למה כדאי לסגור את הנייד לשעה

זמן איכות בפארק עם הבנות

בתכנית הרדיו שלי "חיים טובים יותר" התארח בשבוע שעבר ד"ר דני קרת. נכחתי בהרצאה שלו על מזון מתאים במקרה של בעיות כולסטרול וסוכרת, ושמחתי כשהסכים להתארח לאחר מכן בתוכנית. במסגרתה, בחר ד"ר קרת להתעמק דווקא בסוגיית התמיכה החברתית, ובהשפעתה המיטיבה הן על בריאות הנפש והן על בריאות הגוף.

הוא ציין כי אדם שמוקף חברים חי חיים שלווים ורגועים יותר, וכי שלווה ורוגע משפרים בריאות ומאריכים חיים. אנשים המשתייכים לקהילה, מוקפים במשפחה ומנהלים יחסי קירבה ואינטימיות, ישפרו את איכות חייהם.

מצאתי את עצמי מזדהה עם דבריו. מניסיוני, הידיעה שיש את מי לשתף ועם מי לחלוק את ההצלחות, הקשיים, החלומות והמשברים, מפחיתה מאלמנט הלחץ הנפשי, הסטרס – ומדובר בגורם חיוני לחיים בריאים ואיכותיים. אם נאכל בריא ונעשה פעילות גופנית, אך במקביל ננהל אורח חיים וללא יכולת ליהנות מקירבה, ממגע ומאינטימיות, נחטיא את מטרת העל שלנו - חיים בריאים, איכותיים וארוכים.

אני נזכרת במכר שסיפר לי כי בשנים האחרונות החל לרכוב על אופניים בשטח ב"מסלולי סינגל" וכי חייו השתפרו להפליא. הוא ציין כי חייו השתפרו לא רק בשל אלמנט הכושר הגופני, אלא בעיקר בשל הגורם החברתי שבפעילות.

הוא העיד כי רוב חייו "חי בשביל עצמו" ונמנע מלהיקשר לחבר זה או אחר. היום, כשיש לו את קבוצת הרכיבה והם נפגשים בכל שבת, יוצרים נושאי שיחה משותפים וחוויות משותפות, הוא מרגיש מאושר יותר. המבט בעיניו כשסיפר לי על כך בהחלט הקרין זאת.

המטרה: שעה שקטה עם המשפחה

לכן, גם בהיבט האישי וגם בהיבט המשפחתי, חשוב להשקיע בקשרים חברתיים. לפיכך, כפי שאני מעודדת את בנותיי לאכול בריא, אני גם מעודדת אותן ליחסי חברות בריאים.

אני זוכרת את החודשים הראשונים באימהות הטריה שלי. הייתי בכל חוג אפשרי עם בתי הבכורה אך בפועל לא החוג הוא שעניין אותי, אלא התמיכה שקיבלתי מאמהות אחרות. עזרנו אחת לשנייה ותמכנו זו בזו כפי שרק אמהות שזהו ילדם הראשון יכולות לעזור, ולא אגזים אם אומר שזה בהחלט גרם לי להיות אם רגועה יותר.

גם בתהליכים של שינוי, אם זה בעבודה ואם זה בשינוי אורח חיים, תמיד הרגשתי שלחברים ובני זוג משקל גדול. לא פעם קיבלתי עצות נפלאות דווקא מחברים ולאו דווקא מאנשי מקצוע. כשירדתי במשקל, וזה היה בקצב איטי ביותר , 200-300 גרם בשבוע, תמידסיפרתי לבעלי יואב בהתרגשות והוא שמח עבורי. אולי מישהו אחר היה פחות נלהב מההישג הקטן, אבל לשמחתי יואב שותף נלהב ותומך לדרך.

השיחה עם ד"ר קרת גרמה לי להסתכל על עצמי מחדש ולעשות בדק בית קטן. הבנתי שיש מקום להשתפר בסוגיית ניהול הזמן, שכן לחץ העבודה גובה מחיר מבנותיי ומשלוותי. לכן, עשיתי ניסוי קטן: ברגע שהגעתי הביתה, סגרתי את הנייד וגיליתי שהעולם לא קרס. לא קרה כלום כשסיננתי, לא עניתי למיילים, וביליתי בצורה רגועה יותר עם הבנות.

הנקודה היא כזו: אם אדחה חלק מהעבודה לשעות שבהן הן ישנות או בבית הספר, אני בטוחה שהעבודה לא תיפגע. מכיוון שאני מאמינה בצעדים קטנים, הזמנתי לעצמי מטרה לשבוע הקרוב: לפחות שעה אחת במהלך אחר הצהריים אני סוגרת את הנייד. יש לי הרגשה שזה יעשה טוב למשפחה ולי, ולאט לאט יגדל משך הזמן שאהיה "נטו" איתן, ללא הסחות דעת.