הזהב, מתכת יקרה כל כך עד שגם היום מפתה להדביק לה גם כמה סגולות שלא קיימות בה, שימשה מרפאים כבר בעת העתיקה. הסינים השתמשו בתרופות שונות המכילות זהב כדי לטפל באבעבועות שחורות, חצבת וגרדת, בזמן שההודים החדירו את הזהב בתרופות המשמשות באיור-ודה (ועושים זאת עד היום). הרפואה המערבית, לעומת זאת, נוהגת בסקפטיות האופיינית לה, והשימוש בזהב כדי לטפל בחוליים הוא מועט. עם כל זאת, כמה התפתחויות מרתקות מבשרות על עתיד ורוד למתכת הזהובה.

יותר מיתוס, פחות פרקטיקה

בניגוד לתפיסה אשר רווחה בימי הביניים, אז נחשב זהב למתכת יקרה כל כך עד שנתפס גם כבעל סגולות מרפא כמעט מיתיות, הרי שהשימוש בזהב ברפואה המודרנית, כאמור, מוגבל. ברפואה הקונבציונלית של ימינו, הזהב נתפס כבעל תכונות טיפוליות מועטות בלבד. מלחי זהב (תרכובות כימיות של זהב, שהשימוש בהן החל כבר במאה ה-19) שימשו ועדיין משמשות לעתים לטיפול בדלקות פרקים (שיגרון) כדי להפחית כאב ונפיחות – אך היום, הטיפול ניתן רק כמוצא אחרון. "השימוש בתרכובות זהב לטיפול בדלקות פרקים נמשך עד לשנות ה-90 של המאה הקודמת ואז הוחלף ברובו בתרופות חדשות", מסביר ד"ר גלעד אוסיאו, מומחה לכירורגיה כללית, "זאת, בעקבות מחקרים שהוכיחו שכ-35% מהמטופלים סובלים מתופעות לוואי חמורות המצריכות את הפסקת הטיפול עקב הזהב שבתרכובת. רוב הטיפולים היום מבוססים על שתי תרופות המשמשות לדיכוי מחלות אוטו-אימוניות".

אכן, תופעות הלוואי של זהב בטיפול בדלקות פרקים חושפות חוויות לא קלות: לזהב שניתן דרך הפה התגלו תופעות לוואי כגון תיאבון מופחת, בחילות, דילול השיער ושלשולים, ולעתים גם תופעות עוריות ופגיעה בעיניים, כליות וריאות. לזהב שניתן באמצעות זריקה (האמצעי השכיח יותר לטיפול בלדקת פרקים) עלולות להיות תופעות לוואי של גירוד בעור, אפטות בפה ולעתים נדירות, גם דיכוי מח העצם (המייצר תאי דם) – תופעה מסוכנת ביותר. לכן, הטיפול בזהב מצריך בדיקות דם ושתן לפני כל "סשן".

סקירה מקיפה של מחקרים על חשיבות הזהב ברפואה מגלה כי במאה ה-19 שימשה המתכת היקרה לטיפול במגוון חוליים: עיקר הטיפול התמקד באלכוהוליזם, אך זהב גם שימש לטיפול בדיכאון, אפילפסיה ובעיות הורמונליות (אין אונות בגברים, חוסר הופעת וסת בנשים). עם זאת, אין מחקרים רבים המתמקדים ביעילותו של הזהב בטיפול במקרים כגון אלה, וצוות החוקרים הגיע למסקנה כי דרוש עוד מחקר רב כדי להגיע להוכחות חד משמעיות על יעילותה של המתכת היקרה בתחומים אלה.

להומי יש שן זהב

השימוש בזהב ברפואת שיניים מתועד במצרים כבר לפני 4,500 שנה. היום, תוכלו למצוא שיני הזהב בעיקר אצל יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, מרכז אסיה והקווקז, שם שיני זהב הם סמל סטטוס. השימוש בשיני זהב פופולרי גם אצל כוכבי היפ הופ בארצות הברית; קחו לדוגמא את השיר Grillz של נלי מ-2005, שהילל את התופעה. במלים אחרות, השימוש בשיני זהב (הן באמצעות החלפת השן המקורית או ככתר על שן בריאה) ובציפוי זהב על השן הוא בעיקר קוסמטי, למטרות אסתטיות.

רופאי שיניים בעולם השתמשו במתכות ובזהב לפני שהשימוש בתרכובות מתכת בציפוי קרמי הפך לרווח בשנות ה-80. "השימוש בזהב ככתר הוא כנראה היעיל והאפקטיבי ביותר", מסביר ד"ר אוסיאו, " מדובר במתכת נזילה החסינה מפני שיתוך, קשה מספיק כדי להוות משטח נשיכה והיא מחזיקה שנים רבות. כתר זהב יחזיק מעמד בין 20 ל-40 שנה, בעוד שחומרים אחרים הכוללים תרכובות מתכת ומרכיבים קרמיים דורשים החלפה של בין פעמיים לחמש בטווח של 20 שנה, והשיניים הנגדיות סובלות יותר משחיקה". ברם, גם המעבר לתרכובות בציפוי קרמי מובן: המחיר נמוך יותר, ומושגת אחידות במראה אל מול השיניים האחרות עקב מגוון רחב של התאמת צבעים.

האם זהב ירפא סרטן?

המחקרים על יעילות השימוש בזהב ממשיכים, ובאפיקים מלאי השראה ותקווה. תחומים בחקר הסרטן עושים שימוש בזהב כדי לאתר גידולים סרטניים: ניתן, לדוגמה, להצמיד ננו-חלקיקים של זהב (חלקיקים זעירים אשר גודלם נמדד בחלקי מיליון של מילימטר) לנוגדנים המכוונים ספציפית לסוגי תאים מסוימים, כשהמטרה היא לאתר ולסמן תאים סרטניים. על-ידי שימוש במכשיר לייזר, ניתן כבר היום לחמם תאים אשר אליהם מוצמדים ננו-חלקיקים עשויים זהב. החימום יוצר בועות שבהגיען לגודל מסוים, גורמות לתא המיועד להתפוצץ, פשוטו כמשמעו. פיזיקאים באוניברסיטת רייס שבטקסס, לדוגמה, מצאו כי טיפול בננו-חלקיקים של זהב בטכניקה זו יעילים בטיפול בלוקמיה בשלביה המוקדמים.

כמו כן, נחקרת יכולתם של ננו-חלקיקים של זהב כנשאי תרופות כמו ציספלטין (או פלטינול בשמה המסחרי, תרופה המשמשת בכימותרפיה), המכוונים ספציפית לתאים סרטניים שמהווים 30% מכל מקרי סרטו השד. החוקרים מתארים את ה"ביות" לתאים אלה כ"קליע הזהב" אשר נצמד לתא הסרטני בלבד, מעביר לתוכו את התרופה הכימותרפית והורג אותו. בניסוי על עכברים אשר נערך ב 2010, 80% מתאי הסרטן הושמדו.

שימוש מרתק במיוחד בזהב שייך לתחום ההדמיה. באוניברסיטת בר אילן דווח רק לאחרונה כי מדענים במעבדת בית הספר להנדסה של האוניברסיטה, בראשותה של ד"ר רחלה פופובצר, עושים שימוש בננו-חלקיקים של זהב בהדמיית CT. התוצאה: כאשר ננו-חלקיקים מוחדרים לגופו של המטופל, הם נעים ישירות לכיוון תאי הסרטן ומכסים את קרום התא במיליוני חלקיקי זהב, שיטה המאפשרת "לזהות תאי סרטן בכל חלקי הגוף".

בנוסף, בשיטות הדמיה הנהוגות היום, כמו ממוגרפיות, חסימות כלי דם וכדומה, לזהב תכונות המאפשרות יכולת ספיגה רבה יותר מיוד – המשמש העיקרי מזה שנים כחומר ניגודי בצילומי רנטגן. לזהב יתרון נוסף, שכן הוא שוהה בגוף רב זמן יותר מיוד – עובדה המאפשרת הדמיה למשך זמן רב יותר מהנהוג היום.