>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
בקיץ 2002 פרסם המגזין המקוון salon.com
את מאמרו של העיתונאי הבריטי מארק סימפסון, "הכירו את המטרוסקסואל", שתבע בתחילת המילניום את אחד הביטויים החשובים ביותר באופנת הגברים העולמית. המאמר אומנם פורסם לראשונה בשנת 1994 ביומון האנגלי "האינדיפנדנט", אולם עורכי האתר מצאו לנכון לפרסם אותו בשנית, עם התרבות המטרוסקסואלים גם מחוץ למסגרות עולם האופנה, ובראשם הכדורגלן דיוויד בקהאם, ממובילי המגמה ומי שמזוהה איתה עד היום.
על פי סימפסון, מטרוסקסואל הוא גבר סטרייט המאמץ לעצמו קודים של טיפוח, לבוש וגינונים שלכאורה מזוהים עם גברים הומוסקסואלים, כמו מריטת שיער חזה/רגליים/שחי/גבות; לבוש צמוד וחושפני, לרוב צעקני; ושיער ראש המעוצב ככרבולות אקסטרווגנטיות.
כעשור חלף מאז. עשר שנים שבהן בתצוגות אופנה ובקמפיינים כיכבו בעיקר גברים בעלי מראה מלוקק וחלק, והנה הגיעה האנטי-תיזה המיוחלת - תצוגות האופנה לעונת סתיו-חורף 2012-13, הבאה עלינו לטובה, הציגו מודל גברי חדש. את הצללית השדופה וחלקת החזה שהיתה פופולארית, החליף גבר-גבר עם שערות על החזה, לבוש בגדים רפויים שנראים גדולים עליו ומאפשרים לו תנועה נינוחה, עם מראה בסגנון של חוטב עצים ואביזר בולט שאיתו הלוק הכללי אינו שלם: זקן. רצוי עבות ולא מסודר, שנח ברישול על הלחיים ויורד אל הסנטר. בחו"ל כבר העניקו למגמה הנוכחית שם - תכירו את ה-Wild Man.
המגמה הנוכחית החלה את דרכה אל עולם האופנה בלהקות אינדי אמריקאיות ובקרב ההיפסטרים של ברלין, ברוקלין, ושכונת שורטדיש בלונדון, שהתקינו לעצמם מראה מזוקן שאף נראה חסידי לפרקים. אבל כמו תמיד, מי שהביא את המגמה אל קדמת הבמה היו ההומואים. בנוסף לקהילת ה"דובים" (Bears) ששנים מצביעה ברגליים עם מראה גברי ושעיר בקרב קהילת הגייז, המראה הגברי והפחות מודע לעצמו אומץ על ידי תת-קבוצות בקהילות הגייז, לרוב אלטרנטיביות, בערים אופנתיות כמו ברלין, לונדון, פריז וניו יורק. מהר מאוד עשה הזקן את דרכו אל הפקות אופנה, ובינואר האחרון אף כבש את מסלולי תצוגות הגברים לחורף הנוכחי.
אז נכון, גם בעונות קודמות הופיעו גברים מזוקנים בתצוגות אופנה, אלא שלרוב היו אלה תצוגות של מעצבים אוונגרדים כמו מרטין מרג'יאלה ויוז'י יאממוטו, שאף אוחז בזקנקן בעצמו. אלא שהעונה ניתן היה לראות את הזקן מככב בתצוגות של ויויאן ווסטווד, ג'וניה ווטאנבה היפני, פול סמית', ברנרד ווילהלם, הנריק ויבסקוב הדני, בתצוגה של דיזל, ליווי'ס ואפילו בתצוגה המקומית של רנואר, שם הודבקו לדוגמנים זקנים בצורה מרושלת ומביכה משהו. ומה שהיה ללהיט על המסלול עשה את דרכו מהר מאוד גם אל הקטלוגים. מזאדיג אנד וולטייר הצרפתים, דרך ליווי'ס ואייסברג ועד מותג הגברים הבינלאומי סליו - לאן שלא תסיטו מבט, תפגשו לחיים שעירות הכמהות לליטוף.
על אף המראה הגברי והמסוקס שיוצר הזקן, והתחושה המעקצצת שלו, בתצוגות רבות החליטו לתת לו טוויסט פרודי. ויויאן ווסטווד, למשל, הדביקה לדוגמנים זקנים עם פתיתי שלג - מה שהעניק להם מראה משעשע, כאילו עלו אל המסלול היישר מיער נורבגי מושלג. ברנרד ווילהלם הגרמני הדביק לדוגמנים זקנים בצבע אפור השונה מגוון השיער, או זקן בשני גוונים מתחלפים ובאורך מוגזם. בשני המקרים, הבחירה בזקנים שלא נראים טבעיים מבקשת לייצר במכוון מראה מוזנח ואנטי-מטרוסקסואלי. עם זאת, אצל המעצבים פול סמית', יוז'י יאממוטו ומרטין מרג'יאלה קיבל הזקן מראה הרבה יותר מיושב, אך הוא עדיין מפגין נינוחות גברית המתכתבת באופן ישיר עם הביגוד הגברי והנינוח.
כך או כך, חורף 2012-13 מבקש להחזיר את אופנת הגברים לגברים עצמם. זהו לא מראה מצ'ואיסטי המשדר כוחניות, אלא מראה גברי המשדר חוזק. גברים כבר לא צריכים בגדים חושפניים שיפגינו את שרירי החזה שלהם או את הקוביות בבטן. הם יכולים להסתפק במכנסי ג'ינס וחולצה משובצת בגזרה קרובה אל הגוף, כמו שהציג היפני ג'וניה ווטאנבה, ולשדר גבריות. כאן גם משתלב היטב הזקן. כאביזר משלים ומושלם למראה הנינוח והטבעי, שנראה הכי לא מתאמץ, אפילו שהושקעה בו לא מעט מחשבה. כי בינינו, גברים אמיתיים לא עושים עניין משיער פנים. גברים אמיתיים לא עושים עניין מכלום.
