בתהליך כיבוש הדרגתי ושקט, מגירה אחר מגירה, השתלטה נסטיה ליסנסקי על ארונות הבגדים והנעליים שבביתה במרכז תל אביב, משאירה מדפים ספורים בלבד לבעלה, צלם האופנה אלון שפרנסקי, ולשני בניהם, אילאי ונח.

"הארון נמצא בחדר השינה שלנו, ובשידה ליד יש את התיקים ומשקפי השמש", היא עושה לנו סיור בין הקולבים הצפופים. "בארון הבגדים של הילדים נמצאים בגדי הערב שאני לובשת בתכיפות נמוכה".

ואיפה הבגדים של אלון, בעלך?

"לאלון יש שני מדפים בארון הילדים. הוא בין כה וכה לובש כל הזמן את אותן שתי חולצות טי שהוא אוהב", היא אומרת וממשיכה להתרוצץ ברחבי הבית בחיפוש אחר כפכפים שחורים - "כפכפי נרקומנים של מוסקינו" כלשונה, שהם ההתמכרות החדשה שלה, וכעת היא חושדת שנלקחו מהבית על ידי אחד המבקרים שחמד אותם. "זה מוסקינו! למה שלא יגנבו לי אותם?!", היא אומרת בזעם (הנ"ל נמצאו יום לאחר מכן זרוקים מתחת למיטה, והשקט חזר אל מרכז תל אביב).

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

ליסנסקי, 33, היא היום יותר מעוד איט גירל תל אביבית שעשתה את הונה באינסטגרם. בנוסף למסחטת הלייקים שהיא מפעילה ברשת החברתית, היא עובדת במחלקת הקריאייטיב של אתר האופנה הישראלי עדיקה, עוסקת בריטוש צילומי אופנה, ומשיקה השבוע את קולקציית הקפסולה השנייה שעיצבה בשיתוף פעולה עם המעצבת קרן בנקר-כהן מבוטיק בנקר. בדרך כבר הספיקה לסמן V גם עלקולקציית ילדים מוצלחת, שעיצבה בשיתוף פעולה עם רשת מישמיש.

נסטיה ליסנסקי בדירתה התל אביבית. "אין הרבה דברים שאני יכולה להגיד עליהם 'את זה אני לא אלבש בחיים'" (צילום: ענבל מרמרי)
נסטיה ליסנסקי בדירתה התל אביבית. "אין הרבה דברים שאני יכולה להגיד עליהם 'את זה אני לא אלבש בחיים'" (צילום: ענבל מרמרי)

לפני שנה השיקו בנקר וליסנסקי את הקולקציה המשותפת הראשונה, שלדבריהן זכתה להצלחה. היום, לאחר שקולקציה אחת בדרך נגנזה ("ניסינו כמה דברים בסתיו וזה פחות עבד", אומרת ליסנסקי), הן חוזרות עם קולקציה שנייה ומצומצמת, הפונה לקהל צעיר ותל אביבי שמחפש בגדי ערב קלילים עם טוויסט מחוספס, כמו חצאית סקובה בצבע תכלת, שמלת מקסי שחורה עם שני חורי עיגולים בצידי המותניים (שיתאימו בעיקר לנשים עם בטן שטוחה), וחצאית לבנה עשויה חוטי ניילון, שתהפוך בשלב הריקודים לכוכבת הרחבה.

"העבודה על הקולקציה השנייה היתה מורכבת יותר", מודה ליסנסקי. "הקולקציה הראשונה התבססה על זו שהצגתי בשבוע האופנה של גינדי, אז היה קל יותר לפתח אותה, ואילו בקולקציה הזאת כיוונו לעונת האירועים. זאת קולקציית ערב לייט - צעירה, משוחררת, סקסית".

תגדירי סקסי.

"אני לא מתלבשת פרובוקטיבי, ואני משתדלת לשמור על פרופורציות, כלומר, אם זה נורא קצר, אז שיהיה אוברסייז, ואם המחשוף עמוק, אז שהבגד יהיה ארוך".

מהצד עושה רושם שאת לא דופקת חשבון, ומספיק אמיצה ללבוש פריטים אקסטרווגנטיים וניסיוניים?

"אופנה היא ביטוי עצמי, ולכן אין לי עכבות וגבולות בענייני לבוש. אני לא חושבת על מה שאני לובשת, ולא משקיעה בזה יותר מדי מחשבה. אני יכולה לרכוש חולצת טי עם נוצות, וכששואלים אותי לאן תלבשי את זה, אני עונה, מה זאת אומרת לאן, לאן לא? מה רע ללבוש את זה בבוקר כדי לקחת את הילדים לגן?"

ועדיין, אין ספק שאת מאוד מחושבת במה שאת לובשת.

"אני חושבת שאני האדם שהכי קל להלביש אותו. אין לי סגנון קבוע, ואני מתלבשת לפי מצב הרוח שלי בבוקר. אם תפתח את הארון שלי תמצא שם טווח גדול של פריטים - זול עד יקר, גברי ונשי. אני יכולה להיכנס למחלקת הגברים בנייקי ולצאת משם עם נעלי אייר ג'ורדן כמו שחקן כדורסל, ולמחרת לצאת מהבית עם מעיל נוצות ועקבים. אין הרבה דברים שאני יכולה להגיד עליהם 'את זה אני לא אלבש בחיים'. אני נכנסת לחנות עם ראש פתוח – והכול תלוי כמובן באיזו חנות מדובר ובאיזה יום. אין לי הרבה מגבלות, לפחות לא ברמה הנפשית. ברמה הפיזית, דווקא כן – כי בגללך השמנתי!"

כשליסנסקי אומרת שהשמינה בגללי, היא מכוונת לראיון שערכנו איתה ביוני 2014 עם צאת שיתוף הפעולה הראשון לבנקר, בו נשאלה על התגובות הקשות שהיא סופגת באינסטגרם בנוגע לגופה הצנום. "אני לא צריכה להתנצל על הרזון שלי", אמרה אז ליסנסקי, "יש לי גנטיקה מרגיזה, כן, ולאנשים זה מפריע". מאז, לדבריה, עלתה במשקל.

מלבד כמה קילוגרמים בלתי נראים, התווסף לחייה של ליסנסקי בשנה האחרונה גם בן זוגה ואבי ילדיה, צלם האופנה אלון שפרנסקי, במסגרת הקאמבק שעשו לאחר שנפרדו לפני כשלוש שנים. כיום הם מתגוררים שוב יחד, בדירת קרקע נעימה השוכנת בבניין באוהאוס משופץ בסמוך לגינת שינקין. בניגוד לסגנון הלבוש הראוותני והפרוע של הדיירת, הדירה עצמה משרה תחושה חמימה ומעט נאיבית.

"אלון אחראי על הסטיילינג של הבית, אני על ארונות הבגדים", היא צוחקת. "אם זה היה תלוי בי, הבית היה נראה אחרת - יותר מבולגן. חוץ מפריט אחד שהוא הכניס הביתה ואני שונאת אותו, אני לא מתערבת לו בעיצוב הבית".

ספה רחבה מקדמת את פני הבאים, ולצדה עוד פינות נוחות לרביצה לאורחים. קירות הבית מעוטרים בעבודות צילום של בעל הבית, בתלתלי שיער בלונדיני של הילדים שזכו למסגרת, ובציור עם המילה "אהבה" שכתב אילאי, אותו קעקעה ליסנסקי על ידה הימנית.

"זה בית אקלקטי כמו הארון שלי", מסבירה ליסנסקי. "יש בו איקאה, קסטיאל, שוק הפשפשים. אני אוהבת שילובים גם באופנה וגם בבית. מאוד קל להיכנס להלגה (בוטיק ייבוא של מעצבי-על בכיכר המדינה, א"י) ולקנות אאוטיפיט מושלם ויקר מכף רגל ועד ראש, אבל יותר מגניב ללבוש גם ג'ימי צ'ו וגם עדיקה באותה נשימה. זה עושה טוב אחד לשני".

"זה בית אקלקטי כמו הארון שלי. יש בו איקאה, קסטיאל, שוק הפשפשים. מאוד קל להיכנס להלגה בכיכר המדינה ולקנות אאוטיפיט מושלם ויקר מכף רגל ועד ראש, אבל יותר מגניב ללבוש גם ג'ימי צ'ו וגם עדיקה באותה נשימה. זה עושה טוב אחד לשני"

איפה את עושה שופינג?

"אני לא כל כך קונה", היא מחייכת. "אני אוהבת רשתות, וגם מעצבים ישראלים. כשאני בחו"ל אני אוהבת לקנות במקומות שאין בארץ. עכשיו אני מאוהבת ב-COS. אני הרוסה על המותג הזה. אומנם גיליתי אותו בדיליי, אבל אני אוהבת לקנות שם. בכלל, לאחרונה אני מעדיפה לא לקנות המון, אלא פריט אחד יקר עם אדג'".

ויש לה לא מעט כאלה.

מה גילינו על נסטיה מחיטוט בארון הבגדים הצפוף להתפקע שלה

טבעת זהב (1). במקום מתנה יקרת ערך מאמא שאיבדתי, קניתי משהו דומה (צילום: ענבל מרמרי)
טבעת זהב (1). במקום מתנה יקרת ערך מאמא שאיבדתי, קניתי משהו דומה (צילום: ענבל מרמרי)
1. טבעת זהב

"בשנות העשרים שלי קיבלתי במתנה מאמא שלי טבעת שהיא קיבלה במתנה מאמא שלה. הייתי צעירה לא אחראית ואיבדתי אותה, ועד היום זה גומר אותי. אנחנו גם לא משפחה עם רכוש רב, כך שהאובדן היה עצום, אז הלכתי וקניתי משהו דומה מאוד - טבעת מזהב ורוד עם אבן רובי, שעליה אני שומרת עליה בארבע עיניים".

2. שמלת משי, סטלה מקרטני ל-H&M

"זה פריט המעצבים הראשון שרכשתי. כשהבנתי שאני רוצה להיות מעצבת אופנה, הושפעתי יותר מכל מסטלה מקרטני בתקופה שלה בקלואה. עד היום זה מאוד הטעם שלי. כשהקולקציה הזאת התפרסמה ב-2005 הייתי בפריז, בת 23, בלי הרבה כסף. ביום האחרון שלי בעיר השיקו את הקולקציה, והיו לי שתי אפשרויות: לאכול נורמלי ולחזור הביתה בלי פריט של סטלה, או לאכול במקדונלד'ס ולקנות את השמלה. כמובן שבחרתי באפשרות השנייה".

3. מעיל טרנץ', ברברי

"רכשתי אותו ב-1,500 דולר ברשת סנצ'ורי 21 בניו יורק (רשת עודפים של בגדי מעצבים, א"י). הייתי עייפה ומבולבלת מאוד באותו השבוע, ורציתי לפנק את עצמי. כשחזרתי למלון גיליתי שהמעיל גדול עליי, וכשחזרתי למחרת לחנות לא הסכימו להחליף לי אותו. החוצפנים האלה אפילו ארזו אותו בשקית ניילון פשוטה. כאילו, בשביל 1,500 דולר לא מגיע לי הקאבר המקורי?! עכשיו הוא יושב בארון ואני מתלבטת מה לעשות איתו: למכור ב-ebay או לשלוח לתיקון".

4. שמלה כסופה מתאילנד

"את יום הולדתי ה-25 חגגתי עם חברים בתאילנד, ומצאתי חנות של איזו מעצבת טרנסקסואלית מוגזמת, שעשתה בגדים במידות פיציות כמו שלה. כבר אז בקושי נכנסתי לשמלה הזאת, היום בטוח שלא, והיה בה את כל מה שאהבתי: פאייטים, פפלום, סרטים, בקיצור, מוגזמת. אני שומרת אותה בארון בעיקר כמזכרת מהתקופה הפרועה ההיא".

5. שמלה מבד סקובה, נסטיה ליסנסקי

"עיצבתי בגדים מאז גיל 18, אבל למשך המון שנים הנחתי את העיצוב בצד. לפני שנתיים בערך נסעתי לשבוע האופנה בלונדון יחד עם מוטי רייף, במסגרת נסיעה שאורגנה למובילי דעת קהל, ולבשתי את השמלה הזאת שעיצבתי. מוטי טשטש אותי כל הנסיעה, עד שהוא ראה שמצלמים אותי לכל מיני בלוגים של אופנת רחוב, כולל לווג בריטניה. נוצר בינינו חיבור, וכשחזרתי לארץ והבנתי שיש אפשרות למעצבים צעירים להציג בשבוע האופנה בהפקתו, אז הרמתי אליו טלפון. היו לי עשרה ימים להרים קולקציה, ובעקבות התצוגה הזו נפתחה לי האפשרות לעצב לבנקר. השמלה הזאת בעצם החזירה אותי לתודעה כמעצבת ואפשרה לי להאמין בעצמי".

נעלי עקב של מיו מיו (6). "מידת הנעליים שלי היא 41, כך שתמיד נשארות נעליים במידה שלי. רגל גדולה זה לא תמיד מינוס" (צילום: ענבל מרמרי)
נעלי עקב של מיו מיו (6). "מידת הנעליים שלי היא 41, כך שתמיד נשארות נעליים במידה שלי. רגל גדולה זה לא תמיד מינוס" (צילום: ענבל מרמרי)

6. נעלי עקב, מיו מיו

"הנעליים האלה עלו לי 90 יורו - סכום מצחיק ביחס למחיר המקורי שלהן, משהו כמו 500 יורו. קניתי אותם באאוטלט יקר להחריד, שכל הפריטים בו עלו סביב ה-1,000 יורו, כך שהן היו הפריט הזול ביותר שם. למזלי, מידת הנעליים שלי היא 41, כך שתמיד נשארות נעליים במידה שלי. רגל גדולה זה לא תמיד מינוס".

מגפיים של ריקרדו טישי לנייקי (7). "מצדי שיהיו לי רק שלוש מערכות לבוש בארון, כל עוד אני מגובה עם מיליון זוגות נעליים" (צילום: ענבל מרמרי)
מגפיים של ריקרדו טישי לנייקי (7). "מצדי שיהיו לי רק שלוש מערכות לבוש בארון, כל עוד אני מגובה עם מיליון זוגות נעליים" (צילום: ענבל מרמרי)

7. מגפי ספורט, ריקרדו טישי לנייקי

"יש לי עניין לא פתור עם נעליים. מצדי שיהיו לי רק שלוש מערכות לבוש בארון, כל עוד אני מגובה עם מיליון זוגות נעליים. כשיצא שיתוף הפעולה של טישי עם נייקי נלחמתי להשיג פריט מהקולקציה. המגפיים נמכרו רק בחמישה בוטיקים ברחבי העולם, ובדרך לא דרך הם הגיעו גם לחנות 'סניקרס בוקס' בבן יהודה בתל אביב - רק אחרי שניג'סתי לבעלים, אוהד להב, אחת ליומיים. אבל למרות ההתלהבות, נעלתי אותם רק פעמיים. אני יודעת שמאז שפרסמתי אותם באינסטגרם קנו את שני הזוגות הנוספים שהגיעו לארץ, ומאוד מעניין אותי לדעת מי הבחורות שקנו אותם ואיך הן נועלות אותם".