יום התצוגות הראשון של שבוע האופנה TLV הסתיים אמש בתצוגת אופנה צורמת של מעצבת האופנה גלית לוי, שהשאירה טעם רע מיום תצוגות שהחל ברגל ימין, עם תצוגות מעניינות של תמר פרימק ואניה פליט, והמשיך בתצוגת המעצבים הצעירים במסגרת תחרות ה-Upcoming Designer בחסות חברת האופנה רנואר. הבחירה לסיים את הערב בתצוגה של לוי שהופיעה מיד אחרי תצוגתו של מעצב שמלות הכלה יאיר ג'רמון, גרמה לאורחים רבים, ישראלים וזרים כאחד, להתאייד ממתחם התחנה לבלי שוב, כך שבשתי התצוגות שורות שלמות נותרו מיותמות מאנשים. בהחלט נדרשה השקעת מחשבה בהרכבת לוח זמנים אטרקטיבי יותר לכל אורכו. הנה הסיכום לכל מי שהפסיד.
Upcoming Designers
זוהי השנה השנייה שחברת רנואר מעניקה חסות ראשית לתצוגת Upcoming Designers, בה מציגים מעצבי אופנה צעירים המתחרים על הפרס הראשי: עיצוב קולקציית קפסולה לחברת האופנה. על פניו, מדובר בפרס אטרקטיבי, היכול לקדם משמעותית מעצב צעיר הזקוק לחשיפה כלל ארצית. בפועל, אם להסתמך על קולקציית הקפסולה שעיצב עבורה הזוכה בשנה שעברה ישראל אוחיון, מדובר בפרס זניח שלא תורם לשני הצדדים ובעיקר לא לקהל הלקוחות. הקולקציה של אוחיון זכתה לחשיפה קלושה בתקשורת והדגמים שעיצב לרשת נראו, שלא באשמתו, חסרי אופי או שפה עיצובית מרשימה.
עשרת המעצבים הצעירים שהציגו אמש את קולקציות חורף 2012-13 היו ברמה לא אחידה. בין המשתתפים נצפו שמות מוכרים יחסית בתעשייה כמו המותג First Kiss, בעיצובם של תומר אלמוזנינו ודיאנה בזלי; מעצבת האופנה מריה ברמן, שהציגה קולקציית ערב אלגנטית ולא אופיינית לכתב ידה הקז'ואלי, ומעצבת הטקסטיל אדווה ברונר, הפועלת מזה חמש שנים. את הפרס הראשון קטף בוגר שנקר מארק גולדנברג, שהציג באופן מאכזב למדי, חלקים נרחבים מקולקציית הגמר שלו בשנקר מלפני שנה וחצי, מבלי להטריח את עצמו להתקין קולקציה חדשה. מן הראוי היה כי בבואו להתחרות על תפקיד מעצב לרשת רנואר, יציג גולדנברג צדדים נוספים ביכולותיו העיצוביות, מעבר לאוונגרדיות הבלתי מסחרית שהציג במעמד תצוגת הסיום של לימודיו. כך או כך, הקולקציה לרנואר בעיצובו תראה אור במהלך השנה הקרובה.
יאיר ג'רמון
מעצב שמלות הכלה הוותיק יאיר ג'רמון הציג שמלות כלה לעיני אולם כמעט ריק. זה לא מפתיע, לאור השעה המאוחרת בה הציג ובעיקר משום שמדובר במעצב נחבא אל הכלים, ששומר על יחסים מרוחקים מהתקשורת המקומית. מצד שני, יחסית לשבוע אופנה לכלות - התצוגה של ג'רמון היתה, איך לומר זאת, קלאסה.
נקודת האור
הגזרות. ג'רמון הציג מגוון רחב של שמלות כלה, רובן בגזרה הדוקה בחלק העליון ונשפכת למטה, מהז'אנר שישראליות אוהבות לאהוב. שמחנו לגלות יד חזקה של מעצב לכלות, בעל יכולת מרשימות בבניית גזרות נכונות וטיפול נבון בבד, שנפל יפה על גוף הדוגמניות.
נקודת החושך
הסגנון. ניחוח הנפטלין שעלה מהדגמים של ג'רמון הגיע עד אלינו. על אף העבודה המדויקת בבניית הגזרות, ג'רמון טרם הצליח לפתח כתב יד וסגנון בעל אמירה אישית מעניינת. זה בא לידי ביטוי בבחירה מיושנת של גזרות ובשילובי בדים שהיו נכונים ללפני מספר שנים. היינו מצפים מג'רמון להפתיע ולהפגיז בהשתתפות הראשונה שלו בשבוע האופנה TLV. גם אם כיוון למטרה, הפעם הוא לא הצליח לפגוע.
גלית לוי
היתה זאת הפעם הראשונה מאז הכרנו את גלית לוי, שבסיום התצוגה שלה לא שאלה לדעתנו, האם נהנינו ומה חשבנו. לאחר שהציגה תצוגה מבולגנת של שמלות כלה וערב, בגדי ים וסט לנז'רי אחד - היא סתם אמרה לנו "היי". אולי כי בתוך תוכה גם היא יודעת שזאת היתה אחת התצוגות החלשות שהציגה אי פעם, אם לא הגרועה ביותר. ממופע האימה של הזמרת ליהי עטר שפתחה את התצוגה, ועד לשמלות העור בשחור ואדום, שנראו כאילו נתפרו מחומרים של סלון זול עשוי סקאי, לוי הפגינה טעם רע שהשאיר אותנו ללא מילים.
נקודת האור
שמלת התחרה בצבע מנטה. תקראו לנו קטנוניים, אבל מבין כל עשרות הדגמים שחרכו את עינינו בתצוגה, מצאנו את השמלה המושלמת - שמלת מקסי בצבע מנטה עם שרוולים ארוכים וליבית קרושה באזור החזה. היתה זאת שמלה בעלת נפילה מחמיאה על הגוף וגזרה מדויקת שתחמיא לנשים רבות. חבל שהיא בלטה כל כך על רקע שאר הביצועים הכושלים.
נקודות החושך
הפורנו שיק. לשמלות הקצרצרות של לוי צריך להמציא קו תחתונים חדש, כי עם אלה הקיימים בשוק, השחלות עלולות לקפוא. ישנו גבול דק בין מראה סקסי וארוטי לבין שיק זנותי, והוא עובר בקו מדומיין שכל אחד מצייר לעצמו. עבורנו, השמלות של לוי היו קצרות מדי. הוסיפו לזה את הגזרות הנמוכות של בגדי הים, שהוזילו את מראה הדוגמניות, וקיבלתם מופע פורנו שאינו הולם את המעמד.
החומרים הזולים. ההבדל הגדול בין טראש לגלאם עובר בחנות הבדים. במקרה של לוי, קשה היה להתעלם מהבדים הזולים שפיארו את הקולקציה. שמלות הסאטן הצבעוניות שנצצו על המסלול באדום, כתום וטורקיז, נראו כמו סט מצעים זול, ושמלות העור נראו מביכות לא פחות. ייתכן מאוד כי בחירה של חומרים ברמה גבוהה יותר, היתה הופכת גם את הגזרה המופרכת ביותר שהעלתה לוי על המסלול ליצירה חד פעמית. תשאלו את דונטלה ורסאצ'ה, שיודעת לעשות זהב מטראש.
איתי יעקב
