תעשיית האופנה אוהבת לחבק אל שורותיה את האחר, השונה, האקזוטי. לא מטעמים אלטרואיסטים, כמובן, אלא משום שהיא נדרשת להפתיע, לרגש ולחדש מדי עונה, וכמה כבר אפשר לטלטל עם יפהפיות בעלות מראה קלאסי, אף מושלם ועור חרסינה. בחסות עולם הזוהר האופנתי, זכו לא פעם דמויות חריגות בעלות מראה שונה, שובר מוסכמות וייחודי לבמה, מסלול ואורות פלאש מסנוורים – על פי רוב, לזמן קצוב שנמשך עונה אחת לכל היותר.

>> הורידו כאן את האפליקציה החדשה של Xnet לאייפון או לאנדרואיד

בשנה האחרונה אנו עדים להתחזקות המגמה הפורחת של דוגמנים בעלי מראה שחותר תחת מודל היופי הנחשק והמוכר. אחרי הפופולאריות הגואה של דוגמניות הפלאס סייז, אחרי שראינו על המסלול דוגמניות ודוגמנים בכיסאות גלגלים ואחרי שקיבלנו בשיווין נפש טרנסקסואלים בקמפיינים, הגיע תורם של הסובלים מבעיות גנטיות וממחלות תורשתיות להתייצב בקדמת הבמה האופנתית - מתסמונת דאון, ועד פזילה, לבקנות, בהרת (ויטילגו) ואקטודרמל דיפזיה (מחלה גנטית תורשתית הפוגעת בשיניים, בהתפתחות עצמות הלסת, בשיער ובבלוטות ההזעה). מה שהחל בשנות ה-90 עם מצעדי הפריק-שואו בתצוגות של ז'אן פול גוטייה וטיירי מוגלר, הופך היום לתחרות גדולה בין בתי אופנה על מי יציג על המסלול או בקמפיין את הדוגמן או הדוגמנית המוזרים ביותר למראה, ויזכה להדהים, להמם ולעורר סנסציה רבתי.

עוד בערוץ האופנה

דוגמאות עכשוויות לא חסר. אחד הכוכבים הגדולים על המסלולים בשבוע האופנה של ניו יורק שהתקיים החודש, היה הדוגמן הלבקן שון רוס, 23, מנציגיה הבולטים של המגמה הנוכחית. רוס הוא לבקן אפרו-אמריקאי, יליד ברונקס, שהתפרסם בזכות השתתפותו בווידיאו קליפ לשיר Gods and Monsters של לנה דל ריי, ומאז הספיק לככב בהפקות אופנה במגזינים כמו ה-GQ הבריטי, Another Magazine, ווג, i-D ואחרים, ולצעוד גם על המסלולים של אלכסנדר מקווין וז'יבנשי. תווי פניו הם של אדם שחור, אבל שיער האפרו שלו, הצבוע צהוב בננה, ופניו הלבנות, משווים לו מראה מיוחד של בן כלאיים.

רוס הוא לא הדוגמן-לבקן היחיד בסביבה. שני לבקנים נוספים שזכו לחיבוק בשנים האחרונות הם סטיבן תומפסון, שהופיע ב-2011 בקמפיין הקיץ של ז'יבנשי לצדה של דפני גרונוולד, ודיאנדרה פורסט, אפרו-אמריקאית לבקנית נוספת, הספיקה זה מכבר לצעוד על המסלולים של ויויאן ווסטווד וז'אן פול גוטייה, ולהצטלם יחד עם רוס עצמו להפקת אופנה משותפת, שהתפרסמה במגזין West East בנובמבר 2012.

דוגמנית אחרת הסובלת ממחלת עור והפכה זה מכבר לכוכבת טלוויזיונית, היא הקנדית וויני הארלו, ממשתתפי תוכנית הריאליטי America's Next Top Model, שנבחרה העונה גם להוביל את הקמפיין של חברת האופנה הספרדית Desigual. הארלו היא דוגמנית אפרו אמריקאית החולה בבהרת, מחלה הגורמת להופעת כתמי עור בהירים על עורה. בחצי שנה האחרונה היא מעניקה ראיונות רבים לתקשורת, והשתתפותה בריאליטי הדוגמניות המפורסם הביא למודעות ציבורית רחבה את מחלת העור ממנה היא סובלת.

בכלל, הדוגמנים המיוחדים הללו משמשים, בין אם התכוונו לכך ובין אם לא, כסוכנים של הבעיה הרפואית ממנה הם סובלים. פורסט ותומפסון, למשל, הוזמנו להשתתף בעצרת תמיכה בלבקנים, לאחר שב-2009 נרצחו בטנזניה שבאפריקה כ-50 לבקנים, בגלל הדעה הקדומה הרווחת שם, כי הם ילדי השטן. בטנזניה חיים כ-150 אלף לבקנים, ומלבד השמש היוקדת באפריקה, המסוכנת עבורם באופן מיוחד, הם חשופים גם לאלימות גוברת מצד הציבור.

דמות נוספת בעלת מראה יוצא דופן, שעושה צעדים ראשונים בתעשייה ומשתמשת במראה שלה כהתרסה וכקריאה לקבלת האחר, היא הדוגמנית (או כך לפחות היא קוראת לעצמה) מלאני גיידוס, הסובלת מתסמונת אקטודרמל דיפזיה. גיידוס, 25, ילידת קונטיקט החיה כיום בברוקלין, נולדה עם התסמונת הפוגעת במראה שלה - היא קירחת, רזה מאוד וסובלת מלסת מעוותת וממחסור בשיניים, דבר המשפיע גם על הדיבור שלה. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות היא משמשת כמוזה לצלמי אופנה ואמנים (את העבודות היא משתפת בטאמבלר שלה), והופיעה בווידיאו קליפ ללהקת המטאל הגרמנית ראמשטיין, שהקפיץ אותה לתודעה הבינלאומית. בריאיון קצר איתה, שהתפרסם בחודש שעבר ביוטיוב והביא זה מכבר לכ-400 אלף צפיות, היא דומעת לא פעם ומספרת על היחס הקשה שהיא מקבלת מהסביבה, וטוענת כי לא האמינה שתחצה את גיל 18. "שופטים אותי בגלל המראה שלי", היא אומרת. "אנשים חושבים שאני מוזרה עוד לפני שמדברים איתי".

על אף שעוד לא זכינו לראות את גיידוס בקמפיין אופנה משמעותי, היא מצטלמת כיום עבור אמנים ומעצבים צעירים בארצות הברית. העבודות בהשתתפותה נעות על הגבול שבין אמנות לאופנה, כאשר המראה יוצא הדופן שלה ניצב במרכז, לעתים ללא סטיילינג מורכב או בגדים בכלל. "אם הייתי נולדת עם שיער על הראש וללא המחלה, אני חושבת שהייתי משעממת", היא אומרת בסרטון. "אני שמחה עם מי שאני".

דוגמנית נוספת שהתפרסמה בשנה האחרונה היא ברונט מאפי, דוגמנית בריטית פוזלת, שהוחתמה בשנה שעברה בסוכנות סטורם הלונדונית, שבה חתומות גם דוגמניות על כקארה דלווין וקייט מוס. מאפי הספיקה לככב על שער מגזין POP, בתצלום שלא מנסה לתקן את העיוות ממנו היא סובלת, אלא דווקא חוגג את הפזילה שלה ומאפשר לה נוכחות בולטת.

הצצה ברשימת המעצבים/מגזינים שנוהגים ללהק לשורותיהם דוגמנים בעלי מראה מוזר וחריג, מעלה שמות לא מפתיעים – מגוטייה, דרך ווסטווד, מקווין, ז'יבנשי, ועד מגזין POP – כולם ביקשו מאז ומתמיד לייצר אמירה אסתטית רדיקלית. לדברי הסטייליסט ראובן כהן, המגמה הנוכחית היא תופעה ישנה ומתמשכת בתעשיית האופנה, התרה אחר גבולות חדשים של יופי. "בסך הכול, עולם האופנה לא מחדש הרבה מעונה לעונה", מסביר כהן, "והניסיון לרענן מגיע בדמות הפנים שמובילות את התעשייה. אני רואה בזה תהליך חיובי, מכיוון שהוא מרגיל את העין לקבל אסתטיקה אחרת, שונה מזו שאנחנו מכירים. אבל בוא לא נתיפייף, יש כאן גם מניפולציה: ככל שתציג מראה שונה יותר - כך תקבל רייטינג גבוה יותר בתקשורת, וכיום, יחסי ציבור הם המפתח לכל. אנו חיים בעידן רווי, דקדנטי, מנוכר, ולכן לתופעה הזו יש תפקיד חשוב. כשאתה רואה בשבוע האופנה בניו יורק דוגמן לבקן או דוגמנית עם כתמי עור, אתה מסתכל עליהם במבט אחר, ביקורתי פחות".

דברים דומים אומרת אנני פורטל, בוקרית בסוכנות הדוגמנות הבינלאומית MC2. "יש היום חיפוש מתמיד אחרי הדבר הבא. אחרי שכבר מיצו את הטרנסג'נדרים ואת הנכים בכיסאות הגלגלים, עברנו שלב". לדברי פורטל, תעשיית האופנה מנסה לזעזע, כי "להציג רק בגדים זה כבר לא מספיק". עם זאת, היא מאמינה כי בכל אחד מהדוגמנים המצוינים בכתבה יש את ה"איט פקטור", אותו נתון חמקמק שעורר סביבו עניין והוביל לפרסומו. האם לדעתה מצב כזה יכול להתקיים בישראל בעתיד? "לא", היא פוסקת. "תעשיית האופנה בישראל עדיין שמרנית מאוד. אנחנו עדיין נלחמים להחדיר לשוק דוגמניות שחורות, או דוגמנים בעלי מראה אנדרוגיני. תראה את סתיו (סטרשקו, לסוכנות אלינור שחר, א"י). הוא עושה עבודות מדהימות בחו"ל, אבל בישראל אף לקוח לא יאזור אומץ וייקח אותו לעבודה. עוד רחוק היום בו יקבלו כאן דוגמנים עם בעיות גנטיות".