"ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל" - כך מתאר הפתגם את הוויית החגים היהודית. אבל נשאלת השאלה: כמה נאכל?

הפרחת סיסמאות ללא כימות או כיסוי איננה לרוחה של בישול בזול. לכן יצרתי דיאגרמה מאירת עיניים, שתמחיש לקוראי את צריכת הקלוריות הממוצעת כפונקציה של חודשי השנה העבריים (מי שצריך תזכורת בנוגע לחודשים, או מי שסתם במצב רוח נוסטלגי, מוזמן לעיין קודם לכן בסרטון הזה):

בשורה התחתונה, גם אם תאכלו קצת יותר מדי בחג, אתם יכולים להתנחם בעובדה שאתם רק חלק קטן ממגמה קלורית כללית.

מכיוון שבכל זאת זה בלוג אוכל כאן, אי אפשר בלי מתכון. אמנם קצת מאוחר, אבל אני מצרפת את הגרסה שלי לחרוסת עיראקית. מקסימום תכינו בשנה הבאה.

אצלנו בבית אני האחראית על החרוסת מימים ימימה - גוזרת מתכונים מעדות שונות ומתנסה כל שנה במשהו חדש. כשטעמתי את החרוסת העיראקית התאהבתי. היא כל כך פשוטה (בהנחה שמשתמשים בסילאן קנוי - מה שאני, בעוונותי הרבים, עושה) והאלכימיה בין טעמי האגוז והסילאן מכשפת אותי. אני משנה קצת את היחסים בין המרכיבים לטובת האגוזים, כדי שהחרוסת לא תהיה מתוקה עד כדי כאב, ואני גם קולה את האגוזים. כל דבר שטעים עם אגוזי מלך יהיה טעים פי שניים עם אגוזי מלך קלויים, כך נדמה לי.

חג שמח!

חרוסת עיראקית

מבוסס על: מתכון רווח עם עדכונים שלי

עלות: כ-8 שקלים

כמות: קערת חרוסת קטנה עד בינונית. אפשר כמובן להכפיל או אפילו לשלש את המתכון

מרכיבים

1 כוס אגוזי מלך (בערך 100 גרם)

1/4-1/3 כוס סילאן

אופן ההכנה

  1. קולים את האגוזים במחבת יבשה או בתנור (להוראות מעט יותר מפורטות לקלייה בתנור - עיינו במתכון שבסוף הפוסט הזה).
  2. כשהאגוזים מתקררים טוחנים אותם במעבד מזון עד לקבלת משחה גרגרית, לא חלקה. מוסיפים את הסילאן וטוחנים עוד כמה שניות.
  3. אם אין לכם מעבד מזון פשוט קוצצים את האגוזים עד לטקסטורה הרצויה, מעבירים לקערה ומערבבים פנימה את הסילאן.
  4. אפשר להוסיף עוד סילאן לפי הטעם.