את הימים בהם אחזתי בסטטוס סטודנטית לפסיכולוגיה ולתקשורת העברתי בשלוחה של מכללה דרום אפריקאית בשם UNISA. למכללה היו מאות סניפים ברחבי העולם, ולי ולבן זוגי הלשעברי היו שאיפות לכבוש יחדיו את העולם, אז הבחירה במוסד אקדמי עם ניחוח חו"לי, היתה קלילה וברורה מאליה עבורנו.

רובכם לא יודעים, אבל איה, מ'איה ושירלי' (נדמה לי שאת זה אתם דווקא לא שוכחים לנו..) לא היתה רק החצי הטלוויזיוני שלי, אלא גם שותפה צמודה לספסל הלימודים. היינו יפות וצעירות, בשנות העשרים לחיינו, חורכות את מסלולי התצוגה אחר הצהריים, בערב, מטילות אימה על מרואיינים בשטיחים אדומים, ובלילה קורעות את הרחבה עם ריקודים משוחררים אל תוך הלילה. אבל הבקרים, התאפיינו בעיקר בזחילה איטית החוצה מהמיטה, שתיית קפה חזק עד מאוד, שטיפת פנים זריזה ויאללה..לאקדמיה! כך קרה שגם לאודיטוריום בקורס 'מבוא לשיטות מחקר כמותניות, איכותניות, א', ב', ועד צאת הנשמה' הגענו עם לוק ישנוני במיוחד שעיקרו שיער סתור וחולצת פיג'מה רחבה. הו, היו אלה ימים טובים, ימי טרום הפפראצי והמדיה הדיגיטאלית...

מבוא למדעי הלבוש

מאז ועד היום, כל נסיעה שלי ליד האוניברסיטה ברמת אביב מעוררת בי מחשבות נוגות, מי אתם כל אותם עוברים ושבים? רובכם צעירים, אבל לא רק. נמצאים היום בעיר הגדולה, אבל גדלתם וספגתם בבתיכם תרבויות, נופים וריחות כל כך שונים ומגוונים. באיזה חוג בחרתם ללמוד, ומדוע? האם אתם מגשימים פנטזיות רחוקות בלימודי מזרח אסיה, או שמא דואגים שאמא ואבא ירוו קצת נחת בדמות בן רופא או אולי בת עורכת דין? תהיות לגבי המרצה הזה שחלם בכלל להיות מוזיקאי, אבל החיים משכו אותו לערוך מחקר ועוד אחד, ופתאום מצא עצמו על הפודיום דווקא במעמד הענקת הפרופסורה ולא בהופעה עם הסימפונייטה. ומי זו הסטודנטית היפה עם הצמה בשיער שתמיד יושבת באמצע השורה השלישית ויש לך קראש נסתר עליה?

כל הכיף במשחק ה'נדמה לי' האקדמי שלי, הוא שבניגוד לכל המבחנים האמריקאים בעולם, כאן אין תשובה אחת ודאית או נכונה. אבל, שנים של ניסיון לימדו אותי שיש דברים שלא משתנים. האקדמיה מאז ומעולם נתפסה בעיני רוחי כמעין מיקרו-קוסמוס אופנתי שמשקף את סגנונן של סטודנטיות בנות ארצנו. חוקי הלבוש משתנים בהתאם לגילן, לסטטוס הזוגי שלהן, והוא ללא ספק גם פונקציה של המיקום הגיאוגרפי של המוסד שאליו הן משתייכות. מי אמר הצעה לתזה ולא קיבל?

נא להתלבש בהתאם

מכיוון שלהיות סטודנטית זהו סטטוס מאתגר לא פחות מלהרכיב מלתחה ראויה, הרי לכן המלצות ללוקים של מצטיינת דיקן באקדמיה לסטייל:

הרווקה בת העשרים ושלוש

מבלה בלילות בברים ובימים ממלצרת רק כדי לממן את דירת השותפים ואת שכר הלימוד האוניברסיטאי. סדר היום העמוס לא מותיר לה המון זמן פנוי לבחור בגדים בבוקר (אלא אם אבא משלם). לרווקה הצעירה אמליץ ללכת על לוק נינוח, אבל לא אקראי, כי ממש בכל יום עלול להגיח בין שולחנות המנזה אביר חלומותיה מהחוג להנדסת מכונות.

לסטודנטית הרווקה. לוק נינוח ולא אקראי
לסטודנטית הרווקה. לוק נינוח ולא אקראי

הסטודנטית הזוגית

גם במקרה הזה, החיים כסטודנטית עדיין נעים בקצב מהיר, אבל כשמחלקים את שכר הדירה בין שניים, הייאוש בהחלט נעשה יותר נוח. במקרה הזה בחירה בלבוש קלאסי תהיה הדבר הנכון לעשות.

לסטודנטית הזוגית. הייאוש טיפה יותר נוח
לסטודנטית הזוגית. הייאוש טיפה יותר נוח

סטודנטית ואמא במשרה מלאה

בין אם את אמא צעירה או בשנות הארבעים לחייך, כסטודנטית ואם בישראל את ככל הנראה מנסה לתמרן בין שלוש או ארבע משרות מלאות וביניהן: גידול ילדים, טיפוח זוגיות למופת, לימודים באקדמיה וראש צוות הווי ובידור משפחתי. ראשית, אני עוצרת את הכל ומצדיעה לך. בהמשך, אציע לך לבחור בסגנון לבוש מוקפד אך נוח, וגם כזה שיוכל להסתיר את הקילוגרמים העודפים מהלידה שאוטוטו נעלמים.

לסטודנטית שהיא אמא. את יכולה לעבור לנוח, אני מצדיעה לך
לסטודנטית שהיא אמא. את יכולה לעבור לנוח, אני מצדיעה לך

לרכישת הפריטים בתמונות לחצי כאן

אינני יודעת אם אתן מוצאות את עצמכן באחד מהתיאורים האלו, ובנינו, הרבה יותר חשוב להשקיע בהתפתחות האישית מאשר בטוטאל-לוק, בכל אופ אני מברכת אתכן על שנפלה בחלקכן הזכות ללמוד, ומאחלת לכן שתיהנו, תסתקרנו ותתפתחו מכל רגע.

שלכן

שירלי

עקבו אחרי שירלי באינסטגרם- shirlyglick

לפוסטים קודמים: