בעוד כארבעה חודשים תחגוג סינדי קרופורד את יום הולדתה ה-50, אבל היא ממש לא מתכוונת לחכות לתאריך הרשמי כדי לפתוח את שלב הסיכומים הנהוג בכלי התקשורת. בשבועיים האחרונים העניקה הטופ מודל הבינלאומית שורה ארוכה של ראיונות למגזינים ואתרי אינטרנט, והשתתפה בתוכניות אירוח. הסיבה: בסוף השבוע האחרון ראה אור ספרה החדש, Becoming (הוצאת ריזולי), 256 עמודים שמשלבים בין סיפור חייה של קרופורד ל-150 דימויים שבחרה בסלקציה קפדנית מתוך היצע של קרוב ל-35 שנים כדוגמנית.

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

"לפעמים רק דרך העדשה והשנים שעברו ניתן לראות את הדברים החשובים באמת - הבחירות שסייעו לעצב את מי שאנחנו כיום", כותבת קרופורד בפרק הראשון, שנקרא "מאחורי העדשה" ומוקדש למאסטרים הגדולים שצילמו אותה לאורך השנים: הרב ריטס, ריצ'רד אבדון, ארווין פן, הלמוט ניוטון, סטיבן מייזל ואחרים. "לקראת יום הולדתי ה-50, חלק מהשיעורים החשובים שלמדתי בחיי, מתחילים לקבל פוקוס".

ספרה החדש של קרופורד, שנכתב בשיתוף קתרין אולריי, הוא הרבה מעבר לספר צילומים מהקריירה המפוארת של מי שהיתה אחת הדוגמניות הבולטות של שנות ה-80 וה-90 - הזרוע החמישית בקבוצת הטופ מודלס של התקופה, לצדן של נעמי קמפבל, לינדה אוונג'ליסטה, קלאודיה שיפר וכריסטי טרלינגטון. Becoming הוא שילוב בין אנקדוטות אישיות, תובנות על מקצוע הדוגמנות שהיתה רוצה להעביר הלאה, וזכרונות מסטים ותצוגות אופנה.

הטופ מודלס של שנות ה-90: כריסטי טרלינגטון, נעמי קמפבל, סינדי קרופורד ולינדה אוונג'ליסטה (צילום: rex/asap creative)
הטופ מודלס של שנות ה-90: כריסטי טרלינגטון, נעמי קמפבל, סינדי קרופורד ולינדה אוונג'ליסטה (צילום: rex/asap creative)

"ידעתי שאני לא רוצה לעשות Coffee table book, ושאני לא רוצה לכתוב אוטוביוגרפיה או מדריך יופי וכושר (בשנות ה-90 הוציאה קרופורד סדרת קלטות וידיאו פופולארית לתרגול כושר ביתי, א"י)", כותבת קרופורד בפתיחת הספר. "החלטתי לשתף בספר שיעורי חיים ששווים שיתוף".

השיעור הראשון של קרופורד הוא על המפגש הראשון שלה עם צלם האופנה ויקטור סקרבנסקי, מי שגילה אותה בגיל 16, כשעוד התגוררה בעיירה הקטנה דקאלב במדינת אילינוי, עם אביה המכונאי ואימה שעבדה כמזכירה רפואית. קרופורד מספרת כי סקרבנסקי אמר שיש לה פנים קשות לצילום, וכי הוא היחיד שיודע כיצד להוציא אותה יפה בתמונות.

כשהגיעה לניו יורק שלוש שנים מאוחר יותר, וכבר היתה מצוידת בחוזה עם סוכנות עלית הבינלאומית, סיפרה על כך לצלם ריצ'ארד אבדון, מגדולי צלמי האופנה של המאה ה-20. "אתה יודע, יש לי פנים קשות לצילום", אמרה קרופורד, וזכתה לתשובה מזלזלת שעזרה לה להיפטר מה"שטויות" שהכניסו לה לראש.

קרופורד ונקודת החן המפורסמת על שערי המגזינים ווג, Elle ו-W
קרופורד ונקודת החן המפורסמת על שערי המגזינים ווג, Elle ו-W

קרופורד מספרת את הסיפור הזה כשיעור על הנאיביות של מי שהגיעה מעיירה קטנה בארצות הברית היישר אל לבה של תעשיית האופנה העולמית. רוצה לומר: בנות, אל תאמינו לכל מה שמספרים לכן בתחילת הדרך.

מאז הגעתה לניו יורק בשנת 1985, נסקה הקריירה של קרופורד לשיאים חסרי תקדים. מראה ה"אול אמריקן גירל" שלה, בתוספת נקודת החן האיקונית מעל שפתה השמאלית, הצליח לכבוש את תעשיית האופנה ואת העולם כולו. קרופורד פתחה וסגרה תצוגות חשובות, כיכבה על שערי מגזינים ובראשם ווג, הופיעה בווידיאו קליפים של ג'ורג' מייקל, בון ג'ובי ודוראן דוראן, הנחתה את תוכנית האופנה "האוס אוף סטייל" בערוץ MTV, ושימשה במשך שנים ארוכות כפנים של חברת רבלון.

היו יפות ממנה, אבל לא היו חרוצות כמותה, וייתכן כי זה מה שהפך אותה לשם השגור בפי כל ולאחד האייקונים הגדולים ביותר של עולם הדוגמנות. בין היתר, הספיקה קרופורד להתחתן עם ריצ'רד גיר ולהתגרש ממנו (1991-1995), ואפילו לקפוץ לביקור בן חמישה ימים בישראל בשנת 1992, לטובת צילום הפקת אופנה למגזין ווג.

קרופורד הצטלמה כאן על רקע נופי הארץ ותושביה, כולל בדואים באזור יריחו ודוגמנים-חיילים במדי צה"ל, וכל זאת בזמן שהאינתיפאדה הראשונה השתוללה ברחובות הגדה המערבית.

בתמונה שמצאנו בארכיון מצולמת קרופורד חבוקה בזרועותיו של קצין במדים, ולבושה במכנסי סקיני ג'ינס שחורים וחולצת מדי ב' צה"לית עם כומתה אדומה של חטיבת הצנחנים וסיכה צבאית. מבט נוסף בתמונה מגלה כי הקצין-דוגמן הוא לא אחר מאריק בן זינו, שהפך ברבות השנים מדוגמן לבעלים של סוכנות יולי.

"יש הרבה נשים - אפילו לא ילדות - שכותבות באינסטגרם של קאיה 'את צעירה מדי להיות דוגמנית. את רק ילדה'. הן בעצם מבקרות אותי ואת ההורות שלי, אז למה שלא תעשו את זה באינסטגרם שלי? אני אישה בת 49, אני יכולה להגיב. אתן תוקפות כאן ילדה צעירה. אולי אתן לא חושבות כך, אבל זה בדיוק מה שאתן עושות"

בראיונות שהעניקה מספרת קרופורד כי לאורך כל הקריירה היא התייחסה לדוגמנות כעבודה ולא כעיסוק שמגדיר אותה כאדם, ולכן בחרה כבר בגיל צעיר מאוד לפנות לעסקים. היום זה אולי נראה כמו תהליך התפתחות טבעית של דוגמניות, לאור מקרים כמו קארה דלווין, קרלי קלוס ובר רפאלי, אולם נכון לאותה תקופה קרופורד היתה פורצת דרך.

היא שיווקה את עצמה כמדריכת ספורט פופולארית בקלטות וידיאו שנמכרו ברחבי העולם, הקימה מותג קוסמטיקה הנושא את שמה ומכרה זיכיונות רבים לשימוש בפניה, בין אם על גבי יומני נוער ובין אם בפוסטרים שנתלו בחדריהם של מתבגרים.

החיבור לעסקים והעובדה שדוגמנות היא עבודה ולא החיים עצמם הם ערכים שקרופורד מבקשת להעביר גם אל היורשת קאיה גרבר בת ה-14, בתה מנישואיה לאיש חיי הלילה הניו יורקי רנדי גרבר. "קאיה רוצה לדגמן בגיל 14, בעוד אני התחלתי רק בגיל 16. אני לא נכנסתי לדוגמנות כדי להתפרסם, כמו שהרבה בנות עושות עכשיו", סיפרה קרופורד בראיון למגזין GQ. "אז התהילה היתה קשורה להצלחה. עכשיו תהילה היא רק תהילה, ללא שום משקל מאחוריה".

היו יפות ממנה, אבל לא היו חרוצות כמותה. קרופורד בקמפיינים של רבלון וג'יאני ורסאצ'ה
היו יפות ממנה, אבל לא היו חרוצות כמותה. קרופורד בקמפיינים של רבלון וג'יאני ורסאצ'ה

בראיון נוסף שנתנה לניו יורק מגזין התייחסה קרופורד לביקורת שהושמעה נגדה בשל גילה הצעיר של בתה: "יש הרבה נשים - אפילו לא ילדות - שכותבות באינסטגרם של קאיה 'את צעירה מדי להיות דוגמנית. את רק ילדה'", משיבה קרופורד כלביאה מגוננת. "הן בעצם מבקרות אותי ואת ההורות שלי, אז למה שלא תעשו את זה באינסטגרם שלי? אני אישה בת 49, אני יכולה להגיב. אתן תוקפות כאן ילדה צעירה. אולי אתן לא חושבות כך, אבל זה בדיוק מה שאתן עושות".

"בעידן המגזינים כשהצטלמת אצל ארווין פן, האופן בו הוא הציג אותך היה הדימוי שעל פיו יזכרו אותך. עד לצילום הבא. היום קארה דלווין יכולה להציג דימוי אחד שלה באינסטגרם, ולהצטלם לקמפיין של שאנל ולהציג זווית נוספת שלה. זה משחק זהויות שלא היה בידינו לפני 20 שנה"

עניין הרשתות החברתיות והפרסום שהן מביאות איתן עלו בכל הראיונות עם קרופורד, שבניגוד לדוגמניות מהדור העכשווי, כמו קנדל ג'נר, קרלי קלוס וג'יגי חדיד, התפרסמה ושמרה על כוחה כדוגמנית בעידן ללא רשתות חברתיות, שלא לומר ללא אינטרנט. לדבריה, רשתות חברתיות ובראשן האינסטגרם, הן כלי חשוב לדוגמנית, אבל לא רק כדי להתפרסם. "בעידן המגזינים כשהצטלמת אצל ארווין פן, האופן בו הוא הציג אותך היה הדימוי שעל פיו יזכרו אותך. עד לצילום הבא", סיפרה בראיון לאתר fashionista. "היום קארה דלווין יכולה להציג דימוי אחד שלה באינסטגרם, ולהצטלם לקמפיין של שאנל ולהציג זווית נוספת שלה. זה משחק זהויות שלא היה בידינו לפני 20 שנה".

בשנת 2011 החליטה קרופורד להפסיק להוביל קמפיינים של אופנה, על אף שבנות דורה ממשיכות גם היום לעבוד במרץ: קלאודיה שיפר מככבת מדי פעם בקמפיינים ועל שערי מגזינים, לינדה אוונג'ליסטה נבחרה בימים אלו לקמפיין הבושם החדש של מוסקינו, קמפבל לא חוששת להצטלם בלנז'רי לחברת לה פרלה, וסטפני סימור ממשיכה לייצר פרובוקציות בהפקות אופנה ובקמפיינים. האם מדובר בחוסר רצון להתבגר מול המצלמה או בתחושת מיצוי? על פי הדברים שסיפרה קרופורד, האמת נמצאת איפשהו באמצע. "כל מי שמספרת שהזדקנות היא דבר קל - משקרת", היא אומרת. "אני פשוט לא יכולה לדמיין מישהי אומרת 'אני אוהבת את השינויים שעוברים על העור שלי'. זה לא קל, בטח לא בעולם האופנה, ששם דגש כל כך גדול על אסתטיקה. הפנים שלי צולמו כל כך הרבה שנים על ידי כל כך הרבה צלמים, כך שיש לי זיכרונות נעימים. היום כשמצלמים אותי אני אומרת לצלם שיקרב את האור קרוב אל הפנים, ככה קל יותר לטשטש את הקמטים".