בסוף דצמבר החורף הגיע לאיסטנבול. פתיתי שלג רכים עפים ברוח ומקפיאים את הפנים. אני מכסה את הראש בכובע המעיל שלי ונאבקת במטרייה שלא תתהפך ברוח. מסביבנו נשים העטויות כיסויי ראש צבעוניים, מוסיפות עליזות לנוף החורף האפרורי ומגינות על ראשן מהרוח הקרה. כאן הן משתלבות באופן טבעי בתפאורת הרחוב ובקו הרקיע המפורסם של העיר, המרובה כיפות וצריחי מסגדים.
כיסויי הראש הצבעוניים מוסיפים עליזות לנוף החורף האפרורי (צילום: אילנה אפרתי)
כיסויי הראש הצבעוניים מוסיפים עליזות לנוף החורף האפרורי (צילום: אילנה אפרתי)

מאז שנת 2013, כאשר החזירה הממשלה את המנהג המסורתי ואישרה לנשים לעטות כיסויי ראש גם במשרדי ממשלה ואוניברסיטאות, כאילו נפלה החוליה האחרונה ברפורמת קוד הלבוש החילוני של אטאטורק, מנהיג טורקיה המודרנית. אטאטורק קיווה להפוך את טורקיה למדינה מודרנית בהשראת מדינות הלאום האירופאיות, ולכן בידל את הדת מהמדינה, גם באופן סימבולי. בין יתר הרפורמות שהנהיג (כמו כתיבת השפה הטורקית באותיות לטיניות ולא ערביות), בשנת 1925 אימץ אטאטורק לבוש אירופאי, כובע פנמה וחליפת צמר אפורה, וביטל את הלבוש המוסלמי המקובל שכלל תרבוש וגלימה בסגנון עותומני.

הנשים המבוגרות עוטות לראשן מטפחות צבעוניות בטעם שאפשר להגדיר כמיושן או סתמי, ואילו הנשים הצעירות והאלגנטיות עטויות מטפחות ממותגות מבתי אופנה כמו לואי ויטון הצרפתי או ברברי הבריטי (צילום: אילנה אפרתי)
הנשים המבוגרות עוטות לראשן מטפחות צבעוניות בטעם שאפשר להגדיר כמיושן או סתמי, ואילו הנשים הצעירות והאלגנטיות עטויות מטפחות ממותגות מבתי אופנה כמו לואי ויטון הצרפתי או ברברי הבריטי (צילום: אילנה אפרתי)

לנשים לא נקבעו קודים ללבוש, אך לבוש דתי נחשב מוקצה בזירה הציבורית החילונית. באופן טבעי, הדבר גרם להדרת נשים דתיות מהמגזר הציבורי. כעת, תחת שלטונו של ארדואן, הדברים משתנים. למרות שאנחנו רואים לרוב את הלבוש המוסלמי כמגבלה שמצרה את צעדי הנשים, בטורקיה התרשמנו שבעיני הציבור החזרת הלבוש המוסלמי לרחוב היא צעד ליברלי שמגביר את נוכחות הנשים הצעירות העוטות כיסויי ראש ואף כיסויי גוף מלאים.

  (צילום: אילנה אפרתי)

באיסטנבול, כיסוי הראש של הנשים נבלע בהמולה הוויזואלית של העיר. לעומת זאת, במרכזי הערים באירופה, ברחובות רומא, פריז ולונדון, נשים מוסלמיות בולטות ושונות על רקע הרחוב ובגדי רוב העוברים ושבים. אלו שנוהגות לכסות את ראשן במטפחות ראש כהות או צבעוניות, מושכות אליהן יותר תשומת לב מנשים הלבושות באופן חושפני. במיוחד בולטות נשים עטויות חיג'אב או ניקאב המעוררות עניין ולפעמים אף התנגדות, עד כדי חקיקה נגד כיסויי גוף מלאים בצרפת.

יש מי שרואים בכיסוי הגוף הנשי חלק מזכויות האדם של האישה, ויש מי שדווקא רואים בכך פגיעה בחירותה ובעצמאותה (צילום: אילנה אפרתי)
יש מי שרואים בכיסוי הגוף הנשי חלק מזכויות האדם של האישה, ויש מי שדווקא רואים בכך פגיעה בחירותה ובעצמאותה (צילום: אילנה אפרתי)

באירופה אולי מדובר בסוג של הצהרה ורצון לבידול ולהגדרה אישית וחברתית, ואולי, בעיני אנשים מסוימים, אף בפרובוקציה. שלינה ליט (Shalina Litt), פובליציסטית מוסלמית בריטית, כותבת שבעיניה הכיסוי הוא בחירה מודעת לבטא אמונה דתית וצניעות, אך בריטים לא מוסלמים מגיבים כלפיו בעוינות ואף בתוקפנות. כך או כך, כיסוי ראש נשי לא נתפס כעניין תמים במערב. בתקשורת המערבית וגם בבתי הדין לזכויות אדם, הלבוש המוסלמי מעורר ויכוחים רבים. יש מי שרואים בכיסוי הגוף הנשי חלק מזכויות האדם של האישה, ויש מי שדווקא רואים בכך פגיעה בחירותה ובעצמאותה.

כיסוי הראש הנשי הוא חלק מהותי מהלבוש, וגם אלמנט אופנתי וטרנדי (צילום: אילנה אפרתי)
כיסוי הראש הנשי הוא חלק מהותי מהלבוש, וגם אלמנט אופנתי וטרנדי (צילום: אילנה אפרתי)

בטורקיה למעלה מ-80 מיליון תושבים, מהם 95 אחוז מוסלמים. כיסוי הראש הנשי הוא חלק מהותי מהלבוש, וגם אלמנט אופנתי וטרנדי. הנשים המבוגרות עוטות לראשן מטפחות צבעוניות בטעם שאפשר להגדיר כמיושן או סתמי, ואילו הנשים הצעירות והאלגנטיות עטויות מטפחות ממותגות מבתי אופנה כמו לואי ויטון הצרפתי או ברברי הבריטי. לבושן הנשי המוקפד והמחויט כמעט קורא תיגר, עד שעולה על הדעת שנוצרת כאן מין מהפכה שקטה של נשים. בניגוד לציפיות האירופאיות שהנשים הטורקיות ישתחררו מהדת ויהפכו מערביות, הן בוחרות דווקא לכסות את עצמן כדי להדגיש את נוכחותן, בין אם בכיסוי ראש או בכיסוי מוחלט של הפנים.

  (צילום: אילנה אפרתי)

לכיסוי הראש, כמו לכל טרנד אופנתי, יש כמובן גם היבט כלכלי ומסחרי. בביקורנו בבזאר הגדול וברחובות היורדים ממנו אל הבוספורוס, ראינו תנועה ערה של קונות המחפשות את המטפחות שיהלמו אותן. הן ממששות את טיב הבדים, איכות הטקסטיל, הדוגמאות המודפסות או הארוגות. קילומטרים של חנויות ובהן מקופלים אינספור בדים מסוגים שונים, ממתינים לקונות המודרניות המבקשות להתכסות בצניעות ולתת פנים חדשות לטורקיה המודרנית.

צילומי רחוב באיסטנבול, דצמבר 2014: אילנה אפרתי