הבוקר, ביום הכי לח בשנה, התייצבה הדוגמנית אסתי גינזבורג לצילומי קמפיין החורף של חברת האופנה זיפ. הפעם היא עושה זאת לצדו של הדוגמן עידן רול, שמסתמן כצלע הגברית החמה של העונה (מחר, למשל, הוא יצטלם לצדה של דר זוזובסקי לקמפיין הנעליים סקופ).
הפעם הקודמת שפגשנו את גינזבורג על סט הצילומים היתה לפני חמישה חודשים, שבועות ספורים לאחר לידת בנה הבכור רפאל. היא נראתה אז עייפה, טרודה וחסרת מצב רוח, והתעסקה בעיקר בהדיפת שאלות חטטניות בנוגע לשעות השינה האבודות שלה. מאז הספיקה לחזור לגזרתה טרום ההיריון, וכיום היא כבר מדגמנת חיוניות ושמחת חיים על הסט.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
"אני מגיעה ליום הצילומים הזה בתחושה הרבה יותר שלווה מיום הצילומים הקודם", היא אומרת בשיחה עם Xnet. "אני יודעת שבתום יום הצילום אני חוזרת הביתה, אל הדבר המדהים שמחכה לי. מאז שרפאל נולד אני חיה בתחושת רוגע, מעין שמחה פנימית. ניהלתי כאן הבוקר שיחה עם מישהו שאמר לי שהוא לא רוצה ילדים בגלל כל הסכנות והלוגיסטיקה שבעניין. אני יכולה להבין אותו. יש אנשים שילדים זה לא בשבילם ואני מכבדת אותם. אני החלטתי לעשות ילדים בגלל האהבה שהם מעניקים לך, שלא דומה לשום דבר אחר. רפאל כבר כמעט בן חצי שנה, וככל שהזמן עובר הוא מגיב, צוחק בקול רם... אלה דברים שממיסים אותך".
העבודה שלך ומצבך הכלכלי מאפשרים לך להיות איתו רוב היום. זו פריבילגיה.
"למזלי יש לי את כל הזמן ליהנות איתו. יש לי עכשיו יום צילום, ואז שלושה שבועות של שקט".
לא פעם הצהרת שאת רוצה משפחה גדולה עם ארבעה ילדים. גם בר רפאלי סיפרה אתמול שהיא רוצה ארבעה ילדים. יכול להיות שמשפחה מרובת ילדים זה הטרנד החדש בקרב דוגמניות?
"משפחה גדולה עם הרבה אנשים יחד וחברותא זה כיף. זה דבר שממלא אותי. בעיקר כשאתה מסתכל על הייצור הקטן הזה ורואה כמה הוא דומה לך".
למי רפאל יותר דומה?
"תלוי באיזה שבוע. בהתחלה הוא היה דומה לי, אחר כך לעדי, ועכשיו הוא שוב דומה לי. זה בטח ישתנה עוד כמה פעמים".
גינזבורג מספרת כי סדר היום שלה לא השתנה בקיצוניות מאז שהפכה לאמא, הודות למטפלת שמגיעה לביתה בשעות הבוקר ועוזבת אחר הצהריים. בניגוד למצופה, היא לא מחזיקה מטפלת צמודה 24/7. עוד היא מספרת כי ההורות מאפשרת לה להמשיך לצאת עם חברים ולנסוע לחו"ל, על אף שמעולם לא היתה בליינית גדולה. הדבר היחיד שהיא עדיין מנסה להשלים איתו הוא שעות השינה החסרות. "אני ועדי משתדלים לקום אליו בתורנות, אבל עדי צריך להתעורר בבוקר לעבודה, אז אני מנסה להקל עליו ולקום במקומו", היא אומרת. "בחודשים האחרונים גיליתי על עצמי שאני לא בן אדם שיודע להתמודד עם חוסר שינה ב-כ-ל-ל! זה עושה לי תחושה שהגוף חלוד, ואני הופכת לעייפה ועצבנית. לפני שילדתי הייתי יכולה לישון עשר שעות בקלות, היום אני יכולה רק לחלום על זה. הפנטזיה שלי היא להיכנס למיטה ב-10 בלילה ולהתעורר ב-8 בבוקר".
את מרגישה שפיתחת אינסטינקטים אימהיים בחצי השנה האחרונה?
"מאז שאני אמא אני חושבת על כל מיני דברים שלא הייתי שמה לב אליהם קודם. אם למשל אני קוראת ספר ויש תינוקת בסיפור, אני כל הזמן חושבת עליה, גם אם היא הכי שולית בסיפור, וזה עושה לי ממש כאבי בטן. גם הידיעה על הרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים, שלא נדע, גרמה לי למערבולת רגשית. איך אפשר בכלל לדמיין את התחושה של לאבד ילדה בגיל כזה צעיר? אתה שולח אותה לחגוג אהבה עם אנשים שחוגגים את הרצון שלהם לחיות את החיים שלהם כמו שהם רוצים, והיא פשוט לא חזרה משם. זה בלתי נתפס".
נשמע שאת נעה על הקו שבין אהבה לחרדה?
"אני לא אדם חרדתי, אף פעם לא הייתי. יש לי חרדות בנוגע לילד שלי, אבל הן ספציפיות. אם הוא משתעל, למה הוא משתעל, ואם יש דלקת בעיניים, אז למה יש לו דלקת עיניים. האהבה שלי אליו היא טוטלית. דיברתי איתו לפני כן בפייס טיים, ומישהו שהסתכל עלי מהצד אמר לי, 'את צריכה לראות איך את מדברת איתו, הוא ממלא אותך בשמחה ואהבה'. זה לא דומה בכלל לחרדה".
לפני שנה וחצי נפגשנו ועל רקע מחאת המילקי, ואמרת שאת לא פוסלת מעבר לברלין. את עדיין באותה עמדה?
"מה שקורה כאן כל יום פשוט מדכא אותי, וזה הגיע לשיא במקבץ החדשות של סוף השבוע - מהרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה, ועד השריפה של התינוק הפלסטיני (עלי דוואבשה, א"י). אין לי תוכניות לקום מחר בבוקר ולעזוב, אבל כבר הרבה זמן שחצי מהחיים שלי בברלין. ברלין זה מקום מאוד רגוע, מניחים לי שם לנפשי, ויש בה איכות חיים. בתל אביב יש לי את כל החברים והמשפחה. באופי שלי אני הכי ישראלית בעולם, אבל יש גם משהו כייפי ביכולת להתנתק. בשורה התחתונה, אני לא פוסלת על הסף מעבר לברלין, אבל אני לא רואה את עצמי אף פעם עוזבת. נהיה פה כל כך קשה לחיות: גם מאוד יקר, גם שנאה מכל עבר, זה לא פשוט. הייתי מאוד רוצה לשפר את המדינה הזאת כדי שלילדים שלי יהיה כאן עתיד. בינתיים, המצב נראה עגום, וחבל, כי אין לנו ארץ אחרת".
