יום התצוגות הראשון של שבוע האופנה גינדי תל אביב נפתח הבוקר בתצוגת סתיו-חורף 2015-16 של בית האופנה משכית, המזוהה יותר מכל עם עשייה מקומית וסגנון ישראלי. זו הקולקציה הרביעית בעיצובה של שרון טל מאז קם המותג לחיים לפני שנתיים.

בשיחה שהתקיימה עם טל מוקדם יותר הבוקר מאחורי הקלעים, סיפרה המעצבת כי ההשראה לקולקציה היא נופי ים המלח, אשר הופיעו לנגד עיניה במהלך חצי השנה האחרונה בעקבות נסיעות למפגש עם נשים מהיישוב הבדואי שגב שלום שבנגב. את תוצאות המפגשים ההם, ובעיקר העבודה הצמודה עם אמנית הקרמיקה זינאב ג'רבייה, ניתן היה למצוא בכלי בית וחפצים שיצר המותג לפני חודשים ספורים לטובת לקוחות הפלטינה של בנק הפועלים. רות דיין, מייסדת המותג, השקיפה על הנעשה מהשורה הראשונה.

ההשראה לקולקציה היא נופי ימי המלח (צילום: ענבל מרמרי)
ההשראה לקולקציה היא נופי ימי המלח (צילום: ענבל מרמרי)

את התצוגה הבוקר פתחה (וסגרה) הדוגמנית נעם פרוסט, לבושה בשמלת מקסי ללא שרוולים עשויה רקמת חרוזי עץ, טכניקה בה השתמשו בעבר בעיצובי משכית. צבעי המדבר המעושנים צבעו את המסלול עם חצאית משי בגוון חרדל באורך הברך לצד גופיית חרוזי עץ, וסדרה יפהפייה של שכמיות צמר עם פסי פספול מעור שהיו, ללא ספק, מהפריטים הבולטים בקולקציה. את התצוגה המשיכו שמלות משי וצמר בצבעי חול ומוקה ללא שרוולים, שהפגינו יוקרה אלגנטית מהז'אנר אליו מכוונת טל מאז החלה בעיצוב למשכית.

אלגנטית ומדברית. נעם פרוסט (צילום: ענבל מרמרי)
אלגנטית ומדברית. נעם פרוסט (צילום: ענבל מרמרי)

כמו תמיד במשכית, גם הפעם לא נפקדו מקומם של הפריטים האיקוניים של המותג, שזכו לפרשנות עכשווית. טל בחרה להשתמש בעבודות יד בצורה מדודה, כמעין סימני דרך המנכיחים את הדי.אן.איי של המותג. למשל, מעיל הביצה המפורסם שעלה בוורסיה עשויה עור בצבע אוף ווייט עם חיתוכי לייזר בצורת פרחים, או מעיל המדבר שנלבש על ידי הדוגמנית שני זיגרון וקיבל טוויסט גותי בגזרת מקסי בצבע שחור עם שרוולים רחבים באורך המרפקים. טל מספרת כי לטובת הקולקציה לימדה אותה רות דיין טכניקה ישנה של סריגה בחבל, אשר הופיעה על שמלת מידי ללא שרוולים ובגרסה אחרת של סריגה בחוט מתכת.

מאז הוקם המותג מחדש מוקדש חלק לא מבוטל מהקולקציה שלו לשמלות כלה המבקשות לשמש אלטרנטיבה למצאי המקומי. בקו זה בלטו שמלת משי אורגנזה צחורה ומלאכית שחתמה את התצוגה בליווי וסט חרוזי כסף מרהיב, ושמלות מתוכשטות בחרוזים ואבני חן. עם זאת, חלק גדול מהשמלות שעלו אל המסלול הציגו קו נגיש ללא אלמנטים מקומיים או דיטיילס של עבודות יד – דבר שהודגש על ידי מחסור בסטיילינג, שהיה יכול לייצר טוטאל לוק עם אמירה אופנתית ברורה. השילוב בין הפריטים היומיומיים לשמלות הערב המרשימות העלה סימני שאלה לגבי הכיוון שאליו צועד המותג: האם הוא מבקש להיטמע בסגנון הישראלי הנונשלנטי והנגיש, או להיות אלטרנטיבה של יוקרה לטובת קהל מצומצם.

איתי יעקב

  (צילום: ענבל מרמרי)
  (צילום: ענבל מרמרי)

  (צילום: ענבל מרמרי)