ההבדלים בין גברים לנשים הם רבים: הרכב הגוף (היחס בין רקמת השומן לרקמת השריר), כוח השרירים, כמות ההורמונים האנבוליים בגוף, היכולת הספורטיבית, הבדלים ביו-מכניים, אופן פיזור רקמת השומן בגוף ועוד. בנוסף, ניתן לציין את מבנה החזה השונה. החזה הנשי גדול משמעותי מהחזה הגברי וכולל בלוטות המייצרות חלב, צינוריות (שמובילות חלב בעת הצורך), רקמת שומן רבה יחסית ועוד.
גודל החזה הנשי תלוי במקרים רבים בכמות אחוזי השומן בגוף. לפיכך, אישה שבגופה 40% שומן (אחוז השומן הממוצע למשים הנו בטווח של 23%-30% ומשתנה בהתאמה לגיל האישה) תהנה (או תסבול) מהשלכות על נראותו של החזה (גדול או קטן). ברם, נציין שאופן פיזור השומן בגוף משתנה מאישה לאישה ואינו קבוע.
מחקרית, את חייבת חזיה טובה
בעת ביצוע פעילות אירובית הכרוכה ב- Impact (כשיש ניתוק של כף הרגל מהקרקע) עשויה האישה לחוש באי נוחות באזור החזה. הדבר
תלוי במספר משתנים כגון סגנון הריצה (מידת הרמת הרגליים מהקרקע), סוג משטח הריצה, סוג הנעליים, גודלו של החזה, אופי החזיה ומידת תמיכתה בחזה ועוד. בשנים האחרונות ניתנה לנושא תמיכת החזה הנשי בעת פעילות אירובית חשיבה לא מועטה. הרציונל הוא ליצור תמיכה טובה יותר לחזה הנשי בעת ביצוע הפעילות הגופנית, ולהפחית כאבים ואי נוחות.
על צורת וגודל החזה הנשי ניתן להשפיע באופן מוגבל. אפשר להפחית אחוזי שומן, שתביא במרבית המקרים לירידה במידותיו ושינוי ביציבה האישה באמצעות חיזוק השרירים המתאימים של הגב העליון והתחתון, שרירי הכתפיים והשכמות.
הנה מספר מחקרים שנערכו בנושא של פעילות אירובית, חזיות נשים והשפעה על משתנים מסוימים:
במחקר שנערך באוניברסיטת פורטסמות' שבבריטניה נערכה השוואה של שלושה מצבי חזיה במהלך ריצה על מסילה ובכביש. המחקר השווה בין התמיכה שמספקות חזיות שונות לחזה הנשי בזמן ריצה על הכביש ועל מסילה. שש נשים שקאפ החזיה שלהן D (מידה גדולה מהממוצע שנע בין B-C) הצטיידו בסמנים על הפטמות, על עצם הכסל (העליונה שבעצמות האגן) ועל עצם הבריח (מהווה חלק מחגורת הכתף). חמש מצלמות אינפרה-אדום מדדו בתלת מימד את התמיכה שסיפקו ארבע חזיות שונות. הנבדקות השלימו חמש ריצות של עשרה מטרים על כביש וכמו כן רצו על מסילה בקצב קבוע של 3.1 מטרים לשנייה. מתברר שמשטח הריצה לא השפיע על האופן בו הוחזק החזה על ידי החזיות.
במחקר שנערך באותו מוסד נבדק אם חזיות תומכות או לא תומכותכפי שנמדד בבדיקה תלת מימדית בזמן פעילות על מסילה. מטרת המחקר היתה לכמת את התמיכה שמעניקות חזיות שונות בזמן פעילות על מסילה ברמות קושי שונות.
במחקר השתתפו 21 נשים במידת קאפ D. מיקום הפטמות והגו שלהן סומנו על ידי מרקרים תלת מימדיים על מנת לחשב את מידת התזוזה בחזיות השונות בעת הפעילות הגופנית. הן החלו בהליכה איטית על המסילה והתקדמו עד לריצה במהירות המירבית על פי רמת כושר אישית. בזמן האימון נבדקו חזיות שונות - חלקן תומכות בחזה מכל הכיוונים, חלקן תומכות רק בצידי החזה, חלקן רק בחלקו הקדמי וחלקן לא תומכות כלל.
ביצוע הפעילות עם חזיה ללא תמיכה מספקת הראתה שהחזה שינה את מיקומו מבחינת גובה החזה ב-5 ס"מ בממוצע במהלך ההליכה ועד ל-15 ס"מ בממוצע במהלך ריצה. ריצה בקצב של 10 קמ"ש ומעלה לא הביאה לשינוי נוסף במיקום החזה. התמיכה לחזה היתה אפקטיבית למיקומו מעלה או מטה בזמן הליכה, ולריצה לא היתה השפעה בהפחתת תזוזת החזה לצדדים במהלך הליכה וריצה.
במחקר שנערך במעבדה למחקרי ביומכניקה באוניברסיטת וולונגונג שבאוסטרליה נבדק אם הרמה ודחיסה של החזה מפחיתה את השפעת האימוןעל אי הנוחות בחזה. מטרת המחקר היא לבדוק אם חזיות ספורט המתוכננות להרים ולדחוס את החזה יכולות להביא להפחתה באי הנוחות בחזה הנובעת מהאימון אצל נשים עם חזה גדול ביחס למידת חזיית הספורט הממוצעת הנרכשת כיום. 20 נשים גדולות חזה השתתפו במחקר, הן התבקשו לרוץ על הליכון בשלושה תנאים שונים:
1. עם חזיה ניסיונית המשלבת דחיסה והרמה של החזה.
2. עם חזיית ספורט סטנדרטית.
3. עם חזיית פלצבו.
נמצא כי אי הנוחות בחזה בעקבות הריצה ואי הנוחות שנגרמה מהחזייה היו קטנות משמעותית בתנאי החזיה הניסיונית ביחס לחזיית הספורט הסטנדרטית וחזיית הפלצבו. ההפחתה באי הנוחות הושגה בזכות הרמה גודלה יותר של החזה ודחיסה יותר משמעותית. לא נמצאו הבדלים בין שלושת התנאים במיקום החזה מבחינה אנכית או במהירות התנועה שלו בעת האימון.
במחקר שנערך באותו מוסד נבדק אם ריצה במים עמוקים מייצרת אי נוחות בחזה. המחקר השווה את אי הנוחות שנגרמת לנשים בעלות חזה גדול בעת ריצה במים עמוקים לעומת ריצה על מסילה. במחקר השתתפו 16 נשים בשנות השלושים לחייהן בעלות חזה במידת קאפ C ומעלה. הן רצו על מסילה בקצב לבחירתן ובמים בעומק 2.4 מטרים. במהלך שתי הריצות נמדדה תנועת החזה האנכית.
נמצא כי מידת אי הנוחות בחזה לאחר ריצה במים עמוקים היתה נמוכה משמעותית לעומת ריצה על מסילה. תפיסת המאמץ של ריצה במים עמוקים היתה גדולה משמעותית לעומת ריצה על מסילה. לא נמצא הבדל משמעותי במהירות התנועה של החזה ובמידת התזוזה האנכית שלו בין שני תנאי הריצה, למרות זאת, גובה החזה המירבי בעת ריצה במים היה נמוך משמעותית לעומת ריצה על מסילה.
לפי התוצאות ניתן להסיק כי ריצה במים עמוקים נתפסת כאימון עם יותר מאמץ אך יותר נוח לנשים עם חזה גדול. הן חשו נוחות גדולה יותר ככל שתנועת החזה ירדה ולא הייתה משמעות למידת התנועה האנכית של החזה.
