המפגש בין מעצבים לאמנים מוליד לעתים קרובות שיתופי פעולה מסקרנים ומפתיעים. האמן מציע למעצב זווית חדשה, אולי מופשטת יותר, על העולם. המעצב מוצא דרכים חדשות לעגן את העולם הוויזואלי של האמן בחפצים פונקציונליים יותר, ובעצם להביא את האמנות לחיי היומיום.

נורית דוד, "רביעיות"
נורית דוד, "רביעיות"

לפעמים מעצבי אופנה יוצרים בגדים בהשראת אמני עבר, כמו איב סאן לורן שראה במונדריאן מודל מודרניסטי ועיצב שמלות בהשראת יצירותיו. אך לעתים המזל מזמן מפגש אמיתי בין מעצב ואמן, שמתחיל דיאלוג ארוך ומלהיב ואולי אפילו יצירה חדשה. אנחנו מדמיינות לעצמנו את בתי הקפה המפורסמים ברומא או בפריז או בלונדון, שם נפגשו מעצבי אופנה וחבריהם האמנים, ושתו קפה בחדרים אפופי סיגריות תוך דיון ער על מצב האמנות. אך גם בתל אביב יכולים להזדמן מפגשים מסקרנים כאלה, כמו המפגש שהניע את הפרויקט החדש של אילנה אפרתי ונורית דוד.

לפני כמה שבועות ביקרנו בתערוכה חדשה של הציירת נורית דוד בגלריה גבעון בתל אביב. כל תערוכה של נורית היא תמיד הפתעה, חוויה ויזואלית ואינטלקטואלית המעניקה השראה ומניעה רעיונות חדשים.

"הנערה שאהבה חרקים", עבודה של נורית דוד
"הנערה שאהבה חרקים", עבודה של נורית דוד

בבוקר יום שבת רכבנו על אופניים לסיבוב גלריות בשכונת גורדון-בן יהודה-פרוג, רובע הגלריות הוותיק של תל אביב. אנחנו לא מחמיצות את גלריה גבעון, מוסד ידוע ואהוב. בתחילת מאי פגשנו שם את נורית דוד בתערוכת עבודותיה החדשות בהשראת המעבר שלה מתל אביב לחיפה.

העבודות עמוסות בדימויים מעודנים ומסקרנים, מצוירות על בדים גדולים ואווריריים בהמון גוונים של ורוד. נורית לא מערבבת צבעים על פלטה כמנהגם של אמנים, היא מספרת בחיוך שקנתה את כל הגוונים הוורודים שספק הצבעים החזיק במלאי. העבודות עשירות במוטיבים גרפיים, דוגמאות טקסטיל, גלים ואוניות מנמלים דמיוניים, ילדות קטנות, מוטיבים יפניים, שדים עליזים מרקדים וכפות רגלים בתוליות הפונות אחת אל השנייה בביישנות יפנית.

נורית דוד, "טאטקאמי ויוקוגאמי"
נורית דוד, "טאטקאמי ויוקוגאמי"

אילנה מצאה בתערוכה מוטיבים חזקים מעולם הטקסטיל, המהדהדים דוגמאות מופשטות קלאסיות מעולם הלבוש: קימונו יפני צבעוני ודפוס שחור-לבן המדמה אריגה צרפתית הנקראת "רגלי עוף". נורית יוצרת שפה ייחודית באמצעות אותיות שהיא ממציאה ומשכללת. היא הציגה לנו מחווה לאותיות "אלף אלף", הלוגו של בגדי הפועלים, אותו סמל שהיה ההשראה לבגדי הכותנה שאילנה עיצבה כמחווה למפעל אתא המיתולוגי שפעל בירכתי חיפה, עירם של הפועלים הנשכחים.

המפגש עם השפה הסימבולית של נורית, פלטת הצבעים הוורודים של ציוריה, והחדר הקטן במעלה הגלריה המוקדש להדפסי הנייר, היו כהזמנה להיכנס לעולם השראה מסקרן. מתוך העולם המיוחד של נורית נולד שיתוף הפעולה בינה לבין אילנה אפרתי. יחד יצרנו פרויקט המבוסס על ההדפסים של נורית המוצגים בתערוכה, ועל אוסף חולצות בעיצובה של אילנה. החולצות גזורות ותפורות מכותנה משובחת פריכה ולבנה באורכים ובגזרות שונות, הן מצע לפרגמנטים מתוך היצירות החדשות של נורית שהדפסנו על הבד בהזרקת דיו ממוחשבת.

"של מי השרוולים (מתעמלות)", עבודה של נורית דוד
"של מי השרוולים (מתעמלות)", עבודה של נורית דוד

שיתוף הפעולה עם נורית דוד הוא גשר דמיוני בין עולמות היצירה של הציירת והמעצבת, בין מינימליזם, זיכרונות ילדות, דמיון, טקסטיל, צבעים, עבודת כפיים ואהבה לעולם האסתטיקה היפני.

אתם מוזמנים לבקר בתערוכה של נורית דוד בגלריה גבעון ברחוב גורדון בתל אביב עד ה-13 ביוני. ביום חמישי, 12 ביוני, נערוך ערב מיוחד לקראת נעילת התערוכה ובו נציג את החולצות המשותפות של נורית ואילנה.