כן, אני מודה, גם אני עושה "אאוטינג". כמו פטרונית אמיתית, ללא שום סייג או ניד עפעף הבנתי שאאוטינג יכול להבטיח נשימה טובה יותר ושחרור ממועקות. אבל במקרה שלי אין נפגעים. בכל שנה מחדש בתקופה זו אני נהנית מכל רגע של האאוטינג שאני עושה לכפות הרגליים שלי.

thinkstockphotos

תודו, אחד האברים בגופינו שאנחנו לא תמיד מתייחסים אליו בכבוד הראוי אלה כפות הרגליים שלנו. תחשבו איזה תפקיד קשה הן קיבלו. כל היום כורעות תחת נטל המאמץ לשאת אותנו, מרבית היום דחוסות ונעולות בנעליים, והמצב הטבעי שלהן הוא להתחכך עד כדי כאב בקרקע. לעיתים אנו מתחשבים בהן ומאפשרים להן ליהנות מכמה רגעי תחושת עליונות, אבל תמיד איכשהו הן חוזרות למצב הנחות שלהן.
בעונת האביב אין הנאה גדולה יותר מלקלף את הגרביים מהרגליים ולהשחיל אותן היישר לסנדלים או כפכפים. זו תחושת חופש אמיתית. אני מותחת כל בוהן ובוהן מעשר הבהונות שלי ומאפשרת להם להציץ אל העולם וליהנות מקרני השמש החמימות. ותאמינו לי שאין הוקרה גדולה יותר מלראות אותן מחייכות אליי בכל פעם מחדש.
עם השנים פיתחתי מיומנות לזהות כמה כפות הרגליים הן הראי הפנימי שלנו. תנו לי כפות רגליים ואומר לכם מה עובר על האדם שניצב מעליהן. לכן ההמלצה שלי היא קודם כל להציץ אליהן מדי פעם, ולזהות אם צריך להקדיש להן מעבר למחשבה קצרה אחת. לשם כך בניתי את "ספר המתכונים לכפות הרגליים", על מנת שתוכלו להתבונן בהן והקדיש להן זמן איכות:
מי רוצה רגלי פיל?
הסרתם את הגרביים ומצאתם שהן נפוחות? זה הזמן לעצור הכל, להתיישב ולהבין שמשהוא כאן קורס תחת עול כבד ומכביד. נפיחות נוצרת לרוב בשל חוסר יכולת של הגוף להניע את נוזלי הגוף באופן הרמוני, ונטיית הנוזלים היא לשקוע במקום הנמוך ביותר של הגוף. זה הזמן לעשות את החיבור בין כפות הרגליים לכפות הידיים ולהתחיל לעסות את כף הרגל בתנועות סיבוביות כלפי מעלה, כלפי הברכיים. כך תוכלו לווסת את הנוזלים לכיוון בלוטות הלימפה שתפקידן לקלוט ולווסת את זרימת נוזלי הגוף.
עשו פעולה זו מדי יום, והבטיחו לעצמכם שרגלי הפיל שלכם לא ישארו כך לעד. החכמים שבינינו ימצאו את האדם שיעשה זאת עבורם במשך עשר דקות, לא יותר. אם אתם ממש חכמים תצליחו לעודד את המעסה על ידי השמעת קולות הנאה והוקרה, מה שיבטיח שעשר דקות יהפכו לעשרים. נסו את זה.
הסרתם את הגרביים וגיליתם שנימים סגלגלים מעטרים את כפות הרגליים שלכם?
בשפה המקצועית אנו מכנים זאת דליות. כלי הדם אינם מצליחים להזרים את הדם כהלכה, מה שיוצר תקיעות וחוסר מחזוריות נאות של הדם. מצב זה מוביל לאותו גוון סגלגל להופיע וליצור מראה שאינו מאפשר תחושת חירות אמיתית לחשוף את כפות הרגליים ולהעניק להן את החופש להן הם ראויות. אבל גם במצב זה ניתן לעשות טיפול יסודי לכפות הרגליים.
קחו גיגית מים פושרים והניחו בה את כפות הרגליים לזמן ממושך. לאחר הוצאת כפות הרגליים מהאמבטיה יבשו אותן היטב בעזרת מגבת ועטפו אותן במסיכת חימר ירוק. החימר הירוק יתקשה על כפות הרגליים וייצור שיריון נוקשה נכון ומדויק לכלי הדם. העטיפה הירוקה הזו תסייע לדם להתחיל ולנוע באופן הנכון לו. חזרו על פעולה זו כמה פעמים, והתוצאות הטובות מובטחות.
תשאירו את הפטריות לסלט
אין לנו בעיה עם פטריות בסלט, אבל פטריות ברגליים זה כבר סיפור אחר. זה מגרד לעיתים עד זוב דם, זה מציק, נראה נורא ובעיקר מפתה אותנו בכל פעם מחדש להכניס את כפות הרגליים לתוך הגרביים. כאן אנחנו חייבים להבין שהסתרת הרגליים לא תסייע. נהפוך הוא, טיפול נכון ומדויק יבטיח לנו "שטח נקי". אבל אתם חייבים לגלות נאמנות יום יומית.
קחו גיגית מים, צקו לתוכה סבון העשוי מתה ירוק וכמה טיפות של שמן עץ התה. לשניהם יחד השפעה ויכולת חיטוי גבוהה. השרו את הרגליים למשך זמן ממושך וחזרו על פעולה זו יום יום. המצטיינים יעשו זאת אפילו פעמיים ביום. לאחר הוצאת הרגליים מהגיגית יש לנגב היטב את כפות הרגליים ולהשאיר אותן חשופות. התמידו בכך כי פיטריות נוטות להמשיך ולצוץ.
הסרתם את הגרביים וגיליתם שכמות הממטרים העלובה של החורף השפיעה גם על כפות הרגליים שלכם?
יש פתרון. לא חייבים להסתובב עם כפות רגליים סדוקות וחרוכות מיובש. את גלגל ההצלה המיידי שאתם יכולים לתת לרגליים שלכם תמצאו במטבח.
קחו קוואקר ועשו ממנו דייסה סמיכה. לאחר שדייסת הקוואקר פושרת יש למרוח אותה על כפות הרגליים ולתת לה להתייבש. הקוואקר ידוע ביכולתו להעניק לחות טבעית לרגל. ככל שתעניקו לכפות הרגליים מסיכת לחות טבעית שכזו, כך תטיבו איתן.

thinkstockphotos