בשנת 1851 הושקה בארצות הברית מכונת התפירה הביתית Singer, ששינתה לבלי היכר את תעשיית הטקסטיל העולמית. זינגר החליפה את המכונות התעשייתיות, ואפשרה לנשים ולגברים לייצר את בגדיהם באופן פרטי בבית. עם השנים היא הפכה גם לסמל פמיניסטי, כאשר נשים רבות החלו לעבוד כתופרות מהבית ולפרנס את עצמן.

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

בהיסטוריה של הלבוש ניתן למצוא דוגמאות רבות כיצד סייעה הטכנולוגיה לשנות את פני האופנה – למשל, פיתוח בדים המנדפים זיעה. בתצוגת האופנה של בוגרי שנקר שהתקיימה בחודש שעבר נחשף הקהל לפריצת דרך טכנולוגית נוספת, עליה חתומה הבוגרת הטרייה דנית פלג. פרויקט הגמר שלה "חירות מובילה את העם" הודפס כולו במדפסות תלת ממד ביתיות, והוא קולקציית ה-ready to wear הראשונה שנוצרה באופן זה. פלג זכתה מאז לפרסום נרחב בתקשורת הבינלאומיות, והופיעה בכתבות בעיתון הגרדיאן הבריטי ובאתר האופנה פאשניסטה.

בגדים המודפסים בטכנולוגיית תלת ממד אינם חדשה מרעישה כשלעצמם. מעצבת האופנה ההולנדית איריס ון הרפן קנתה את עולמה כשיצרה קולקציות מודפסות בטכנולוגיה זו כבר לפני ארבע שנים, חלקן בשיתוף פעולה עם חברת סטרטסיס הממוקמת ברחובות. כך גם במקרה של נועה רביב, בוגרת שנקר ממחזור 2014, שהדפיסה את פרויקט הגמר המדובר שלה בשיתוף פעולה עם חברת סטרטסיס.

החידוש שהביאה איתה פלג הוא הדפסת הקולקציה באמצעות מדפסות ביתיות, שלוח המגש שלהן, עליו בעצם מודפסים האובייקטים, קטן בהרבה: 30x20 סנטימטר, בניגוד לחצי מטר מרובע ומעלה במדפסות מקצועיות.

בקרוב יגיעו מדפסות התלת ממד לכל בית? הקולקציה של דנית פלג (צילום: רפי דלויה)
בקרוב יגיעו מדפסות התלת ממד לכל בית? הקולקציה של דנית פלג (צילום: רפי דלויה)

"אחד היתרונות של הקולקציה הוא היכולת לייצר את כולה בלי הצורך לצאת מהבית", מסבירה פלג בשיחה עם Xnet. "לא הייתי תלויה בבחירות של מישהו אחר, או בספקי בדים בנחלת בנימין שקובעים איך נתלבש. יצרתי בעצמי את הטקסטיל, מבלי להיות נתונה להחלטות שהוחלטו עבורי".

חידוש נוסף בפרויקט של פלג הוא השימוש בחומר הפלסטי הגמיש Filaflex, אותו קיבלה מהחברה הספרדית לטובת הפרויקט. "עד היום החומרים היו קשים", אומרת פלג. "ואף אחד לא רוצה ללבוש בגדים קשים מפלסטיק. כחלק מהחידוש אפשר לייצר עכשיו בגד עם שרוולים שמאפשרים תנועה וגמישות".

הפריט הראשון שהדפיסה פלג היה ז'קט אדום עשוי חוליות בצורת משולשים עם הכיתוב Liberte (מצרפתית: חירות) על הגב. צורתו של הז'קט נקבעה בעקבות ההדמיה הממוחשבת שנעשתה כמשולשים, מה שהכתיב עבור פלג גם את המראה שלו. בסופו של דבר הציגה על המסלול חמש מערכות לבוש בצבעי אדום, שחור, מנטה ולבן, שקצת נבלעו בפירוטכניקה העיצובית של שאר הסטודנטים.

ייצור הז'קט דרש 250 שעות הדפסה. דנית פלג (צילום: רפי דלויה)
ייצור הז'קט דרש 250 שעות הדפסה. דנית פלג (צילום: רפי דלויה)

פלג מספרת כי הרעיון לפרויקט נולד אצלה בפסטיבל ברנינג מן בו ביקרה בשנה שעברה. היא נתקלה בתליון מודפס בתלת ממד, וחשבה כיצד תוכל להביא את הטכנולוגיה הזו לכל בית. והיא לא הראשונה. בישראל פועלים כבר לא מעט מקומות המאפשרים לכל אחד להגיע עם קובץ מוכן להדפסת תלת ממד מיידית, ובמקרים מסוימים גם מציעים להוציא אל הפועל פנטזיות עיצוביות להדפסה. שאול כהן, שמחזיק בחנות היפואית 3D Factory בשותפות עם עודד מרכוס, מספר כי מאז שנפתח המקום לפני פחות משנתיים יש צמיחה אדירה של משתמשים בטכנולוגיה.

"אם בתחילת הדרך היו מגיעים בעיקר סקרנים שקראו על הטכנולוגיה ורצו לראות איך זה עובד, ואנשים מתחום העיצוב, כיום נכנסים גם אנשים שאינם מהתחום", הוא אומר ומספר כי מגיעים לחנות ילדים צעירים שמבקשים להדפיס צעצועים ייחודיים רק להם. "מגיעים ילדים עם סקיצה של רובוט שהם ציירו בבית. בחנות יש מעצב שיכול לתרגם את הסקיצה שהביאו מהבית למוצר. זה מדהים שיש ילדים שרוצים משהו משל עצמם, ולא מסתפקים בהיצע של טויס אר אס".

נקודה נוספת שעליה מצביע כהן היא גילם הצעיר של המשתמשים. לצד סטודנטים לעיצוב שעושים שימוש בהדפסות תלת ממד בפרויקטים לימודיים, הוא מספר כי אחת הלקוחות שלהם היא ילדה בת 7, שבונה בעצמה את המודלים בתוכנות תלת ממד הפתוחות לציבור ומדפיסה בעצמה דברים לבית.

היצע החומרים להדפסות תלת ממד עדיין מוגבל, אך צופים כי יגדל בעתיד. דנית פלג (צילום: רפי דלויה)
היצע החומרים להדפסות תלת ממד עדיין מוגבל, אך צופים כי יגדל בעתיד. דנית פלג (צילום: רפי דלויה)

להדפסת בגדים בטכנולוגיית תלת ממד יש, כמובן, יתרונות וחסרונות. היתרון הגדול הוא היכולת לייצר את הבגד בצבעים ובגדלים מסוימים ובצורות תלת ממדיות, כאלה שלא ניתן להכין מטקסטיל. לעומת זאת, החסרונות המרכזיים הם שניים: שעות עבודה רבות (ייצור הז'קט של פלג דרש 250 שעות הדפסה, אך ניתן להדפיס את החלקים השונים בכמה מדפסות במקביל); וטכנולוגיה שעדיין אינה מפותחת דיה מבחינת החומרים, עניין שצפוי להשתנות בעתיד.

כהן ופלג מסכימים שניהם כי זו רק שאלה של זמן עד שהטכנולוגיה הביתית של הדפסות תלת ממד תהפוך לפופולארית ונפוצה בקרב הקהל הרחב. לראיה, בחנות של כהן ניתן לרכוש כבר היום מדפסת ביתית במחיר של מחשב משוכלל: מ-5,000 שקל ועד 10,000 שקל.