"שבחי ירושלים את אדוני אלוהייך ציון. כי חיזק בריחי שערייך, ברך בניך בקרבך" - מילות תפילה אלה, שפתחו את תצוגת האופנה של המעצבת דודו בר אור הערב (רביעי), קיבלו פרשנות טעונה על רקע האקלים הפוליטי המתחולל בירושלים ובמדינת ישראל בחודש האחרון. שירת התפילה של דקלון זכתה למשמעות פוליטית יותר, כשעל המסלול הופיעה מערכת הלבוש הראשונה מקולקציית אביב-קיץ 2016 בעיצובה של בר אור: שמלת מידי עשויה בד כאפייה רקום בשלושה שילובי צבעים - שחור ולבן, תכלת ולבן, וליביות בד בצבעוניות אדום ולבן - ומעליה ז'קט עור בסגנון אופנוענים רקום חוטי מתכת.

חוקרת שאלות של אסתטיקה וזהות מקומית. התצוגה של דודו בר אור (צילום: ענבל מרמרי)
חוקרת שאלות של אסתטיקה וזהות מקומית. התצוגה של דודו בר אור (צילום: ענבל מרמרי)

היתה זו הצהרת כוונות על דרכה של הקולקציה שביקשה לחקור שאלות על אסתטיקה וזהות מקומית, בתוספת טוויסט מחוספס המרפרר לטרנד שנות ה-70, אלמנטים מקסיקניים וסיפור משנה של המערב הפרוע בארצות הברית. וידיאו ארט מדברי של נסיעה בדרך אל שומקום, היה סימון נוסף בים הציטוטים וההקבלות שבחרה בר אור להציג על המסלול, שהבהירו פה אחד: תרצו או לא, המערב הפרוע זה כאן, בישראל.

כתב יד אישי ושפה אחידה. התצוגה של דודו בר אור (צילום: ענבל מרמרי)
כתב יד אישי ושפה אחידה. התצוגה של דודו בר אור (צילום: ענבל מרמרי)

התצוגה של בר אור, שנעלה את שבוע האופנה גינדי תל אביב, היתה מהטובות שנצפו במהלך השבוע, אבל אם נתייחס לקולקציה עצמה, היא היתה ללא ספק השלמה והטובה מכולן. התצוגה לא חפה מבעיות נקודתיות, בעיקר כאלה הנוגעות בעריכה שיכלה להיות הדוקה יותר, בעוד הקולקציה הציגה כתב יד אישי, שפה אחידה לכל אורכה, ירידה יוצאת דופן לפרטים ומגוון רחב מאוד של פריטים נחשקים.

ירידה יוצאת דופן לפרטים (צילום: ענבל מרמרי)
ירידה יוצאת דופן לפרטים (צילום: ענבל מרמרי)

בר אור המשיכה העונה את עבודת המחקר שלה כמעצבת בסוגיות של אופנה מקומית, ופנתה, כמו מעצבים מקומיים ובינלאומיים, בעבר ובהווה - מרוז'י בן יוסף ועד קרל לגרפלד – לבד הכאפייה הטעון. אבל בר אור לא התעסקה בחומר באופן מילולי, אלא ערבבה אותו בהשראות נוספות, לשה אותן היטב ויצרה פריטים חדשים ומקוריים, כמו חולצה בגזרת קאובוי עשויה בד כאפייה, או שמלת מקסי פליסה מבד כאפייה בצבעוניות של שחור לבן וכחול לבן, שאזור הכתפיים שלה עוצב כבחולצת קאובוי.

המערב הפרוע זה כאן (צילום: ענבל מרמרי)
המערב הפרוע זה כאן (צילום: ענבל מרמרי)

אלמנט מרכזי נוסף בקולקציה, מלבד הכאפייה, היה מעין עבודת פיליגרן תימנית, שגם היא נוכסה בעבר לא מעט בעולם העיצוב הישראלי – מבוריס שץ מבצלאל ועד פיני לייטרסדורף במשכית. אלו הופיעו לאורך צדיהם של מכנסיים שחורים, מעילי עור קצרים שנראו כאילו אובקו מעט לפני עלייתם אל המסלול, ושמלת זמש שחורה עם שרוולים באורך המרפקים. למי שהצליח לראות את הקולקציה מקרוב, קשה היה שלא להתפעל מהתוצאה.

   (צילום: ענבל מרמרי)
(צילום: ענבל מרמרי)

הקולקציה של בר אור ודאי תעורר בימים הקרובים שאלות בנוגע לניכוס שהיא עושה לסמל פלסטיני כה טעון פוליטית, כל שכן על רקע המצב הביטחוני בישראל. אולם גם הדיון הזה לא יכול לקחת מבר אור בקולקציה הזו את הקרדיט על היכולת המרשימה לאצור אלמנטים מקומיים ולהטעין אותם בסטייל חדש, עכשווי ונחשק.

איתי יעקב

   (צילום: ענבל מרמרי)
(צילום: ענבל מרמרי)

   (צילום: ענבל מרמרי)
(צילום: ענבל מרמרי)

   (צילום: ענבל מרמרי)
(צילום: ענבל מרמרי)

   (צילום: ענבל מרמרי)
(צילום: ענבל מרמרי)

   (צילום: ענבל מרמרי)
(צילום: ענבל מרמרי)

   (צילום: ענבל מרמרי)
(צילום: ענבל מרמרי)

יעל רייך סוגרת את התצוגה של דודו בר אור (צילום: ענבל מרמרי)
יעל רייך סוגרת את התצוגה של דודו בר אור (צילום: ענבל מרמרי)