כל יום צילום אנחנו משקיעים את כל האנרגיה שלנו כדי להיות בטוחים שהמצולמת מולנו היא בשיא תפארתה – מתוקתקת ומהודקת, שהאישיות היפה שלה קופצת החוצה בצורה מדויקת ומהפנטת. מצאתי רגע משחרר אחרי ימי צילום כאלה, רגע שמאפשר לכל מצולמת להוציא מעצמה את המקום שהוא מספיק בטוח בעצמו ומשוחרר אחרי יום עבודה מפרך. מקום שמאפשר לה להתחבר לצדדים הכי שובבים בה, הצדדים הכי נועזים וסקסיים בה, הצדדים הפרחחיים והבריוניים שחבויים עמוק בתוך העדינות הקסומה שלה. כל זה על ידי שרטוט עדין של שפם על פניה. כל פעם שאני יוצרת שפם על פנים ענוגות של אישה, אני נתקלת מחדש במשחק מסעיר של זהויות והיפוכים מגדריים שמובילים אותה למקומות הכי פתוחים וכנים בה.
החוקים הם מאוד פשוטים – מסתיים יום צילום, אני מציקה, היא זורמת ויש לה שתי משימות מאוד פשוטות – לבחור שפם בעצמה ולהתחיל לעשות כיף. מבלי לחשוב יותר מדי, היא שולפת שפם שנראה לה שתפור בדיוק בשבילה. שפם שמאפרים לה על הפנים שלא מצריך אחר כך חוט בשביל להוריד אותו. האישיות של כל אחת מובילה אותה לבחור את מה שהשפם הספציפי מסמן עבורה. את האלטר אגו הגברי שלה – המקומות בהם מותר לה להתפרע כאילו היא גבר נטול עכבות, גבר משוחרר. גבר מניאק.
נועה היא הראשונה שנתנה לי השראה להשתולל איתה בסוף יום הצילום. מהיכרות איתה ידעתי שהאישיות היפהפייה הזאת יודעת להחזיק הכל – החלטנו לקשקש לה שפם וזו היתה ההתחלה.
יום הצילום הזה היה הטריגר להשתוללות בסוף. היום כולו היה באנרגיה חלומית, מוזיקה, נועה על הסט תמיד רוקדת, תמיד מלאת אנרגיה וחיוניות נעימה. עם סיום הצילומים ומשחק השפם, הבנתי שנועה רק פתחה לי את התאבון. מאותו רגע, החלטתי שאף דוגמנית/שחקנית/אישיות יפה, לא תחמוק ממני בסוף יום צילום מבלי שאתעד אותה ברגע של שחרור כיפי עם שפם על הפנים.
נועה היא השפמה הראשונה, מחכות לכם עוד אינספור שפמות כיפיות ומשוחררות שלא עושות דבר מלבד לחגוג את עצמן.
