''כך הידרדרתי להיות טריאתלוניסט''

בסך הכל חיפשתי ייעוד חדש. שילון (צילום: יונתן בלום)

איך מתחילים בכל מפגש של AA בארה"ב? שלום, שמי רן שילון ואני אלכוהוליסט, או במקרה שלי – אקסטרימיסט.
עונת הריצה שלי 2011 היא ללא ספק עונת התחרויות ההזויה ביותר שהייתה לי עד היום.

* "חימום קנה" -- סוף שבוע אחרון בפברואר -- יצאתי לאירוע אקסטרים של 48 שעות רצוף ללא שינה במדבר יהודה עם קבוצה שאיתה יצאתי לאירוע דומה לפני מספר חודשים. מטרתי הייתה לבדוק את תפקודי ללא כל שינה ולקבל החלטה לגבי טקטיקת הריצה שלי במון בלאן. קצת על האירוע הקודם שלנו באתר הזה.

* אקו טרייל דה פריז – 26 במרץ – מרוץ של 82 ק"מ בשבילי עיר האורות.

* מרתון תל אביב 8 באפריל (שבועיים אחרי ריצת ה 82 שלי) – פייסר של 3:45 במסגרת אנדיור. נתנו את הפייסרים לכל המקצים.

* הר לעמק בזוגות ב-19-20 במאי – מרוץ שליחים בן 210 ק"מ. ה"קבוצה" שלנו – אנדיור הקשר הצרפתי, כוללת 2 רצים -- אלעד בנימין ואנוכי. אלעד התחרה כבר בתחרויות ההזויות ביותר בעולם, כולל ריצת באדווטר (אסביר בהזדמנות) ומתאמן השנה למון בלאן הארוך. כל אחד מאיתנו ירוץ שתי ריצות של כ-50 ק"מ. ביחד, אנחנו מקווים לסיים את הריצה (המשותפת) בפחות מ-24 שעות.

השותף שלי למרחקים ארוכים. שילון ובנימין (צילום: אנדיור)

* וורביה – סאן ברנרד 2 ביולי – מרוץ של 110 ק"מ בשוויץ.

המסלולים של תחרות נפלאה זו דומים ובחלקם זהים לתחרות של המון בלאן (שעליה אפרט ממש בקרוב), כך שתהיה לי היכרות נוספת עם המסלול.

* וכמובן, אירוע השנה – UTMB ב-26 באוגוסט – "הגביע הקדוש" של מרוצי האולטרא בעולם – מרוץ של 166 ק"מ מסביב למון בלאן. תחרות המתחילה בשמוני, סובבת את רכס המון בלאן נגד כיוון השעון ומסיימת חזרה בשמוני. כל שנה מתחילים את התחרות כ-2,300 רצים, מתוכם מסיימים כמחצית, וגם זאת אחרי תהליך קפדני של qualification. כדי לרוץ כאן, הייתי צריך להוכיח ריצות ארוכות "מספיק" במסגרת תחרויות אחרות, אותן עשיתי בשנים האחרונות. בשנה שעברה, בעקבות מזג אויר מזעזע (גשם ושלג בסוף אוגוסט), קוצרה התחרות ל"רק" 100 ק"מ. את חוויותי במרוץ זה ניתן לקרוא באתר אנדיור.

כמו שאפשר להבין, לא התחלתי אתמול.
למעשה, התחלתי את המסע הזה לפני כתשע שנים, קצת לפני גיל 40 (שנתיים לפני).

אחרי שנים של עבודה בהייטק, החלטתי שהחיים קצרים מידי וחיפשתי ייעוד חדש. את הייעוד הזה מצאתי בעולם הספורט.
כיוון שכל חיי עסקתי בספורט, הבחירה לעסוק בעולם זה הייתה טבעית. הקמתי את אנדיור, קבוצת האימון לספורט הסבולת הגדולה היום בישראל, ומאז אני מאמן ומתאמן. בשנים האלה הספקתי להתחרות הרבה – 7 תחרויות איירונמן, אינסוף מרתונים (באמת שלא מסוגל לספור אותם), תחרויות הרפתקאות בנות 24 שעות ועד 5 ימים רצופים, ועוד.
עם השנים גבר הרעב שלי לתחרויות מאתגרות יותר, ולפני כשנה מצאתי את עצמי בפעם הראשונה בפני תחרויות האקסטרים. איך אומר אחד ממתאמני? למרתון לא מגיעים, למרתון מתדרדרים.

אצלי המצב פשוט "קצת" יותר גרוע: בחודשים הקרובים אתעד את המסע הזה שכבר החל. את האימונים ואת התחרויות, את העליות והירידות, המשברים והשיאים. את הכל.
למה? זה מן יומן מסע שכזה. וכמובן, לא יכול לצאת לדרך זו ללא עזרה של מספר רב של גופים העוזרים ותומכים בי: ציוד הריצה של מיזונו, הרכיבה של סרוולו ו BMC, משקפי השמש של אוקלי ומד הדופק של פולאר, ציוד השטח של קולומביה, פרוגרס טורס, MTBSuisse שמארחים אותי בשוויץ, תוספי המזון של צ'אלנג' (חברה שבה שותפי העסקי – יוסי בלונדר, הוא גם שותף לאימונים) ועוד רבים וטובים אחרים.

נתחיל במסע,
רן שילון
אקסטרימיסט