25 בוגרים סיימו אמש (רביעי) את לימודיהם במחלקה לאופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה, בתצוגה שפתחה אתמול את סבב תצוגות הגמר של המחלקות לאופנה בבתי הספר לעיצוב. לאחר שבשנה שעברה התבקשו הסטודנטים לעצב תחת נושא גג אחיד של "ישראליות", תרגיל שלא נחל הצלחה, הפעם זכו הסטודנטים ליד חופשית, והתוצאות, בהשוואה לשנה שעברה, טובות בהרבה. הפרויקטים עסקו בשורה רחבה של נושאים, כמו גבריות פלסטינית אל מול תהליכי אירופיזציה בחברה הערבית, ומנגד, התמורות שחלו בחלוץ הציוני כתוצאה מתהליכים קפיטליסטיים בישראל, או היקסמות מהטבע בהשראת מעמקי הים.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
רן שבני, מנהל המחלקה בשבע השנים האחרונות, מספר שאחד הנושאים המרכזיים בהם עסקו הסטודנטים הוא דיאלוג בין גוף לבגד, ומתגאה בעובדה כי גם את הטקסטיל של כל הפריטים יצרו הסטודנטים עצמם. ניכר כי משנה לשנה משתכללת הטכניקה הטקסטילית של הבוגרים, והם מקבלים כלים שמאפשרים להם עבודה טכנית טובה יותר.
אוראל ארונוביץ. שיבוץ חרוזים ועבודה בחומרים פלסטיים (צילום: הרצל שפירא)
הדבר בלט במספר קולקציות שעלו על המסלול, ובהן המעילים המדהימים שיצרה קטיה פאין, ההדפסים והניואנסים המדויקים אצל לידור סידון, העבודות הצבעוניות של שירלי טרטקובסקי, ששילבה בין רקמות וחומרים פלסטיים; שיבוץ החרוזים והעבודה בחומרים פלסטיים אצל אוראל ארונוביץ; וכן בהדפסים המצוינים של נטלי ונדרמולן, בתו של שחקן בית"ר ירושלים לשעבר, הבריטי גארי ונדרמולן, שהיה שחקן הכדורגל הזר הראשון בישראל. ונדרמולן שילבה בין אסתטיקה בריטית של הדפסי פרחים מתקתקים לאלמנטים מעולם הספורט, שבאו לידי ביטוי בעיקר בגזרות ספורטיביות ובאמירות כמו "חי" ופאצ'ים של קבוצות כדורגל ששובצו בפריטים.
נטלי ונדרמולן. שילוב בין הדפסי פרחים מתקתקים לאלמנטים מעולם הספורט (צילום: הרצל שפירא)
הנחיה נוספת שקיבלו הסטודנטים השנה היתה לייצר קולקציות לבישות. "בגדים לבישים, אך לאו דווקא מסחריים", הדגיש שבני. מהלך זה תרם לנראות ולאחידות של הקולקציות על המסלול, ולמינון נמוך של קונסטרוקציות מסובכות או בגדים נטולי הקשר לגוף, כפי שראינו בשנים קודמות. מהלך זה דומה להנחיה שנתנה בעבר תמרה יובל ג'ונס בתקופתה הקצרה כראש המחלקה לאופנה בשנקר, וכן לאג'נדה שמלווה את בית הספר מרנגוני במילאנו.
מתוך 25 פרויקטים שנראו על המסלול, סימנו את הארבעה שהביאו איתם שפה מגובשת, עבודה מסקרנת וקונספט הדוק, שהצליח לייצר על המסלול רגע חד פעמי.
מה:
K)No(w) Nude), הקולקציה שפתחה את התצוגה, עסקה בשאלות של טאבו ועירום. "הקולקציה עוסקת ביחס שבין עירום לארוטיקה", מסבירה אבני, "ובמתח שבין עיטוף לחשיפה, באמצעות הבלטת קימורים, כיסויים, ועיטוף מבנה הגוף". אבני חקרה את הנושא באמצעות עבודותיהם של קריסטו, האמן העוטף מבנים מונומנטליים בעולם, וספנסר טוניק, המפשיט אנשים לתצלומים קולקטיבים ברחבי העולם. התוצאה היא חמש מערכת לבוש עשויות ניאופרן ומשי, שעמדו על המתח שבין חשיפה והסתרה של הגוף.
אהבנו: הניגודיות בין המשי הנשפך והקליל לניאופרן היציב והנוקשה עמדה בבסיס העבודה של אבני, שיצרה חמש מערכות לבוש מדויקות ומטופלות ברגישות, שיכולות להיות נקודת התחלה לקולקציית קפסולה מסקרנת. אבני ניסתה ליצור ניגודיות בין הגוף הארוטי, הרך, לבין העירום, דווקא על ידי הסתרתו, כמו בשמלת ניאופרן אטומה בצבע ורוד בזוקה עם מעין שש עצמות גמישות, שיצרו קווי מתאר גוף חדשים. את משחקי ההסתרה והחשיפה של הגוף יצרה אבני בשתי מערכות לבוש: אוברול משי שחלקו העליון הורכב מז'קט ניאופרן בצבע לבנדר, וצדו השני מבד משי שקוף ועליו רצועות משי דקות התלויות עליו, או בשמלת סיליקון שקופה עם רצועות משי לבנות שריחפו עליה כמו פרנזים, אשר העניקו לשמלה מראה שבטי ופגאני.
סמאר עאסף. בגדים העוסקים בנושא המסקרן של גבריות ומנהיגות (צילום: גלעד בר שלו)
מה:
"שופוני יא נאס" הוא שם הפרויקט של הסטודנטית סמאר עאסף לקולקציית הגברים הטובה ביותר שהוצגה אמש, אשר הודגמה גם בהליכה הטווסית של הדוגמנים על המסלול. עאסף בחרה לטפל בנושא מסקרן של גבריות ומנהיגות, בהשראת האליטה הפלסטינית והיחס המתוח והמאופק בינם לבין נציגי השלטון הבריטי בתקופת המנדט בארץ ישראל. "אותם נכבדים שנחשפו לתהליך האירופיזציה", כותבת עאסף, "מסמלים עבורי את הזהות והתרבות הפלסטינית שעתידה להתפורר. הקולקציה המחויטת, המשלבת הדפסי טקסטיל במוטיבים ערביים, מבטאת גבר בעל זהות חדשה, באמצעות הכלאה בין המוטיב הגברי הערבי – השופוני, לבין זה המערבי הקלאסי-שמרני".
אהבנו: שופוני, לפחות בהגדרתו המוכרת, לא ממש היה על המסלול של עאסף, אבל כן היו שם המון רעיונות טובים שיכולים להתפתח לכדי קולקציה ראשונה. עאסף שלחה אל המסלול מערכת לבוש של מכנסיים וז'קט כחולים עם טקסטורה של בד הכאפייה, שבצבץ מתוך הבד ברמיזה, כניסיון לשלב בין מזרח ומערב. את הרעיון הזה היא כפתה גם על הז'קט עצמו, שצדו האחד הסתיים בקו המותניים, וצידו השני המשיך כמעין גלביה ערבית עד קו הקרסוליים. במקרה אחר, יצרה עאסף ז'קט שכמייה מרהיב בצבע קאמל וחליפה מודפסת בדוגמת פורצלן בצבעי כחול וחרדל, שמעליה הולבש וסט כחול עם כיתוב בערבית. הנחיה עם ראש פתוח יותר היתה לוקחת את עאסף רחוק יותר, אבל גם התוצאה הסופית שהתקבלה בהחלט מצביעה על כיוון מסקרן להמשך הדרך של עאסף כמעצבת.
מה:
KozaKandinsky, שילוב בין המילים קוזאק וקנדינסקי (הצייר הנודע), היתה אחת מחמש קולקציות הגברים שהוצגו בתצוגה. לדברי פאין, הפרויקט הוא מחווה לכוח הרצון ואומץ הלב שאפיינו את הקוזאקים מאורנבורג, בה נולדה וגדלה עד גיל 25, שסירבו להשתתף בפוגרומים נגד היהודים במלחמת האזרחים במאה ה-20. אומץ לבם של הקוזאקים שבה את לבו של הצייר קנדינסקי, שהקדיש להם את אחת מיצירותיו. "הזדהיתי עם הצייר, שנטש קריירה אקדמית בגיל מאוחר לטובת האמנות, מאחר וגם אני עברתי מעיסוק במדעים לעיסוק בעיצוב כשעליתי ארצה", אומרת פאין.
אהבנו: החזון האפוקליפטי-אמנותי של פאין פחות דיבר אלינו, וכך גם הפער בין החלקים העליונים המצוינים לחלקים התחתונים החלשים. אבל הקולקציה הזאת היתה חשובה אמש על המסלול, מכיוון שהציגה תשוקה בלתי מרוסנת, שכמעט ולא רואים יותר בתצוגות בוגרים. זה בלט במעיל אוברסייז מודפס בצבעי לאבה של כתום וצהוב, בעל גזרה עגולה וכתפיים שמוטות, שנראה כאילו נשלף מהסט של הסרט "האלמנט החמישי", המשיך בסריג גדול ומחבק בצבע זית, והגיע עד לפריט המרשים ביותר, ז'קט ג'ינס שצדו האחד עשוי בד דנים וצדו השני סרוג ברישול מכוון וגס.
מה:
"עטופה", הפרויקט שחתם את התצוגה, הורכב משש מערכות לבוש שביקשו לבחון את ערך הצניעות של הגוף הנשי. "צניעות עבורי משמעה טשטוש גוף האישה והסתרתו מתוך כבוד לגוף והגנתו", אומרת בודינגר, שיצרה מיני-קולקציה עכשווית עם מוטיב חוזר של שיער סינתטי, מהטרנדים הבולטים של התקופה.
"השיער מסמל את השכבה הראשונית השומרת על הגוף", ממשיכה בודינגר, "והחומרים השקופים והאטומים מבליטים את ההבדלים בין החשוף לנסתר".
אהבנו: העבודה של אורי בודינגר הצביעה על בגרות, שפה מגובשת, ויותר מכל - הבנה באופנה עכשווית. הפרויקט הזה יכול היה להשתלב בקלות בשבוע האופנה של לונדון, המהלל קולקציות אוונגרדיות, ולגרום לנו לעצור ולהתבונן. בודינגר יצרה שש מערכות לבוש בצבעוניות רזה של קאמל, לבן ואבן עם משחקי שקיפויות, למשל, במעיל פלסטי ששולב בשיער סינתטי, מעיל קאמל מלבד שעבר תהליך דה-קונסטרוקציה, ואריזה כוללת שבאה לידי ביטוי גם באביזרים משלימים כמו נעליים ותיקים.
