כבר שנים שאני חולמת על מטבח חדש. בדמיוני אני רואה אותו - יודעת איך יהיה מסודר ובדיוק באילו צבעים הוא יהיה. אבל מטבח כמו שלי אין בשום מקום בעולם, אפילו לא בספרים. זהו מטבח שהוספתי לו בכל פעם עוד משהו: ארוניות, כלים, קישוטים. מטבח שבו רוב הכלים והאביזרים נמצאים ממש בהישג יד ושהבישול בו כיפי וזורם. זו הממלכה שלי, עם השולחן הגדול והאווירה המיוחדת. זה המקום הכי שלי בבית, ואני מבלה בו זמן רב.

כשהתעוררתי ביום שני ה-22 בנובמבר לא ידעתי שזה יהיה יום של שינויים גדולים עבורי. אמא שלי תמיד אמרה ש-2 הוא מספר מזל במשפחה שלנו. אבל אף פעם לא שאלתי אותה אם התכוונה למזל טוב או רע.

בכל שבוע, לקראת השידור של "סיר לשבת" ברדיו "קול רגע", אני מנסה בבית מתכונים חדשים. והפעם, מכיוון שחנוכה היה בפתח החלטתי לנסות סופגניות בטעמים שונים. הפשלתי שרוולים, הסרתי מאצבעותי את כל הטבעות (טבעות הנישואים וטבעות שקיבלתי לימי נישואים עגולים), הנחתי אותן בכוסית פח מעוטרת על המדף שמעל הכיור והתחלתי בהכנת בצק לסופגניות בטעמים שונים. חיממתי שמן בסיר והחלטתי שהפעם אני גם מודדת את חומו באמצעות מד חום מיוחד שרכשתי במיוחד לצורך העניין. "מעכשיו", הרהרתי לעצמי, "אדע בדיוק את הטמפרטורה המדויקת לטיגון סופגניות מוצלחות – כאלה שאינן שרופות או ספוגות שמן - ואוכל לספר על כך בתוכנית למאזינים".

השמן התחיל מתחמם בסיר ואני ניצבתי לא רחוק מהגז ורשמתי את כמויות החומרים שהכנסתי לבצק כדי להיות מדויקת כשאני נותנת את המתכון בשידור. פתאום שמעתי פיצוצים מאזור הכיריים. כשהרמתי את ראשי ראיתי שסיר השמן הפך לכדור אש והפיצוצים הגיעו מתחתית הארון שמעל הגז, שהיה מצופה בפורמייקה (פורמייקה מודבקת בדבק דליק מעל הגז? מי חשב על זה?)

ניסיתי לכבות את האש במגבת מטבח שהיתה מונחת על השיש – מגבת שבמקרה היתה הכי קטנה שיש לי במגירת המגבות - אבל היה ברור שזה לא יעבוד. אז ניסיתי לשלוף את ברז הכיור כדי לכוון זרם מים לכיוון האש, אבל הוא היה רחוק מדי (מה שהתברר אחר כך כמזל גדול – הסבירו לי שמסוכן מאוד לנסות לכבות שמן בוער עם מים).

עכשיו כבר התחילה האש לאחוז בארון שמעל הגז. רצתי החוצה לכיוון צינור הכיבוי, ששכן ממש מתחת לחלונות המטבח. ניסיתי לפתוח את הברז אבל הוא היה תקוע (אולי מפני שאף אחד לא פתח אותו או בדק אותו מאז שהותקן לפני כ-20 שנה או יותר).

בעודי נאבקת בלהבות ניסיתי להתקשר למכבי האש, אבל כל הטלפונים לא עבדו. למה? כי משהו אחד עבד טוב: מפסק זרם הפחת, שקפץ וניתק את החשמל בכל הבית – כך שהטלפונים, כולם אלחוטיים, שבקו.

כל אותו זמן המשכתי לשמוע את פיצוצי האש מהמטבח וראיתי את האש פורצת מהחלונות. עכשיו כבר הבנתי שהמטבח שלי נשרף - והמהירות שבה התפשטו את הלהבות לא הותירה בלבי ספק שהשריפה הולכת לכלות את כל הבית.

קראתי לחמשת הפודלים שלי ורצתי אתם החוצה. בחוץ, ליד הדלת, ספרתי אותם והבנתי ששני הגורים נשארו מאחור. נכנסתי שוב לבית, שעכשיו כבר היה מלא בעשן שחור, תפסתי כל אחד מהם ביד אחת וברחתי אל הכביש, הרחק מהבית.

הבית כולו נשרף ומה שלא נפגע מהאש הותך מהחום והתמלא בפיח שחור.

למחרת הצליח בעלי למצוא לי בתוך שאריות הפחם במטבח את טבעת הנישואים שלי ועוד שתיים מהטבעות האחרות.

כבר שנים שאני חולמת על מטבח חדש, ועכשיו אנחנו בונים את כל הבית מחדש. נכון, צפויים לי המון ימים של עבודה ולחץ, אבל זו גם תהיה תקופה של יצירה והתחלה חדשה. והכי חשוב: אנחנו בונים מטבח חדש!

עכשיו אני גם מבינה שהמספר 2, כמו שאמא שלי אמרה, קשור למשפחה - ולא חשוב אם לטוב או לרע - ושבכל רע יש גם טוב, והרבה.

אני מבטיחה לשמור מעכשיו היטב על כל סיר שמתבשל על הגז – וגם לעדכן אתכם לגבי בניית המטבח החדש.

אחרי של"ג בעומר הקדים לבקר אותי השנה, ועוד הקדיש לי זמן איכות אישי, אני מעדיפה להימנע בחג הנוכחי ממדורות. הפעם אסתפק במתכון הוותיק והמוכר של תפוח אדמה אפוי בתנור – אולי אין לו את ניחוח הגחלים, אבל לטעמי הוא אפילו יותר טעים מאחיו שהושלכו למדורה, והכי חשוב: לא צריך אש כדי להכין אותו!

   (צילום: ד''ר צביקה לסטר)
(צילום: ד''ר צביקה לסטר)

תפוחי אדמה כמו במדורה (ואפילו יותר טעימים!)

מרכיבים (6 מנות)
  • 6 תפוחי אדמה
  • 6 כפות גדושות של מלח גס
  • 6 גבעולי רוזמרין טרי
  • 6 כפות חמאה או מרגרינה
  • 6 כפות מלח שולחן
  • 12 יריעות נייר אלומיניום

אופן ההכנה
  1. מחממים תנור ל-200 מעלות.
  2. מניחים על יריעת נייר אלומיניום כף מלח וענף רוזמרין.
  3. מניחים על היריעה גם תפוח אדמה וסוגרים אותה היטב.
  4. מניחים את החבילה הסגורה על יריעת נייר אלומיניום נוספת וסוגרים גם אותה.
  5. חוזרים על הפעולה עם שאר תפוחי האדמה. אפשר לארוז אותם גם בזוגות או בשלשות - העיקר שכל תפוח אדמה יקבל את כף המלח ואת ענף הרוזמרין שלו.
  6. אופים כשעה או קצת יותר.
  7. לפני ההגשה חוצים כל תפוח אדמה, ממליחים ומכניסים לתוכו כף חמאה או מרגרינה.

  • אסנת לסטר מגישה את התוכנית ''סיר לשבת'', המשודרת ברדיו קול רגע בכל יום שישי ב-11:00