אראלה טהרלב בן שחר

פעם, כשהייתי ילדה, או אולי רק לפני שהייתי עיתונאית בריאות – היה מקובל לחשוב שחוקרים הם אלה שמקדישים את חייהם לדברים ברומו של עולם: מציאת תרופה לסרטן, איתור מבנה הגנום, חקר החלל. הנושאים המעניינים באמת כמו: מה גורם לנישואים להצליח, מה לעשות כדי ללדת בת, ומה האופי של ג’ינג’ים – נשארו בתחום ההתמחות של עיתונאים ושכנות.

אבל היום נראה שרק מעט מבין החוקרים מסכימים להמשיך ולעסוק בנושאים שיהפכו להיות סקסיים רק אחרי הזכיה בנובל. רבים מעדיפים מראש לבחור בנושא סקסי אם לא לעסוק פשוט בסקס. וברגעי קנאה אני חושבת שמי שהזדרז והצטרף לאקדמיה בזמן, חי חיים שנראים כמו שיחת טלפון אחת ממושכת עם חברותיי, בלי הפרעות מן הילדים. כמה שיותר נועז יותר טוב.

המממ... עכשיו נגלה מה האופי של ג’ינג’ים (צילום: שאטרסטוק)

יש חוקרים שמפצחים את השאלה מה גורם לבני זוג לריב, או כמה נפגע שיקול הדעת של אנשים בזמן עוררות מינית, יש המקדישים את חייהם לשאלה ה"באמת הרת גורל" (בלי ציניות) של כמה עבודות בית עושים גברים ביחס לנשים ויש המתמחים בהשפעת שוקולד על מצב הרוח, תאומים ומה לא.האם החוקרים האלה מרימים את רמת שיחות הרכילות שלנו, ותורמים ידע לנושאים המעסיקים את כלל משוחחי הטלפון, או שהם מורידים את רמת המדע שלנו והופכים אותו לרכילות? קשה לדעת. אבל הם בטוח מקצרים את הדרך שהיה צריך לעבור פעם בין מדע ליישומו בין היתר כשהם מאפשרים לנו למלא את תאוות כל מי שחובב את הפורמט של "בחן את עצמך" בלי לחשוד שאולי בעצם העיתונאית שכתבה את השאלון חמדה לה לצון.
בדוגמא חביבה אחת תוכלו להתנסות באתר שפתחה חוקרת בשם איזבל פרץ, שם היא מנסה לאתר את 4% האנשים באוכלוסיה שאינם מסוגלים לזהות צליל או מקצב, אלה שבעידן שרק חוקרי נושאים כבדי ראש היו נקראים חוקרים, נקראו – "זייפנים חסרי תקנה". אז אם אתם רוצים להנות קצת מפירות המדע, תוכלו לעשות את השאלון הבאולדעת אם אתם לוקים באמוזיה, או סתם מזייפים בלי סיבה (הוראות: לכו לגרסה האנגלית, ומלאו את הקוד המצויין למעלה). אנשי מדע במקום אחר נרתמו כדי לאפשר לכם לבחון אם אתם חשים שבן הזוג שלכם מעשיר את חייכם באופן שתורם ליציבות חיי הנישואים שלכם. תוכלו להנות גם מתוצאות מחקריהם כאן. ואפילו האוניברסיטה המובילה הרווארד נרתמה כדי לעזור לכם לאבחן אם אתם שוביניסטיםאו בעלי דעות קדומות אחרות.

נכון, שאלוני הבחן את עצמך של המדענים עדיין אינם מרתקים כמו אלה של 'ראש 1', הם קצת ארוכים ויסודיים כצפוי ממה שהיינו חושבים על מדע. אבל, צריך להסתגל לקידמה המדעית, לא?