היו ימים שבהם גם אני הייתי סטודנטית בשנקר, במגמה לעיצוב אופנה. כשהתחלתי את לימודיי הייתי צוציקית בת 17, שלא ידעה כלום מהחיים שלה. כעבור שנה, נאלצתי להשהות את לימודי לשנתיים על מנת לשרת בצה"ל - אך מיד בתום השירות חזרתי להשלים הלימודים. הדרך לא היתה קלה. אחרי רצף כואב של קטילות קשות ממבקרים בשנה הראשונה, שאף עוררו בי מחשבות רציניות על פרישה, סטאז' של חודשיים בקיץ בקנדה, עליות ומורדות אינספור, ושנה ד' אחת שהוציאה ממני את המיטב - אין ספק שתקופתי כסטודנטית בשנקר היתה מבגרת, מלמדת, מחשלת ומעצימה. סיימתי בגיל 23, עם לשון בחוץ ופרויקט גמר מצטיין.

זה היה לפני 9-8 שנים בערך...

לפרויקט הגמר שלי קראו once upon today

והוא עסק בנסיכות רחוב.

מה קורה כשנסיכות מהאגדות יוצאות מהסיפורים ונפלטות החוצה אל המציאות שלנו, אל הרחוב, אל העולם האמיתי.

הקולקציה הורכבה מחמש דמויות שיצרתי בראש שעזרו לי לספר סיפור של בגד. דמיינתי את הקונפליקטים וראיתי את החיבורים הלא קונבנציונליים שנוצרו כתוצאה מכך. בעולם בו אין "סקסי" אלא "רומנטי", אין "עצמאות" ויש "נסיך על סוס לבן" שיטפל בך, וכמובן - "סוף טוב". לפתע, הן הופכות לנסיכות רחוב. איך הן חיות, לאן הן יוצאות, איפה הן גרות ואיך הן משתלבות. עניין אותי האופן שהן משנות את הבגדים שלהן ומעדכנות את הסטייל בהתאם. השילובים בין תקופות מהמאות הקודמות לבין הזמנים המודרניים, בין רומנטיקה לסטריט, בין רך לקשוח - הבנתי שכנראה שמדובר בדברים שאולי קצת מגדירים אותי בתור בנאדם, ואולי בכל אדם קיימים קונפליקטים כאלה וזה מה שהופך אותנו למורכבים ומעניינים.

לצערי, לא הצלחתי לאסוף את כל הפרויקט וחסרים לי עדיין כמה דגמים שאני מנסה לחלץ מקבצים ישנים שאני לא מוצאת. אין לי מילים לתאר את תחושת האובדן שאחוש אם לא אצליח לשחזר את התמונות האלו.

בתור התחלה, חקרתי את הוויזואליה ועשיתי כל מיני ניסויים אינטואיטיביים עם צבעים וחומרים. כמוכן, כל הזמן כתבתי וכתבתי. מלא שטויות. המצאתי סיפורים, אסוציאציות, רעיונות.

ואז מצאתי את התמונה הזו, שהיוותה עבורי את ההשראה הגדולה מכולן. לא האמנתי איך תמונה אחת יכולה להכיל כל כך הרבה עבורי.

אחרי תקופת המחקר, ההבנה של הנושא ויצירת בסיס יציב - הרגשתי בטוחה להתחיל לעשות סקיצות.

רעיון המשלב בין אלמנט של שמלה נפוחה מהמאה ה-18 לבין וסט אורבני עדכני. נסיכת הרחוב שלי יצרה את השמלה הזו באמצעות שמיכת הפוך שלה בשביל לדמות את השמלות שלבשה בחייה האגדתיים.

חיפוש חומרים, פיתוחי בדים, הדפסות ותפירות ייחודיות. הפרטים הקטנים חשובים כל כך.

"האפרוחית"

נסיכת הרחוב נשבתה בקללה של מכשפה רעה שהפכה אותה לציפור. אך כשעזבה את חיי האגדות ועברה לחיים האמיתיים, הקללה פגה. ה"אפרוחיות" נשארה ולכן יש לה אוברול מעור חום עם אלמנטים ספורטיביים המשלבים פוטר אפור, ומחוברת אליו חצאית מטול בצבע צהבהב שמקדימה היא ארוכה אך מאחורה קצוצה.

נסיכה אפרוחית

מחשבה על השילוב בין גזרות של פעם לחומרים של היום. שרוולים נפוחים מבד פוטר בסטייל אורבני.

מלא סקיצות שנפלו בעריכה אך תרמו ליצירת רעיונות רבים.

ולעתים היו סקיצות שכל מטרתן היתה לעזור לי לייצר סטיילינג ו-וייב לדמויות.

כתבתי בצד הערות. למשל, רעיונות לאביזרים.

אם הייתי צריכה לייצר דגם שישי, הייתי מייצרת את הדגם הזה: ז'קט מטול גזור באמצע, המייצר נפילה אלכסונית מענייינת. מצד שני, הרבה רעיונות שבראש נראים לי נהדר, לא תמיד יוצאים נהדר במציאות.

את הפרויקט שלי ליוותה קרול גודין, שהתעקשה איתי על שימוש נכון בחומרים והקפדה בגזרות, פרופורציות וקווים. גם אמי הצילה אותי יותר מפעם ופעמיים, ותפרה איתי אל תוך השעות הקטנות של הלילה ובלעדיה לא הייתי שורדת. ליאת אשורי המופלאה, עזרה לי לראות דברים כשכבר לא יכולתי לראות. גם החברות באו לעזור לתפור בסווטשופ שפתחתי בביתי. בזמנים כאלו, חשוב להיאחז בכל מי שמוכן ונכון להושיט יד ולעזור לך.