מחשבות על ספורט
*** לפני כמה ימים השתתפתי בשיעור ריקוד הגאגא הראשון שלי במכון הכושר פיור, וגיליתי איך לנשום דרך המפשעה ואיך לרקוד בחופשיות מבלי לנסות לעשות שואו לכולם, או אפילו סתם מול המראה.
*** הגאגא כנראה השאיר בי חותם, שכן ביום למחרת מצאתי את עצמי משתוללת ללא היכר בדירתי לבד במשך שעה שלמה לשיר הזה:
*** כשאת גרה במה שמתברר כנקודה הטופוגרפית הכי גבוהה בעיר - כל מקום שתצאי אליו (עם האופניים, כמובן), יהיה איזי בריזי בירידה חלומית. הבעיה היא לחזור הביתה - כשאת מפדלת בעלייה של מה שמרגיש כמו 90 מעלות והשוקיים והירכיים שלך בוערות - שגורמת לך לתהות למה לעזאזל אומרים שתל אביב היא מישור ולמה אין לך מעלית בבניין כדי שתוכלי לרכוש אופניים חשמליים.
*** גיליתי שלנעלי ספורט חדשות יש כריזמה. הן גורמות לך לרצות לעשות דברים. הן לא פרייאריות שישבו ויחכו לך בארון - הו לא - את תקחי אותן לסיבוב. כי ככה הן קבעו.
ועכשיו קוקטית, תראי להן איך להתלבש לבילוי ספורטיבי:
מתוך תצוגת אביב 2014 של שאנל
*****
לעצלנית - לא עושה ספורט, סתם אוהבת להתלבש ככה בשביל הסטייל:
מתוך תצוגת אביב 2014 של DKNY
*****
לרצינית - שלא יכולה לשאת יום בלי אימון גופני:
מתוך תצוגת אביב-קיץ 2014 של מארק ג'ייקובס
*****
למתפנקת - שהולכת למכון עם שקית של סוכריות גומי בתיק ופחית קולה זירו לתגמול עצמי לאחר אימון קשה:
מתוך תצוגת אביב-קיץ 2014 של jacquemas
*****
ליעילה - שהבר הקבוע שלה נמצא מעבר לכביש מהמכון, אז על הדרך היא קופצת לדרינק:
