במקרים רבים עודף משקל ומינימום פעילות גופנית הם הגורמים המרכזיים לשריפת קלוריות נמוכה אצל אנשים כבדי משקל. מתברר שאנשים הסובלים מהשמנת יתר פעילים פחות (בדרך כלל) מאנשים רזים, ואף משתמשים באמצעי התחבורה השונים יותר מאנשים רזים.
יש לכך השלכות מהותיות במיוחד מבחינה בריאותית, מכיוון שיש קשר ישיר בין ההוצאה הקלורית השבועית מפעילות גופנית לבין שיפור במצב הבריאותי. ככל שהאדם פעיל יותר גופנית יש לכך השפעה מיטיבה יותר על הבריאות. בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים בנושא על מנת לבדוק את הסיבות להשמנה בקרב האוכלוסייה ומסתבר שלסביבה יש השפעה רבה על התופעה.
(צילום: thinkstock)
במחקר שנערך באוניברסיטת יוטה שבארצות הברית (University of Utah, Salt Lake City, Utah, USA) נבדק הקשר בין האווירה השכונתית לבין הסיכון להשמנת יתר. החוקרים ניסו לאתר מאפיינים שכונתיים שמעודדים השמנת יתר בשני אופנים:
1. בדיקת הנגישות של התושבים בשכונה למרכזי קניות של מזון והאופציות לפעילות גופנית בשכונה.
2. הערכת התכונות של אנשים בעלי הכנסה נמוכה לעומת אלה בעלי הכנסה ממוצעת.
המחקר מתבסס על מאגר האוכלוסייה של יוטה והממצאים היו כדלהלן:
כשמדובר בהליכה, נמצא כי בשכונות ותיקות בהן יש יותר אופציות למסלולי הליכה, ובשכונות בהן רוב התושבים הולכים ברגל לעבודה, לתושבים היה BMI נמוך יותר וסיכון מועט יותר להשמנת יתר, וזאת למרות שהאפקט משתנה בהתאם להכנסה של תושבי השכונה. ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך פחתה הנטייה לצעוד ברגל ממקום למקום וכתוצאה מכך עלה הסיכון להשמנת יתר ולמדדי BMI גבוהים יותר.
לגבי קניות מזון, נמצא קשר חזק בין האופציות לקניית מזון בשכונה לבין הסיכון להשמנת יתר ול- BMI גבוה. האפקט עולה ככל שההכנסה גבוהה יותר. בשכונות עם הכנסה ממוצעת לאדם, יש יותר מחנות מצרכים אחת, מספר מסעדות בשירות מלא או מסעדות מזון מהיר ולכן הסיכון להשמנה ול-BMI גבוה הוא נמוך יותר מבשכונות דומות בהן אין סופרמרקט גדול עם מבחר של מזון.
אם קיימת לפחות חנות אחת של מזון בריא בשכונות בעלות הכנסה נמוכה, הסיכון להשמנת יתר או BMI גבוה הוא נמוך יותר מאשר אם בשכונה כזו אין סופרמרקט גדול כלל. מבחר גדול של חנויות מצרכים או מסעדות בשכונה תורם להפחתה בסיכון להשמנת יתר או ל- BMI נמוך, ביחס לשכונות ללא מבחר של חנויות מצרכים. הדבר תקף עבור תושבים הן בשכונות עוני והן בשכונות ממוצעות.
במחקר אחר שנערך במרילנד. ארצות הברית (Division of Cancer Control and Population Sciences, National Cancer Institute, Bethesda. Bethesda, Maryland USA ) נבדק האם הסביבה הסוציאלית והפיזית משפיעה על האינטנסיביות ועל משך הפעילות הגופנית של מבוגרים בארה"ב.
נעשה שימוש בנתונים מסקר שנערך בארה"ב בשנים 2003-2006, מתוכו נבחרו 7,700 מבוגרים בני 21 ומעלה שדיווחו על עיסוק מוגבר בענף ספורט אחד לפחות. אחרי כל אימון הנבדקים דיווחו על סוג הפעילות, משך בדקות, מיקום ביצוע הפעילות ועם מי הפעילות בוצעה.
תוצאות: נמצא כי פעילות שנעשתה לבד או בחדר כושר/מועדון בריאות/בבית היתה נמרצת יותר מכזו שנעשתה בחברותא או בחוץ. עבור פעילויות מתונות ואינטנסיביות, משך הפעילות היה קצר יותר כשהאימון נעשה לבד לעומת אימון שנעשה עם קרובי משפחה/חברים/מכרים. ובנוסף, משך הפעילות היה גבוה יותר לגבי פעילויות שנעשו בחוץ לעומת פעילויות בתוך הבית, בעבודה או במועדון בריאות / חדר כושר.
מסקנות והשגות:
א. לסוג העשירון (גבוה/נמוך) קשר ישיר לתופעת ההשמנה. העשירון הנמוך חשוף יותר להשמנה ולעלייה ב- BMI מאשר העשירון הגבוה.
ב. לכמות החנויות לממכר מזון ולסוג המזון השפעה על פוטנציאל ההשמנה.
ג. משך ואינטנסיביות הפעילות הגופנית מושפעים מאוד מתנאים חברתיים בפעילות וממיקום הפעילות.
