הופעה אנרגטית של ריף כהן קידמה את פני הבאים לתצוגת האופנה של אלמביקה, שסימנה את תחילת הערב האחרון בשבוע האופנה גינדי תל אביב. "לא עשיתי שואו גדול", אומרת המעצבת הגר אלמביק מאחורי הקלעים. "זו קולקציה של ניסויים בגרפיקה, בקליגרפיה, משחק של שרוולים ופרופורציות, בדים זורמים כמו משי ושיפון. אני מרגישה שזו התצוגה הכי שלמה שלי, הכי מפותחת".

  (צילום: טל ניסים)

  (צילום: טל ניסים)

נראה שהקונספט של התצוגה הוא גם נקודת החולשה המרכזית שלה. על המסלול עלו לא מעט דגמים מוצלחים וחלומיים, אך התחושה הניסיונית יצרה גם לא מעט בלבול וחוסר אחידות בין הקווים השונים שנראו בתצוגה. קבוצת השמלות שנוצרה משילובים של כמה בדים שונים בדוגמאות מגוונות, למשל, הצליחה לרגעים לייצר מראה צועני חינני, אך באחרים נראתה כמו גיבוב של בדים שאין ביניהן כל קשר. כמותג הפונה גם למידות גדולות, בתצוגה של אלמביקה עלו על המסלול דוגמניות גרומות לצד שתי דוגמניות מלאות יותר ואנדראה שוורץ (אשתו של בן ארצי) בהיריון מתקדם.

  (צילום: טל ניסים)

  (צילום: טל ניסים)

נקודות האור

המשחק בגזרות. אולי זה הוותק והמעמד, ואולי האווירה הניסיונית ששרתה על הקולקציה - כך או כך, קשה היה שלא להבחין כי משהו השתחרר ופרח בעיצובים של אלמביק. היא שיחקה עם אורכים, התקרבה והתרחקה מהגוף, שילבה בדים שונים ויצרה שלל סילואטות חדשות. לפעמים זה הצליח לה, לפעמים פחות.

  (צילום: טל ניסים)

  (צילום: טל ניסים)

האווירה הקיצית. כמעצבת ותיקה המגובה בקהל לקוחות נאמן, אלמביק נצמדה לקו המזוהה איתה - לביש, נשי וקליל - והציגה קולקציה קיצית בלי יומרות מיותרות. בעוד חלק מהמעצבים האחרים בחרו להציג בגדי ערב ועור (שאינם קיציים במיוחד), אלמביק יצרה בגדי יומיום שהולמים את הקיץ הישראלי.

  (צילום: טל ניסים)

נקודות החושך

לא למידות גדולות. אלמביקה ידוע כמותג למידות גדולות, אבל לפי התצוגה אפשר בהחלט לטעון כי הבגדים שאלמביק מעצבת מתאימים בעיקר לשדופות. הבחירה להצעיד על המסלול גם דוגמניות מלאות יותר רק הדגישה את חוסר ההתאמה בין הגזרות מרובות הבד והכיווצים למבנה גוף בעל קימורים. כמי שמכירים את דוגמנית המידות הגדולות ריי שגב מקרוב, הצטערנו לראות עד כמה הפריטים של אלמביקה שבהם הולבשה לא החמיאו לה ורק טשטשו את יופייה הטבעי ואת הפרופורציות הנשיות והאידיאליות שלה.

  (צילום: טל ניסים)

תמונת הסיום. בעוד בכל קבוצת עיצוב שנראתה בתצוגה היה לפחות דגם חינני אחד, כאשר כל הדוגמניות עלו על המסלול יחד בסיום התצוגה היה קשה שלא להבחין בפיזור הדעת של הקולקציה כיצירה הרמונית אחת. תמונת הסיום של התצוגה אמורה להעביר את החזון המהודק של המעצב ולספק רגע של שלמות מרגשת, אך במקרה הזה היא רק הדגישה את הנקודות החלשות בקולקציה.

הדס שואף