כל תלמיד שנה א' בחוג לתקשורת יודע לדקלם את עיקרי התיאוריה של מרשל מקלוהן, שמתמצים במשפט האלמותי "המדיום הוא המסר". כוונת המשפט היא ששינויים במדיום גוררים אחריהם שינויים בחברה - המדיום הוא זה שקובע את אופי החברה ולא תוכן המסר, כפי שהיה נהוג לחשוב. בימינו,למשל, הטכנולוגיה מביאה לבידודו של האדם הממוצע ומקהה את חושיו.
נשמע מסובך או מופרך? ממש לא! ואשתמש בעצמי כהוכחה. לאחרונה לא היתה לי מוזה לכתוב על שום דבר משמעותי שעבר במטבחי ובתוך בטני, אך ראו איזה פלא: כשההדיוט קהה החושים קיבל צעצוע חדש בדמות מצלמה אשר מתלבשת על הראש ומצלמת מנקודת המבט של החובש אותה, פתאום עלה במוחו המנומנם רעיון הנותן ביטוי למדיום - אך ללא מסר אמיתי. כלומר, הייתי חייב לצלם עם המצלמה בישול של משהו – לא משנה מה, אפילו חביתה.
עוד בערוץ האוכל של Xnet:
● קציצות מבושלות ברוטב חמוץ-מתוק שגם ילדים אוהבים
● חזה עוף עם ירקות בסגנון אסייתי
הבעיה היא שאני לא באמת יכול לפרסם פוסט על חביתה - אחרי הכל, אני עדיין לא אייל שני - אז החלטתי שאעשה משהו שגם ככה תיכננתי להכין. יש מסר? ממש לא. אין חדש במתכון, שכבר פורסם בעבר ומקורו במסעדת "ג'ירף" שבתל אביב. אבל יש אחלה גאדג'ט חדש, שמשחרר לי את שתי הידיים ונותן לי חופש צילום רחב למדי.
אז קבלו את המתכון של הפיליפינית החריפה בגרסה ביתית קהת חושים וסופר טכנולוגית. תכל'ס, אל תקראו אפילו ורק תציצו בסרטון - אחרי הכל, הוא העניין העיקרי פה.
פיליפינית חריפה – נודלס עם חזה עוף
מרכיבים (2 מנות)
1/2 חבילה (300 גרם) אטריות ביצים, מבושלות לפי הוראות היצרן
מעט שמן לטיגון
1/2 כוס (כ-135 גרם) חזה עוף פרוס לרצועות
1 כפית ג'ינג'ר כתוש
1 כפית שום כתוש
1/4 כוס בצל ירוק פרוס
2/3 כוס (160 מ"ל) ציר עוף
2/3 כוס (160 מ"ל) חלב קוקוס
2 כפות מחית קארי אדום (להשיג בחנויות טבע,בחנויות למוצרי מזון מהמזרח הרחוק ובחלק מרשתות השיווק)
1/2 כפית מלח
1 כפית סוכר
1 כף בוטנים קלויים גרוסים
1 כף בוטנים קלויים שלמים
עלי כוסברה לקישוט
אופן ההכנה1. מחממים בווק מעט שמן על להבה גבוהה. מטגנים תוך ערבוב את העוף, הג'ינג'ר, השום והבצל הירוק.
2. מוסיפים את ציר העוף, חלב הקוקוס, הקארי, המלח, הסוכר ושני סוגי הבוטנים.
3. מצמצמים את הרוטב על האש במשך כדקה, ומוסיפים את האטריות. מבשלים יחד במשך כחצי דקה עד דקה נוספת.
4. מעבירים לקערת הגשה ומקשטים בחופן עלי כוסברה.
