לפני שנתיים יצאה קארה דלווין, דוגמנית בעלייה אבל עדיין לא מלכת הדבורים שהיא היום, מדירתה בלונדון, פתחה את התיק ובחיפושיה אחרי המפתחות, העיפה החוצה מהארנק שקית ניילון ובתוכה אבקה לבנה מסתורית. היא אמנם מיהרה לכסות אותה עם הרגל, אבל בניגוד למה שכל מטרת פפראצי אחרת הייתה עושה - נכנסת לפאניקה מוחלטת, שמה את התיק על הראש ומקווה שהאדמה תבלע אותה - דלווין הביטה אל המצלמה, עשתה פרצוף מתוק ותמים של "אופס" והמשיכה לדרכה.
>>מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
מי שכן נכנסו לפאניקה היו האנשים שמנהלים אותה. מותגים כמו ויקטוריה'ס סיקרט, טופ שופ ו-H&M כבר השתמשו בדלווין כדי לפנות לבני נוער, וסקנדל סמים זה לא מה שהם משלמים בשבילו. הם זכרו היטב איך בשנת 2005 פיטרה H&M את קייט מוס - קייט מוס! - שנתפסה עם קוקאין. שמונה שנים אחרי, ולמרות שברור כי מה שהיה בשקית זה לא סוכר שלוותה מהשכנים, דלווין יצאה מזה בשלום בעזרת חיוך לפפראצי ותגובה מהירה ברשתות. כמה שעות לאחר הפרסום, העלתה לאינסטגרם תמונה שלה מתנשקת עם סיינה מילר. הדבר היחיד שהאינטרנט אוהב יותר מסקנדלי סמים של סלבריטאים, זה סלבריטאיות מתנשקות. מאותו רגע, אף אחד לא דיבר יותר על האבקה הלבנה.
האירוע ההוא עלול היה לחסל את הקריירה שלה עוד לפני שהגיעה לגיל .20 העובדה שהוא עשה בדיוק את ההפך, היא רק אחת הסיבות שבגללן קארה דלווין היא לא רק דוגמנית-העל הפופולרית ביותר בעולם, היא גם משנה את כללי המשחק: גבוהה אבל לא ענקית, רזה ואתלטית אבל טורפת פנקייקים וביצי בנדיקט, יש לה עיניים בגוון ירוק כלשהו שרחוקות זו מזו ונותנות לה מראה של חתול סיאמי, גבות לא מרוטות שהן כבר מזמן אייקון בפני עצמו ואפילו מתחזקות חשבון טוויטר משלהן, שיער בלונדיני כהה שאותו היא צובעת פעם בשמונה חודשים, עמימות מינית ונכונות, ואפילו שמחה, לבעוט במוסכמות עולם הדוגמנות. היא עושה פרצופים דביליים, מפזילה את העיניים, מוציאה לשון ועוד דברים שהיו גורמים לסוכני רוב הדוגמניות בעולם שבץ קל. לא כאן."אנשים רואים בחורה יפה והם מצפים לראות פנים יפות כל הזמן. אני לא משחקת את המשחק הזה," היא אומרת בקול הצרוד שלה, מזיזה בנוירוטיות אצבעות עם ציפורניים בלאק כחול תואם לצבעי הקעקועים שלה, יושבת מול חבורת עיתונאים שכמובן שמחה שהיא לא משחקת את המשחק הזה.
למשל, דלווין לא מוכנה לעבור את המסלול המצופה של דוגמנית/שחקנית. במקרה שלה, הדוגמנות רק הפריעה לתוכניות שרקמה בגיל ארבע. היא רוצה להיות שחקנית ובניגוד לדוגמניות אחרות, היא גם עשויה להצליח. "באמת לא חשבתי על דוגמנות," היא אומרת, "רציתי רק לשחק. הייתה תקופה שלא יכולתי אפילו להשיג סוכן, כולם אמרו לי, 'את סתם דוגמנית'. זה שאני יושבת פה ואתם רוצים לדבר איתי על סרט ולא על עוד משהו שכתבו עליי בצהובונים, עושה אותי מאושרת." אנחנו דווקא כן רוצים לדבר על זה."אני בטוחה שאתם רוצים, אבל אין לכם ברירה, אנחנו פה בגלל סרט."
"בשנות ה-90 לא הייתי יכולה להיות דוגמנית-על, אפילו לא קרוב"
אנחנו פה באמת בגלל סרט, אבל הוא יחכה עוד קצת. בכל זאת, מדובר כאן במישהי שרק לפני חודשיים הלכה מכות עם נעמי קמפבל במסיבה במהלך שבוע האופנה בפריז. אל תגידו שלא שמעתם שנעמי צעקה על קארה שהיא צריכה להתחיל לכבד את ריהאנה אבל קארה וריהאנה חברות טובות אז קארה לא הבינה מה הבעיה ואמרה לנעמי לעזוב אותה אבל היא לא עזבה ודחפה אותה אז קארה משכה לה בחזרה בשיער והכל עובר עלייך וקקה בידייך. אז זהו, הדיון בקריירה הרצינית של קארה דלווין יחכה קצת.
"ג'ניפר לופז."
"בהתחלה זה היה מאוד בודד, אבל את מסתובבת בעולם ופשוט מכירה חברים."
השלב הבא בתוכנית הגדולה היה למסמר את המעמד בדרך היחידה שנחשבת היום: שליטה ברשתות החברתיות. יש לה למעלה מ13- מיליון עוקבים באינסטגרם, 2.7 מיליון בטוויטר - היא מעלה לשם הכל, מצילום טאטו חדש ועד צילום שלה ושל השחקנית מישל רודריגז מחוברות לעירוי אחרי סוף שבוע פרוע (צילומים של השתיים מתמזמזות בחופשה שברו את האינטרנט לכמה ימים), כי היום דוגמנית-על מצליחה חייבת מספיק עוקבים שיתרגמו הכל לכסף.דלווין כנה ובוגרת מספיק כדי להבין את זה. "בלי הרשתות החברתיות לא הייתי מצליחה כל כך," אמרה בשבוע שעבר ל"וול סטריט ג'ורנל". "בשנות ה-90 לא הייתי יכולה להיות דוגמנית-על, אפילו לא קרוב. מוזר לי שדוגמניות לפניי לא חיפשו דרכים לתקשר עם הקהל. זה נחמד לשבור מחסומים."
עכשיו כשהפכה באופן רשמי למלכת הכיתה, נשאר רק לשים חותמת על הקוליות בעזרת עמימות מינית. ההעדפות של דלווין הן כמובן נושא אקדמי לוהט. היו לה חברים, אבל בשנתיים האחרונות היא נראית רק עם בנות, בדרך כלל מבוגרות ממנה באופן משמעותי, למשל רודריגז בת ה-36. בחודשים האחרונים היא כנראה, מי יודע, מנהלת רומן עם סט וינסנט, נסיכת האינדי וזוכת הגראמי בת ה-32.
לפני כמה שבועות פירסמה דלווין שורה של תמונות אינסטגרם עצובות שהעלו את האפשרות המבעיתה כי השתיים נפרדו. אבל כמה ימים לאחר מכן היא הודיעה בטוויטר כי אין מה לדאוג והיא מאוד מאוהבת. דלווין עדיין לא העניקה את ראיון השער ובו היציאה הרשמית מהארון, אולי כי לצאת מהארון זה עניין מאוד מיושן ברמות המגניבות שבהן היא משייטת.
"תמיד היו לי יותר חברים בנים מבנות. בבית הספר הייתי מין טום בוי כזה," אמרה ל"טלגרף' הבריטי", "אבל עכשיו זה השתנה מאוד. אני לא פוגשת גברים שיגידו, 'אני סתם רוצה להיות חבר שלך'. הם רדודים כאלה, הם רק רוצים לשכב איתי. אנשים לא צריכים לפחד מהמיניות שלהם. אני צעירה, אני נהנית. לא ממש אכפת לי מה אומרים, אני יודעת מה אנשים בגילי עושים, זה יהיה שקר להעמיד פנים שאני לא נהנית מהמיניות שלי.""אף אחד לא לוקח ברצינות דוגמניות שמנסות להיות שחקניות"
נו, ואחרי שנרגענו אפשר לחזור לנושא לשמו התכנסנו - השלב הבא והכל כך הרבה יותר שווה במסעה לכיבוש הגלקסיה: קריירת משחק. מסינדי קרופורד ועד בר רפאלי, לא חסרות דוגמניות-על שחשבו כי אין הבדל בין צילומים לספורטס אילוסטרייטד למשחק מול מצלמה. אבל דלווין היא שחקנית לגמרי לא רעה ותופיע עד 2017 בשמונה סרטים, עם במאים ושחקנים טובים וסיכוי של ממש להפוך לשחקנית מבוקשת. לא במקרה היא החלה לצמצם בכמויות האלכוהול ואומרת יותר ויותר "לא" להצעות דוגמנות. לאחרונה אף מתרוצצת שמועה כי דלווין עזבה את סוכנות הדוגמנות שלה, מה שמצביע על כוונותיה הרציניות להסבה מקצועית.
"פני מלאך" שעלה השבוע בארץ נותן לה תפקיד גדול ראשון. סרטו של מייקל ווינטרבוטום ("אנשי המסיבות") מבוסס באופן מאוד רופף על הקרקס סביב פרשת רצח הסטודנטית הבריטית מרדית' קרצ'ר באיטליה בשנת ,2007 או כפי שהיא ידועה הרבה יותר: המשפט של אמנדה נוקס, פוקסי נוקסי. הבסיס לסרט הוא ספר מאת העיתונאית האמריקאית-איטלקיה בארבי לטזה נדיאו, שמגלמת בסרט קייט בקינסייל. דניאל ברוהל הוא עיתונאי גרמני שמגיע לסקר את חקירת הרצח ודלווין מגלמת מלצרית צעירה ומלאת חיים - דמות פיקטיבית לגמרי - שמסבכת לו את החיים.
"כל אחד יחליט בעצמו. אני חושב שעיתונאים מגיעים למקצוע ממקום מאוד אצילי, הם רוצים לספר לעולם מה קורה. חבל לראות הרבה מאוד אנשים חכמים מתעסקים בשטויות רק כדי להזין את המכונה. כתבו עשרה ספרים על הקייס הזה של אמנדה נוקס ורובם עסקו ברכילויות. העיתונאים הופכים טרגדיות לאופרות סבון, אבל לאבא שאיבד את הבת שלו זה לא בידור."
קארה, כמי שעיתונאים רודפים אחריה לכל מקום, היה לך יותר קל להתחבר לתפקיד?"לא הייתי כזו מפורסמת כשמייקל ליהק אותי והעיתונאים שאני מתעסקת איתם קצת שונים מאלה שבסרט, אבל זה לא משנה את העובדה שרוב הזמן הניסיון שלי עם עיתונאים הוא מבאס."
הסרט הבא שלה שייצא הקיץ, "ערים של נייר", מבוסס על ספר של ג'ון גרין,
ההוא מ"אשמת הכוכבים". היא ניצחה 200 שחקניות בדרך לתפקיד. אחר כך היא תככב ב"פן", עיבוד של ג'ו רייט לסיפור פיטר פן. צפוי לה גם סרט עם ג'וני דפ ותפקיד מרכזי בסרט הקומיקס Suicide Squad עם וויל סמית' וג'ארד לטו.
חיי הזוהר של דוגמנית שונים מחיי הזוהר של שחקנית?
"אולי מבחוץ, מבפנים הכל זה עבודה קשה ולא באמת זוהרת. כשהייתי ילדה לא היה אכפת לי בשיט איך אני נראית, היום אני מבינה שיש בי משהו, אחרת זה לא היה עובד. כל הטירוף עכשיו מוזר לי, אבל אני מנסה לא לחשוב על זה כדי לא להיכנס לפאניקה. אני מי שאני, יש לי מזל להיות בסיטואציה הזו, אבל בשלב מסוים לאנשים יימאס ממני, זה תמיד ככה, אין לי אשליות."
"דוגמנות מחייבת אותך להיות לגמרי מודע לעצמך. זה לא טוב כשאתה משחק ואני עובדת על זה. זה לא פשוט כי אף אחד לא לוקח ברצינות דוגמניות שמנסות להיות שחקניות, אבל זה מה שאני רוצה לעשות".
