אולי בשבת יזרקו סוכריות בבית הכנסת

והבן של עובדיה יצעק "גוט שאבעס" מהמרפסת.

אולי בשבת יבואו אורחים עם ילדים בגילי,

אולי בשחמט אנצח את אבא שלי,

אולי בשבת נטייל עד גבעת החול,

אולי השכן לא יפתח את הרדיו בקול.

אולי בשבת כשאגיד דבר תורה

סבא יאמר: "יישר כוחך!

כל הפיסטוקים – רק בשבילך!"

אולי בשבת תהיה עוגה מיוחדת,

אולי בשבת אמא תלך ללדת.

ואם לא בשבת הזו,

אולי בשבת אחרת.

במשך השנים הקראתי לילדים את השיר של דודי, אורי אורבך, המלווה באיור של שי צ'רקה - ותמיד הרגשתי מחנק בגרון. ההרגשה התגברה בשורה "כל הפיסטוקים רק בשבילך", וכשהגעתי ל"אולי בשבת אמא תלך ללדת" כבר ניסיתי להסתיר בכי. לא הבנתי למה אני בוכה ולא ידעתי איך להסביר לילדים למה אני קורסת משיר אופטימי וחביב.

השבוע, כשאורי אורבך הלך לעולמו, הסתובבתי חסרת מנוחה וחיפשתי דרך לעזור. בין ההספדים בפייסבוק מצאתי יוזמה של סיוון הר שפי לזרוק סוכריות בבתי הכנסת לזכר אורי. החלטתי לחלק סוכריות בבית הכנסת שלנו ועיצבתי דף ובו השיר הידוע "אולי בשבת יזרקו סוכריות" והקדשה לזכרו של אורי.

בעוד אני חוככת בדעתי מה הניסוח המתאים ריחפה מעלי אימת העורכת הלשונית של הבלוג שלי, הלא היא מיכל אורבך, אשתו של אורי ושותפתו לכתיבת הספרים ולעריכתם. לא העזתי לפנות למיכל לייעוץ בזמן שהיא יושבת שבעה, אבל אני בטוחה שעוד אשמע ממנה על הכשלים שלי…

שיתפתי בפייסבוק את המיזם לחלק סוכריות והצעתי למעוניינים לקבל במייל את קובץ ההקדשה המעוצב. תוך חצי שעה קיבלתי עשרות פניות מרחבי הארץ, ובעוד אני שולחת מיילים בלי הפסקה הבנתי שלא רק אני, אחיינית אחת מעשרות אחיינים, מרגישה אובדן - גם ציבור גדול מאוד מרגיש צורך להביע צער, הערכה והזדהות. אחרי זמן קצר כבר סוקרה היוזמה באתרי אינטרנט של הציבור הדתי וסחפה רבים. הקובץ עלה לשרת וניתן להוריד אותו כאן.

וגם אם אתם רוצים לקחת חלק ביוזמה ולא תספיקו השבת - אז כדברי השיר, המשקף את החיוך, הנינוחות והשלווה של אורי: "אם לא בשבת הזו, אולי בשבת אחרת".

אחרי שעשיתי את זה הרגשתי הרבה יותר טוב, אבל רציתי להמשיך. ואז נזכרתי בשיר:

"אולי בשבת תהיה עוגה מיוחדת,

אולי בשבת אמא תלך ללדת".

אני לא הולכת ללדת, חשבתי - אבל עוגה מיוחדת! הרי זה מה שאני יודעת לעשות. יכול להיות שאורי הטמין לי מסר חבוי של עידוד בשיר שכתב לפני 20 שנה? כנראה שלא, אבל התחלתי בסוכריות שבראש השיר ואסיים בעוגה שבסופו.

לעוגה הזו אקרא "העוגה המיוחדת של אורי אורבך". היא באמת מיוחדת ברעיון הפשוט והמגניב שלה: עוגה ללא אפייה, אשר מחביאה בתוכה קרמבואים שלמים שמכוסים בשמיכת גבינה מוקצפת. שכבת הגבינה הקרה מקפיאה ציפוי השוקולד של הקרמבואים - שמתפצח בפה ומגלה מתיקות מפתיעה של הקרמבו מול העדינות של הגבינה.

ההכנה ממש קלה, רוצים להכין לזכרו של אורי?

העוגה המיוחדת של אורי אורבך

מרכיבים

שתי תבניות אינגליש קייק

  • 2 מכלים (500 גרם) שמנת מתוקה לקצפת
  • 1 חבילה (80 גרם) פודינג בטעם וניל
  • 6 כפות סוכר
  • 6 קרמבואים (אני מעדיפה בטעם מוקה, בשביל הצבעוניות שמתקבלת בחיתוך)
  • 500 גרם גבינה לבנה 5%
  • תותים לעיטור

אופן ההכנה (שימו לב כמה שזה קל!)
  1. מקציפים את השמנת המתוקה עם הפודינג והסוכר עד לקבלת קצפת יציבה. מקפלים פנימה את הגבינה.
  2. מניחים את הקרמבואים בתבניות (בלי עטיפה, כן?)
  3. יוצקים מעל הקרמבואים את תערובת הגבינה, ומקפידים שתכסה אותם ותמלא את הרווחים שביניהם. מעטרים בתותים חתוכים.
  4. מכסים בניילון נצמד ומקפיאים במשך ארבע שעות לפחות. מוציאים את העוגה מהמקפיא כמה דקות לפני ההגשה.

  • עוד מתכונים מצוינים של אפרת מוסקוביץ - בבלוג שלה, "איך להרשים את חמותך". לחצו כאן כדי לעבור לבלוג