יודפת דגן
בת 29, מירושלים, נשואה ואם לילדים. עוסקת בסטיילינג ועיצוב כיסויי ראש ייחודיים
קהל היעד: "כל אישה שמכסה את הראש – מבוגרות, צעירות ובעיקר נשים שאוהבות אופנה ברמה שמשפיעה גם ובעיקר על כיסוי הראש".
תגובות מיוחדות: "נתקלתי ברווקות מתוקות ששאלו אותי אם זה בסדר שהן ישימו כיסוי ראש אפילו שהן לא נשואות. יש לי לקוחה שהיא עורכת דין והיא סיפרה לי שיש להן בבית המשפט אולם ישיבות עם מסך גדול, אז הן שמו את הסרטון שלי וכל עורכות הדין והשופטת שהיתה איתן ישבו וניסו לקשור כך. הטרנד הזה לא פוסח על אף אחת, בין אם היא מכסה את הראש או לא. זה מה שיפה במטפחת, היא מחמיאה לכולן".
הקשירה האהובה עליי: "הקשירה של הפרח הכפול לקיץ. היא קלילה ומחמיאה, ומתאימה כמעט לכל הופעה קיצית. בחורף אני אוהבת קשירת טורבן גבוהה עם בד מלא ועשיר, שיוצר מראה אצילי ויציב המתאים לעונה. כמובן, אני גם אוהבת את דגמי השר והרדי שלי עם בדים שמתאימים לעונה".
כל אחת יכולה? "כמובן. אם אישה יכולה לאפות עוגה, שבשבילי זה קצת יותר מורכב, לקשור נעליים לילד או להבדיל – ללפף תחבושת אלסטית כשהילד מתלונן על כאבים ברגל, אז ליפוף, קשירה ומיומנות זה כבר קטן עליה. היא פשוט צריכה להבין שהטיפוח שלנו חשוב מאוד להרגשה, למראה ולמה שאנחנו משדרות".
חגית רז בן ישי
בת 29, מירושלים, נשואה ואם לארבעה. התפרסמה בשם "ד"ר מטפחת", עוסקת בסטיילינג של כיסויי ראש, מנחת סדנאות לקשירת מטפחות וסרטים
קהל היעד: "נשים מכל מגזר ובכל הגילאים".
תגובות מיוחדות: "אחרי כל סדנה, החיבוק שאני מקבלת מהנשים והחיוך הם מיוחדים בפני עצמם, ותמיד מרגשים מחדש".
הקשירה האהובה עליי: "צמות, צמות, ועוד הרבה צמות".
כל אחת יכולה? "זה המסר העיקרי שלי בסדנאות – כל אחת יכולה לשדרג וליהנות מהכיסוי והמטפחת עם הדרכה קלה. יצאתי למסע הזה עם אהבה גדולה להשם יתברך וליופי הנשי. אני מאמינה שהדרכה קלה יכולה לשפר מראה חיצוני, מצב רוח ושמחה פנימית בהתאם, ואני משדרת את זה בכל הפוסטים שלי בפייסבוק ובאינסטגרם".
טל סבג
בת 30, מפתח תקווה, נשואה ואם לשניים. מעבירה סדנאות קשירת מטפחות ומוכרת מטפחות, בגדים ואקססוריז, מאמנת אישית, מעבירה ערבי הפרשות חלה
קהל היעד: "כלות טריות, נשים שהחליטו לשים כיסוי ראש רק עכשיו, נשים שאיבדו את החשק והטעם של הכיסוי ורוצות לעשות ניסיון אחרון לפני שיקנו פאה, ונשים דתיות שסתם בא להן שינוי. יש גם חרדיות אדוקות מבני ברק".
תגובות מיוחדות: "הסרטונים שאני עושה בשפת הסימנים הם אחד הדברים שגרפו הכי הרבה תגובות והדים. הוריי הם חירשים וחברות של אמי פנו אליי ואמרו שמעניין אותן מה אני אומרת ועושה, אבל הן לא מבינות. אז החלטתי להרים את הכפפה ולעשות סרטונים גם בשפת הסימנים. לא דמיינתי מה יעשו הסרטים הללו – אפילו נשים שהן בכלל לא דתיות כתבו לי שהן בכו והתרגשו, ושזה גרם להן להתקרב לעולם הדת. את הנשים הדתיות זה חיזק, וכמובן שגם את החירשות שביניהן – אפילו הזמינו אותי לסדנת קשירות בשפת הסימנים. לאחרונה, בחורה חולת סרטן כתבה שהיא מעריכה ומוקירה לי תודה על הסרטונים ושזה עוזר לה מאוד בזמן המחלה – היא מרגישה עדיין יפה ומטופחת יותר. אישה אחרת כתבה לי שלא הרגישה מספיק נשית, דבר שגרם לה לאי-שלום בית עם בעלה, ולטענתה החזרתי לה את הנשיות ואת הרצון לטפח את עצמה ולהיראות טוב בפני עצמה ובפני בעלה. נשים שלא אהבו את המטפחת והיא היתה נראית בעיניהן כמו סמרטוט, מרגישות פתאום כמו עם כתר על הראש".
קשירה אהובה במיוחד: "קשירת וי".
כל אחת יכולה? "לא כולן חושבות כך בהתחלה. לי זה כמובן קל כי אני רגילה וכבר מתורגלת, אך לנשים שלא מכירות זה נראה בהתחלה מסובך וקצת מורכב. אבל יש טיפים ושיטה ברורה, כך שאין סיבה שמי שעוקבת אחרי הסרטונים לא תצליח ליישם. כמו בהרבה תחומים, הכול זה עניין של תרגול – הרי אף אחת לא נולדה עם מטפחת ביד, ובטח לא אני".
