אראלה טהרלב בן-שחר
לפני גיל חצי שנה, אל תצפו לכלום (צילום: שאטרסטוק)
חייהם של הורים אינם עליזים כפי שהיו ברווקות. ברור שמי שלוקח על עצמו לגדל ילד צריך לשלם מחיר, אבל האם הוויתור על שינה הוא אחד מהם? במידה מסוימת כן. הורות הוא תפקיד שבו העיפרון אינו נופל ב-3, לא ב-5 ואפילו לא בחצות. אבל, מצד שני, אין זה אומר שעם שינוי הסטטוס תצטרכו להיפרד לנצח ממגע הכרית בלילה. אט אט צפוי יהיה מתינוקכם שיתחיל להבין את האות, ויתרגל לעובדה שכולם ישנים בשעות החשיכה. השאלה הגדולה היא מתי? איך? וכמה?
פרופ' אבי שדה, מנהל המעבדה לשינה בילדים, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת ת"א, ומחבר הספר "לישון כמו תינוק" בהוצאת "ידיעות ספרים", התמחה בשנת ילדים והוא יכול לספק מידע שיעזור לכם לחשוד אם לילד שלכם יש בעיית שינה, כזו שניתן לפתור ולספק לכם קצת מנוח, או שהתינוק שלכם לא ישן פשוט כי הוא תינוק ואתם כהורים צריכים להתמודד עם זה.
אז למה לצפות?
"לפני גיל חצי שנה לכלום. אין זה אומר שאין מקום לנסות ליצור רוטינה של הירדמות, שעות שינה והרגלים, אבל לא מקובל לדבר בגילאים אלה על בעיית שינה אלא במקרים קיצוניים או במקרה של בעיות רפואיות שפוגעות בשינה".
מתי יש מקום לחשוד בבעיית שינה אחרי גיל חצי שנה?
* כששגרת ההשכבה של התינוק שלכם ארוכה (יותר מ-20 דקות מרגע שמכניסים אותו למיטה) ומבוססת באופן אינטנסיבי על מעורבות שלכם (רק על הידיים, רק על השד, רק אם אתם מחזיקים לו את היד וכו'...).
* כשמשך השינה הכי ארוך שלו לא נמשך אפילו 5 שעות ברציפות.
* כשהוא מקיץ יותר מ־3 פעמים בלילה.
* שהוא מקיץ הוא צריך אתכם בשביל לחזור לישון, ולוקח לו יותר מ-15 דקות לעשות זאת.
מזהים את התינוק שלכם בתיאור הזה? חושדים שהוא מ־20% הפעוטות שסובלים מבעית שינה?
מלאו שאלון מפורט באתר המעבדה להפרעות שינה בילדים
, שייתן לכם תשובה מקצועית יותר.
לפרטים נוספים, לחצו כאן
