באחד מטוריה של העיתונאית המיתולוגית סילבי קשת, נשלח חץ רעיל אל מי שהיתה חברתה לשעבר ויריבתה הנצחית, העיתונאית תמר אבידר: "היום אני יודעת את ההבדל בין ינטע ליאכנע, כי היא מגלמת את שניהם". אאוץ'. קרב הענקיות הזה התרחש די מזמן, אבל היאכנע והינטע עדיין שולטות בתרבות הפופולארית בישראל, כאילו מעולם לא עזבנו את סמטאות השטעטל בפולניה. אומנם הצלחנו ליצור גברים מחוספסים עם חלומות על קורס טיס, אבל בכל הנוגע לנשים, בין אם נולדו באתיופיה או בשוודיה, הן עדיין מסווגות על פי שלושה קריטריונים: יאכנע, ינטע וקלפטע.

"הינטע והיאכנע הם שני ביטויים שהתגלגלו מתוך שמות פרטיים של נשים יהודיות", מסביר העיתונאי והסופר רוביק רוזנטל, בעל הטור הנודע (והספר בעל אותו השם) "הזירה הלשונית". "ינטע מגיע מהשם הספרדי ג'נטילה. זה מעט אירוני, כי ג'נטילה זה שם אצילי, וינטע מעיד על העדר אצולה באישה. יאכנע זה מהשם הסלאבי ידוויגה". רוזנטל מסביר כי גם יאכנע וגם ינטע נאמרים על נשים יהודיות שהן לאו דווקא מזדקנות, אבל לא בדיוק צעירות ברוחן (ע"ע הזמרת איה כורם, הדוגמנית-שחקנית אגם רודברג ומגישת הטלוויזיה דנה רון). "הדגש ביאכנע זה על האופן בו היא מדברת ורואה את העולם. תפישה מעט זקנה", מבדיל רוזנטל. "בעוד הינטע היא אישה קצת מוזנחת, מרושלת ובלבוסטה, שאין בה חן". קלפטע, לעומת זאת, הוא כינוי לאישה מרשעת, שזכתה לשם הזה בגלל המילה הארמית כלבתא. או באנגלית פשוטה: ביץ'.

ברברה סטרייסנד. אם כל היאכנע (צילום: gettyimages)
ברברה סטרייסנד. אם כל היאכנע (צילום: gettyimages)

השבוע קיבלנו הזדמנות לחזות בלייב במי שמסמלת יותר מכולן את התגלמות היאכנע היהודייה – ברברה סטרייסנד. לאורך השנים יצרה סטרייסנד בת ה-71 את תדמיתה ההוליוודית של האישה היהודייה בקולנוע ובמוזיקה. במונחים מסוימים, בראה סטרייסנד בצלמה גם את היאכנע המודרניות, אותן נשים יהודיות בעלות פרצוף חמוץ, שלא נאמר קוטריות, עם סטייל תמוה וללא טיפת תשוקה וסקס אפיל לרפואה.

אגם רודברג. בת כמה היא בעצם? (צילום: רועי חביב)
אגם רודברג. בת כמה היא בעצם? (צילום: רועי חביב)

אומנם ברברה יש רק אחת, אבל בעקבותיה נולדו רבבות ינטע ויאכנע המפארות את המרקע המקומי ואת מדורי הרכילות. היאכנע החדשה אולי מנסה להסוות עצמה עם מותגים ועם עזרה מסטייליסטים, אבל אופייה וטבעה האמיתיים זועקים למרחקים, אפילו רק מהאופן שבו היא מתהלכת. קחו, למשל, את המעושרת ניקול ראידמן. האישה והאגדה מכיכר המדינה היא אומנם מופת של מותגי ייבוא יוקרתיים, אבל בכל זאת בוחרת להסתיר את העובדה שהיא בסך הכול בת 27 מתחת למניירות מוגזמות ושכבות מייק-אפ שלא היו מביישות את מייקל ג'קסון. הינטע המודרנית, לעומת זאת, תחטא בגזרות לא מחמיאות, צבעים מונוכרומטיים ומשמימים וחוסר טעם כללי שלפעמים עושה עוול לנתוניה הטבעיים, כמו, למשל, אורנה דץ וקרן פלס.

לרגל הגעתה ארצה של הג'ואיש פרינסס המקורית - קבלו את 10 היאכנע'ס והינטע'ס המקומיות. והיכן הקפלטע? איתן אנחנו לא פותחים חזית.

בר רפאלי

קצת מפתיע, תודו, אבל רפאלי בת ה-28 מגלמת בדמותה ובהתנהגותה את היאכנע האולטימטיבית. היא אומנם הפכה לסמל סקס בינלאומי, נראית מצוין ומתלבשת לא רע, אבל כבר בגילה הצעיר אפשר לראות את גינוני היאכנע שרק מחכים לרגע הנכון כדי להתפרץ. בראיונות שהיא מעניקה לתקשורת וברגעים שהיא מנסה להסתיר את פניה מפני הפפראצי (מנהג מגונה ממנו נגמלה לאחרונה), אפשר כבר לראות איך אחת הנשים היפות בישראל היא בעצם יאכנע קלאסית. עלינו רק לקוות כי כשתגדל הברבור ותצמיח נוצות איתנות, היא תעשה שינוי של 180 מעלות, אחרת היא עוד עלולה להפוך לגרסת הקלפטע של עצמה.

קרן מור

אולי זה בגלל הטייפ קאסט שהתקבע מימי "החמישיה הקאמרית", וקרוב לוודאי שגם תפקידה ב"הבורגנים" לא ממש עזר למוסס את הדימוי הזה, אבל נראה שגם אחרי שנשמע ה"קאט", הפולניות שבקרן מור נשארת. אנחנו מעריכים את מור כשחקנית דגולה, אבל בכל הקשור לתדמיתה בתקשורת, מדובר ביאכנע על פי כל כללי הספר: לבושה בקפידה, ארשת פניה חמוצה מעט, והטון הגבוה מסגיר כי היא עלולה להזמין אותך לסעוד קומפוט שזיפים שזה עתה התקינה. אומנם היא נחשבת לאייקון אופנה, אבל אם לרגע מקלפים את ההתלהבות מהגלביות האתניות, מגלים יאכנע קלאסית. לשושנה דמארי זה לא היה קורה.

מיה דגן. חוש ההומור לא עוזר (צילום: ברק פכטר)
מיה דגן. חוש ההומור לא עוזר (צילום: ברק פכטר)

מיה דגן

חוש הומור מוצלח אינו ערובה לכלום, הרי אפילו זה של מאיה דגן לא הצליח להציל אותה מעצמה. דגן, שחקנית מוערכת, מייצגת נאמנה את הינטע הקלאסית: לרוב נראית מרושלת בהופעותיה וקלמאזית, וגם כשהיא מתאמצת לדפוק הופעות, היא נראית כמו מישהי שנתקעה עם הבגד הלא נכון במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. אבל היי, מכאן אפשר רק לעלות.

לאורה רבלין ב"קרובים קרובים"

חצאיות הצמר החומות, סריגי הבז' המרופטים, התלתולת היעני אתנית, הפסימיות התמידית, ההתנהגות החטטנית והבעות הפנים המתוסכלות – כל אלו גרמו ללאורה מ"קרובים קרובים" להיות הינטע המושלמת. לאורך שידור הסדרה בטלוויזיה הישראלית, בין השנים 1986-1983, היתה לאורה התגלמות הישראלית הממוצעת. ככה התלבשו האמהות והדודות שלנו, ככה התלבשו המורות והגננות שלנו, וכאלו בגדים בדיוק קוששו הנשים במשביר לצרכן. מה הפלא שיצאנו דפוקים?

מתעקשת להתעלם מנתוניה הטבעיים המוצלחים. יונית לוי (צילום: רועי חביב)
מתעקשת להתעלם מנתוניה הטבעיים המוצלחים. יונית לוי (צילום: רועי חביב)

יונית לוי

רבות כבר נכתב על הקרירות הנושבת ממגישת הטלוויזיה המוכרת בישראל. אך גם אם שמים בצד את הבעות הפנים המודאגות, מגלים אישה עם נתונים אידיאליים, שמתעקשת להסתיר אותם בבגדים משעממים שממשיכים ללוות אותה גם מחוץ לשעות העבודה. היש יותר יאכנע מיונית לוי על המסך הישראלי? אולי רק תמר איש-שלום, וגם זה בספק.

לאה שנירר

אל תתנו לכסף לסנוור אתכם (לפחות לא במקרה הזה) - חייה של היאכנע המעושרת אינם שונים מאלו של הינטע המוזנחת. למרות ששנירר תמיד מציגה תדמית חיובית ואופטימית, עודף האושר שלה מעיד על אובססיביות קלה, שמנסה תמיד לרצות את הסביבה. במילים אחרות, שנירר היא עקרת הבית המושלמת, שהחליפה את העיירה בפולניה לטובת רחובותיה של עיירה סגורה לא פחות - הרצליה פיתוח. הנוף אומנם שונה, אבל הדינמיקה זהה. יאכנע-קוטור זה כאן.

לאה שנירר. נולדתי לרצות (צילום: ניר פקין)
לאה שנירר. נולדתי לרצות (צילום: ניר פקין)

איילת שקד

עד לא מזמן היה נהוג לטעון כי בשמאל נמצאות היפות ובימין החתיכים. אבל אז הגיעה אילת שקד. הח"כית ממפלגת הבית היהודי היא ללא ספק מהנאות בחברות הכנסת, אבל משום מה, בגיל 37, היא בוחרת לארוז את עצמה בבגדים שהותירה אחריה חברת הכנסת לשעבר שושנה ארבלי אלמוזלינו. המלתחה של שקד מורכבת בעיקר מחצאיות עיפרון כהות, חולצות מכופתרות וקרדיגנים בצבעי פסטל, כמו אחרונת הסטודנטיות למקרא באוניברסיטה העברית.

גילה אלמגור

אין ספק שאלמגור היא היאכנע הקלאסית, וזה עוד מבלי שהתייחסנו לחליפות האוברזון הקלאסיות שלה ולצעיפי המשי אותם היא עוטה על כתפה כמו דבורה הנביאה. אפילו כשהיא משחקת בהצגה עם שם כמו "מונולוגים מהווגינה" ופונה לקהל בשאלות כמו "איך זה שלא המציאו עד היום תחתוני נשים עם אצבע של איטלקי?", היא נשארת האישה הכי מהוגנת בתיאטרון הישראלי.

נערת הרכילות. חנה מרון (צילום: רפי דלויה )
נערת הרכילות. חנה מרון (צילום: רפי דלויה )

חנה מרון

מתפקידה הנפלא כקלרה בסרטו של אברהם הפנר, "דודה קלרה", ועד ל"פאאאתוח" האלמותי ב"קרובים קרובים" - השחקנית חנה מרון היא תמצית היאכנע הישראלית. תחת הערך העתידי בוויקיפדיה: "הפולנייה - קווים לדמותה", יש סיכוי סביר כי מרון תמצא את תמונתה מתנוססת בגאון. והרי מדוע לא? היא מגלמת את עקרת הבית המושלמת, הנרגנת הקלאסית, הרכלנית המושלמת וכל זאת כשהיא לבושה בגדים שלא משאירים מקום להגדרה עצמית - חלקים, משעממים, ובעיקר נוחים. והרי מה רוצה היאכנע יותר מכל? לנוח. אם לא בחיים, אז לפחות בקבר.

ניקול ראידמן

ניקול ראידמן חותמת את המיילים והסמסים במילה: "בריאות!". כאחרונת הפולניות, גם היא מבקשת בסוף היום רק בריאות. כי את כל השאר, אמרה לאחרונה בראיון, אפשר לגהץ באשראי. ראידמן בת ה-27 היא ללא ספק תופעה פוסט-מודרנית המגלמת בתוכה סתירות רבות: אשת עסקים צעירה ואמביציוזית, אך חיה לצד המיליארדר מיכאל צ'רנוי; חובבת גייז ידועה המדברת בשפת האוחצ'ות, אך מתנהלת על פי קודים של עולם מסורתי וגברי; מחזיקה כמה מהמותגים הבולטים והאוונגרדיים בתעשיית האופנה, כמו מוגלר או ווסטווד, אך בוחרת להתלבש כמו הלקוחות הזקנות של אסקדה. בקיצור, ראידמן היא בליל של ניגודים בתוך אישה אחת. אבל בסופו של דבר, כשהיא פותחת את הפה ב"מעושרות", אנו מגלים כי מאחורי הגיל הצעיר מסתתרת היאכנע הגדולה מכולם: רכלנית, מעט תככנית, וחתולת בית משועממת שרק רוצה שיפנקו אותה. בעצם, כמו כולנו רק עם תיק של הרמס ביד.