>>>
בעוד שבבתים אחרים שולחים ילדים להתנחם בממתקים, אצלנו נהוג היה להתנחם בבגדים.
כשקיבלתי "לא" מבצלאל ולא הפסקתי לבכות, אמר אח שלי לאמנו (שניסתה, לשווא, לנחם אותי):
חבל על הדיבורים. תקני לה חולצה.
>>>
לא כל חולצה יכולה לנחם, כמו שלא כל אדם יכול לעסוק במקצוע טיפולי.
במילים אחרות:
לא כל בגד ניחן ביכולות אמפתיות.
>>>
המצב דורש ניחומים וערנות? זה הזמן לחטט במדפים הגבוהים של הארון:
1. חולצות פלנל.
2. סוודרים (בתנאי ש: הם לא מגרדים, הם לא צמודים, הם לא קצרים).
3. שיער אסוף (לא חובה במקרה ויש לך שיער חלק שיודע להיות ייצוגי תוך תשעים שניות).
4. בושם ותיק (זמנים קשים לא מתאימים להתנסויות בריחות חדשים. כמו כן, לא כדאי להשתמש כרגע בבשמים שאת אוהבת במיוחד. כל ריח שתנסי בתקופה כזו יהפוך לריח שלא תוכלי לסבול כשהעניינים יירגעו. כשהתגייסתי לא העזתי לקחת איתי לבסיס את הבושם שאהבתי באמת. אימצתי לשנתיים בושם אחר, ואכן: אני לא מסוגלת להריח אותו היום בלי לפחד שישאירו אותי שבת).
5. מכנסי טרנינג.
6. סווטשירט (רך מספיק ודק מספיק כדי שאפשר יהיה לישון איתו).
7. ג'ינס שגדול עלייך במידה.
8. תיק גב (תיק גב יכול להכיל בתוכו שפע של דברים מועילים כמו פחמימות וצעיף גדול. מיומנות הניחום של הפחמימות הוכחה זה מכבר, ויעילותו של צעיף גדול תתגלה כקריטית אם וכשתמצאי את עצמך בצד הכביש מול הדילמה להשתטח או לא להשתטח. תשתטחי, רק תפרשי קודם על האדמה צעיף גדול).
<הפרטים בעמוד שלי בפוליבור>
>>>
הצעת הגשה: ללבוש לפחות פריט מנחם אחד ולהתיישב מול האנטומיה שלי גריי (העונה החדשה מתחילה היום).
