה ירקות ירוקים, רוטב טעים אך לא משמין מדי, מועשר במעט אגוזים. הסלט הזה הוא העוגן שלי בארוחה.
• מוותרים על המצה: חבל על הקלוריות, ואת הערך התזונתי המועט שיש בה, עדיף לאכול ממקורות אחרים.
• קינוח: לוקחים בצלחת אישית, ולא מנשנשים מהצלחת המרכזית או מצלחת בן/בת הזוג. המצב שבו מוותרים על צלחת קינוח ואז מנשנשים הוא הגרוע ביותר. אגב, זו החולשה הפרטית שלי.
• רק מים: לא שותים מיצים או מוגזים.
• איך מסדרים את הצלחת? בארוחות חגיגיות יש שלל מנות - ראשונות, מרקים, סלטים, מנות עיקריות ועוד מיני תוספות. הסוד שלי הוא "הצלחת היא הגבול". אני שמה בצלחת בכמות סבירה, ולא ממלאה אותה שוב.
• עזרו למארחים: אני תמיד מציעה עזרה למארחים ומגישה לילדים. כך, אני לא "נתקעת" בישיבה סביב השולחן ואז בלי לשים לב, מנשנשת עוד ועוד.
• בפיקניקים: מוותרים על הפיתות ומעדיפים סלטים ועוף. היו בתנועה, שחקו עם הילדים ואל תרבצו על המחצלת. הפעילות מונעת אכילה מתוך שעמום, או כי "אחרים אוכלים".
