תמיד הייתי ביגפוט. 39 היה הסטנדרט מגיל 16, עם פיק של כמה חודשים במידה 41 לקראת סוף ההריון של יורש העצר. רגע לפני שינוי הסטטוס ל-'אמא של', לא רק מידות הנעליים שלי השתנו – גם תכלית קיומי כדוגמגישה: במקום שעות אולפן, טיפוף על מסלולי תצוגות ושגרה מאתגרת של פדיקור-מניקור, עלעול במגזיני כרומו מהעולם, והמון-המון שופינג, התרגשו על ראשי (ובכן, לא בדיוק על ראשי, אבל נעזוב את זה) 18 חודשים רצופים של הנקה.
האמת שכל כך התלהבתי מהעובדה שסוף סוף מישהו אוהב את האוכל שלי (ובינינו, גם לא ממש יכול להתנגד), שהיה די קשה להפסיק. את השנה הראשונה העברתי בהרבה כביסות, לא מעט שאיבות, ובהייה מתמדת בפלא המתוק הזה שנולד מתוכי. בתום אותה שנה ניסינו, הדאז שלי ואני, לחשב עד כמה כל ההנקה הזו השתלמה למשק הבית שלנו. אתם יושבים? הקלישאה האימהית שחטפה והחליפה את הדוגמגישה שהייתי, הצליחה לחסוך באמצעות מפעל ההזנה הפרטי שלה לא פחות מ-900 שקל בחודש!
מרוב שמחה על הצלחת התוכנית הכלכלית, שבה אלי בבת אחת חדוות השופינג, התכונה ההשרדותית המופלאה הזו, שליוותה אותי כל חיי ומשום מה ניטלה ממני כשהפכתי לאמא. אלוהי השופינג חמל עלי, נאנחתי לרווחה. לא באמת איבדתי את זה.
רגע לפני אירועי השנה ליורש העצר כבר אי אפשר היה לעצור אותי. עם אלפי שקלים באמתחתי והתרוממות רוח נדירה יצאתי להסתער על בוטיקי ישראל. חזרתי הביתה, כמו תמנון ג'ינג'י עתיר אריזות ושקיות, ועם המון המון סנדלים (וג'ינס כחול אחד).
זמן טוב לכפכפים
בינינו, עם החורף המפציץ-החמקן הזה, שתוקף לרגע בהרי ירושלים ובצפת ונגמר לו הכוח אחרי יומיים - כמה זוגות מגפיים כבר צריכה כאן בחורה? אחד? שניים? מצד שני, כשהקיץ משתקע כאן כמו תייר צרפתי שזוף מדי לתקופה בלתי מוגבלת - אין מנוס, אלא לאוורר את קצות האצבעות. על כן, סיטונאיי וקמעונאיי, הבו לי סנדלים! לא זוג, לא שניים – עשרה. מאה. המון המון סנדלים. מכל צבע, בכל סטייל, סנדלים בקילו, על המשקל.
אני עוד זוכרת קיצים יפים, טרם הפכתי אם עבריה, של פשיטות יומיות נרחבות על מדפי הסנדלים בכל בוטיק. אינספור סנדלים קניתי לי, ומעולם לא היו לי יותר מדי, ומעולם לא נמאס לי. כך הלכתי והייתי אימדלה מרקוס מקומית: הייתי הבעלים הגאה של המוני כפכפי אצבע, לא מעט סנדלי עור עם אבזמים, ואינסוף סנדלים משובצי אבנים. רובם המכריע שטוחים (תודה אבא ואימא על גנים גבוהים), אבל תסמכו עלי שאני יודעת לאוורר לא אחת גם את סנדלי העקב. בקיצור, אחיותיי אלמנות המונדיאל, אין ימים טובים יותר להינחם בשופינג איכותי של סנדלים. תסמכו עלי – הם דבוקים למסך, בכלל לא ירגישו שאת בחוץ, מסנדלת את עצמך ברחוב הנעליים.
פסולי סנדל ואסורי כפכף
רגע לפני שאת כבר יוצאת לשופינג, קצת אהבה קשוחה ממני אליכן:
• סנדל זה קנקן, וחשוב להסתכל גם לתוך הקנקן. במילים אחרות - על טיפוח כף הרגל לא מתפשרים, ואין תירוץ לאי מריחת לק. לא מרחת ולא טיפחת? תזיעי לך במגפיים.
• אמנם כפכפי האצבע השתדרגו משמעותית - מכפכפי הפלסטיק דוגמת ,Havaianas ועד לכפכפים דקיקים מעור או דמוי עור - ועדיין אין אלה סנדלים לעבודה. קראו לי מיושנת (לא ממליצה לכם, זה רק בשביל הטקסט), אבל כפכפי אצבע בשבילי הם לימים של חופש, ים ופנאי. כשמישהו מגיע לפגישת עבודה בכפכפי אצבע – זה לא בא לי טוב בעיניים.
• היציבה שלנו היא חלון הראווה שלנו. נכון, חם ולח ואנחנו עייפים, אבל זה לא סיבה לגרור רגליים וכפכפים משל היו מטען חורג. שאי עצמך בגאון כבלרינה קלילה. אם הכפכפים או הסנדלים לא נוחים לך – סימן שאת לא צריכה אותם.
טרנד המאובנים
עכשיו, הקיץ הזה קצת סובל מפיצול אישיות אופנתי: מצד אחד, הלהיט ההיסטרי של העונה הם סנדלי הנוחות. מצד שני, מובילים לצידן את טבלת הטרנדיות הסנדלים המשולבים באבנים נוצצות. מצד שלישי, הפריט ההיסטרי הם כמובן כפכפי האצבע. יש לי חיבה עזה לסנדלי הנוחות. הם מאוד יפים ותורמים ליצירת לוק נינוח ולא מתאמץ, בעיקר עם שמלות, ובפרט עם מקסי. אבל, חשוב לי שתדעו, שסנדלי הנוחות יכולים להיות טרן-אוף רציני לעיניים לא מיומנות, מה שמשאיר אותם ראויים בעיקר לסביבת הבית או לבילוי עם חברות פאשניסטות שמבינות עניין.
סנדלים משובצים באבנים הן המוצלחים ביותר בעיניי, ואני לאו דווקא מתכוונת לגרסת הפלטפורמה האקסטרווגנטית של פראדה לקיץ הזה, אלא יותר לסנדלים השטוחים שיגרמו לך להיראות כאילו חזרת הרגע מחופשה יוקרתית ברביירה הצרפתית, או לפחות באנטליה. הסנדלים האלו נפלאים לשעות הערב, אבל ינצנצו בחינניות גם במהלך היום בשילוב עם ג'ינס בהיר וטי-שירט וללא יותר מידיי תוספות מיותרות.
אם בכל זאת אתן מעוניינות באיזושהי הגבהה, אבל נוחה, הפתרון בשבילכן הוא סנדלי הפלטפורמה, שכבשו השנה את מסלולי התצוגות, ונעים מפלטפורמה מעודנת בגובה סנטימטר או שניים, ועד לגורדי שחקים קטנים שיצמיחו לך עוד קומה בגובה ונוסקים לגבהים חדשים של עד 12 סנטימטר. אני לא מעריצה גדולה, אבל רבאק, אמא ואבא עשו אותי ארוכה מאוד.
לרכישת הסנדלים בתמונה לחצי כאן
שיהיה לכן נוח, סינדרלות
שירלי
עקבו אחרי שירלי באינסטגרם- shirlyglick
לפוסטים קודמים של שירלי:
