מחול אירובי, בלט מודרני, בלט קלאסי, ג'ז, ריקודים סלוניים: זו רק רשימה חלקית של ריקודים השכיחים במיוחד בקרב האוכלוסייה החובבנית וכמובן המקצוענית, שעבורה מהווה הריקוד מקצוע לחיים כרקדנים 'מן השורה' או כמורים. אם הילד או הילדה שלכם מבקשים להצטרף לחוג בלט השנה, כדאי שתדעו ותיידעו גם אותם על השלכות הריקוד על גופם.
מה כדאי לבדוק לפני שבוחרים חוג לילדים? המדריך המלא
בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים שבדקו השפעות פיזיולוגיות של צורות ריקוד שונות על גוף האדם. כמו אצל ספורטאים, גם אצל רקדנים ישנה חשיבות רבה לשמירה על אורח חיים ספורטיבי הכולל בעיקר אימוני חיזוק מתאימים (בהתאם לסוג הריקוד), תזונה, הרכב הגוף (אחוזי שומן גבוהים מדי מהמומלץ או נמוכים מדי עלולים להעלות עומס על מערכות שלד-שריר ואף לגרום לפציעה), שעות שינה מספקות ביממה ואצל מבוגרים - הימנעות מצריכת אלכוהול מופרזת, עישון ועוד.
מחיר הפרפקציוניזם
למספר השעות של הריקוד במהלך השבוע השפעה רבה מבחינת העומסים המופעלים על הגוף ולכן חשובה במיוחד השמירה על אורח החיים הספורטיבי. מחקר שנערך
באוניברסיטת Wolverhampton באנגליה בדק אם כושר גופני משפיע על פציעות ואובדן זמן הנובע מפציעה בקרב סטודנטים מקצועיים מצטיינים בבלט.
על פי ממצאי המחקר, רוב רקדני בלט יחוו לפחות פציעה אחת לשנה. ישנם הרבה גורמים לפציעות בריקוד (מאפיינים אנטומיים, היסטוריה רפואית, ניסיון בריקוד, משך האימון בריקוד, עייפות ולחץ), אך רק בשנים האחרונות החלו להקדיש את אותה רמת תשומת לב מחקרית לגורמי סיכון הקשורים למאפיינים גופניים ולצריכה תזונתית, רמות של אימון, או פרמטרים של כושר גופני.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את המתאם בין פציעות בלט, אחוז שומן תת עורי, מידת הגמישות, חוזק הגפיים התחתונים, סיבולת הגפיים העליונים, שרירי הליבה ויכולת אירובית. רמות נמוכות של כושר אירובי היו קשורות בצורה מובהקת עם רבות מהפציעות שקרו במהלך תקופה בת 15 שבועות, ואחוז שומן תת עורי היה קשור בצורה מובהקת עם משך הזמן שרקדן נאלץ לשנות פעילות בגלל פציעה. החוקרים מציעים לאוכלוסיית הרקדנים, המורים, המטפלים פיזיים ולרופאים בבתי-ספר למחול ובחברות לנסח ולבנות אסטרטגיות למניעת פציעות.
מכניסים כושר אירובי לשיעורי הבלט
במחקר אחר שנערך באותו מוסד נבדק הכושר הפיזיולוגי בעת ביצוע בלט קלאסי מקצועי. על פי המחקר, למרות שבלט קלאסי הוא ביטוי אומנותי דרך השימוש בגוף, ישנה הזדמנות ממשית לשיפור ולהרחבת קריירת הרקדן על ידי יישום עקרונות של מדע הספורט. אימון ריקוד הוא תהליך ארוך של הכנה פיזית, אינטלקטואלית, ופסיכולוגית, ובמקרים רבים הוא מתחיל בילדות וממשיך עד לפרישה. רק לאחרונה החלו לחשוב על תוכניות כושר, בנוסף לכיתות מחול מסורתיות, כחלק מתהליך זה.
אימון בלט קלאסי וביצוע חזרות רבות של תנועות לא גורמים לגירוי משמעותי של המערכת הקרדיו-וסקולרית. לכן, לעתים קרובות רקדנים מראים רמות נמוכות של כושר אירובי למרות שצריך יסוד אירובי חזק לעמוד בעומס העבודה הדרוש. לרקדנים יש טווח תנועה וכוח במפרק הירך יותר גדול מהממוצע אבל חולשות בפלג גוף העליון, בטורסו, בגידי הברך, ובשריר ה-Quadriceps. בעבר רקדנים נמנעו מאימוני כוח שהאמינו שיעלו להם את מסת השריר ויפגעו באסתטיקה הגופנית הכה חשובה בריקוד בכלל ובריקוד בלט בפרט. הרקדנים מאופיינים במשקל גוף נמוך ואחוזי שומן גוף נמוכים מהממוצע בקרב האוכלוסייה. כאן המקום לציין שביצוע דיאטה היפוקלורית על בסיס קבוע עלול להוביל לסיכון מוגבר לפציעה ולהשפעה על הקריירה של הרקדן.
חשיבות בניית תוכנית אימון
במחקר שהתפרסם ב-2004 נבדקו הדרישות הפיזיות מרקדני בלט. מתברר שגם בשיא של הקריירות המקצועיות של הרקדנים הכוח האירובי שלהם, החוזק השרירי, שיווי המשקל השרירי, והשלמות של העצמות והמפרקים הם "עקב אכילס" שלהם. לא מפתיע שלעתים קרובות, רקדנים מקצועיים מפגינים ערכים דומים לאלו של אנשים לא בריאים ולא פעילים במשתנים מסוימים של כושר גופני. לאחרונה הוצגו נתונים על רקדנים, גברים ונשים שהתאמנו על בסיס קבוע והדבר הוביל לשיפורים בפרמטרים של כושר גופני ואף הפחית את מספר המקרים של פציעות ריקוד. זאת, מבלי להפריע לצד האומנותי והאסתטי.
בהיבט התזונתי, דווח שסטודנטיות לריקוד ורקדניות בלט מקצועיות צורכות פחות מ-70%-80% מהמכסה היומית המומלצת של צריכת אנרגיה. ניתן להבחין גם אצל חלק מהרקדניות בתופעת האמנאוריאה המאופיינת בהיעדר מחזור חודשי, הפרעות אכילה ואוסטיאופורוזיס.
לסיכום, על מנת לשמר את מסת הגוף הרזה של רקדני בלט ולהימנע מבעיות שונות הצפויות בסוג ריקוד זה, מומלץ לבנות תוכנית אימון כוח מתאימה לשם חיזוק מערכות שלד-שריר (עצמות, שרירים, גידים, רצועות, סחוסים וכדומה), תפריט הבנוי באופן מושכל על מנת שלא תחול ירידה רבה מדי במשקל הגוף ובאחוזי השומן (בעיקר אצל נשים) מה שמעלה את הסיכוי לפציעה וחשוב במיוחד - לבנות תוכנית הכוללת את כל המאמצים הגופניים במהלך השבוע. כל זאת על מנת לסייע לרקדן להימנע ככל שניתן מפציעות ולהמשיך עם הקריירה עד גיל מבוגר אם ירצה בכך.
