>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות

כשמעצבת האופנה ג'ודי חן נכנסת אל בית הקפה בו קבענו להיפגש בתל אביב, דבר בחזותה לא מסגיר את העובדה שלפני כעשור חזרה בתשובה. רק לאחר סריקה מדוקדקת של הופעתה החיצונית, ניתן לזהות בה סממני צניעות המסגירים את העולם ממנו היא מגיעה: חולצת טריקו סגולה נטולת מחשוף עם שרוולים באורך 3/4 וחצאית רחבה המדגדגת את קו הקרסוליים. "נשים דתיות רוצות להיראות כמו כולם, שלא יצביעו עליהן ברחוב ויגידו הנה אישה דתייה", היא מסבירה את משנתה העיצובית, אותה היא משווקת מזה שלוש שנים לנשות המגזר הדתי תחת השם "ג'ודי". האלמנט היחיד שמבדיל בינה לבין אישה דתייה הוא כיסוי הראש, עליו ויתרה משום שחזרה בתשובה לאחר גירושיה לפני קרוב ל-20 שנה. על פי דקדוקי ההלכה, אם היתה מתגרשת כדתייה, היה עליה להמשיך לחבוש כיסוי ראש גם לאחר גירושיה.

עיצובים של ג'ודי חן למותג Follow Me בניו יורק. ''הייתי מבלה במועדונים סטודיו 54 וליימלייט, ונשים היו עוקבות אחרי ושואלות מאיפה הבגדים שאני לובשת''
עיצובים של ג'ודי חן למותג Follow Me בניו יורק. ''הייתי מבלה במועדונים סטודיו 54 וליימלייט, ונשים היו עוקבות אחרי ושואלות מאיפה הבגדים שאני לובשת''

מיום ראשון הקרוב תשתתף חן ביריד האופנה "הוד והדר לבושה" (בנייני האומה, ירושלים: 2-4.9; אולמי וואהל; גבעת שמואל: 9-11.9), המרכז פעמיים בשנה תחת קורת גג אחת אופנה המותאמת לנשות המגזר הדתי. היריד הקרוב עומד בסימן חזרה בתשובה, ובהתאמה ישתתפו בו מעצבות אופנה חוזרות בתשובה. לצד דוכני המכירה, יתקיימו ביריד הרצאות התעוררות, ביניהן של הדוגמנית לשעבר איה קרמרמן, שתסביר איך לחזור בתשובה ולשמור על הופעה חיצונית אופנתית. לרגל פתיחת היריד הייחודי, הסכימה חן לספר על תהליך החזרה שלה בתשובה, שלדבריה נולד מתוך העבודה על קו אופנה לדתיות שעיצבה לחברת הבגדים "הודיה", אליה הגיעה לפני למעלה מעשור.

ג'ודי בת ה-52 נולדה כיהודית חן בתל אביב, בת למשפחה חילונית נורמטיבית. את שנות התיכון הראשונות העבירה במגמה לאמנות בתלמה ילין, אך עם מעבר המשפחה ליהוד נאלצה לוותר על הנסיעות היומיומיות לגבעתיים, ופנתה ללימודי אופנה בתיכון המקומי. מהצבא שוחררה לאחר שהצהירה כי היא דתייה. "בדיעבד, זאת היתה טעות", היא אומרת כיום. "אני מאמינה שכל אדם חייב לתרום למדינה, לכן מאוד קשה לי לראות היום את החרדים שלא משקיעים מעצמם למדינה".

איה קרמרמן. תעביר הרצאה ביריד ''הוד והדר לבושה'' לחוזרות בתשובה (צלום: יגל בר קמא)
איה קרמרמן. תעביר הרצאה ביריד ''הוד והדר לבושה'' לחוזרות בתשובה (צלום: יגל בר קמא)

במקום ללכת לשרת בקריה, היא הלכה אחרי הלב ונסעה ללונדון עם בן זוגה, שהיה מבוגר ממנה בחמש שנים. משם המשיכה לניו יורק, וממנה חזרה לישראל לאחר 14 שנה. בכתבות שפורסמו אודותיה בעיתוני נשים כמו "לאשה" ו"זמנים מודרנים" נחשף סיפור נסיקתה בארצות הברית, שם החלה לעבוד בבוטיק של ישראלי לשעבר, כשבמקביל עיצבה בגדי עור שהפכו לסיפור הצלחה במנהטן של שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.

"הייתי מבלה במועדונים סטודיו 54 וליימלייט, ונשים היו עוקבות אחרי ושואלות מאיפה הבגדים שאני לובשת", היא משחזרת. מכאן נולד גם שם המותג: Follow Me. "הרגשתי שאני ממלאה נישה שלא זוהתה עד כה: שמלות ערב מעור וזמש, שרוואלים רחבים עשויים זמש. זה היה להיט". 14 שנה בניו יורק הספיקו לחן ולבעלה דאז, אילן אריאל, להבין שלמרות הירוקים בכיס, המכוניות עם הגג הנפתח והבית היוקרתי - את הילדים כדאי לגדל קרוב לאדמת הקודש. "היתה לי אופר, היה לי כסף. כביכול היה לי הכול - אבל לא היה לי כלום".

לישראל חזרה בשנת 1992, היישר אל חברת האופנה המיתולוגית משכית, שהיתה אז בבעלותו של איש העסקים השוויצרי שמעון הורן, שרכש את החברה בתחילת שנות ה-80 ופשט את הרגל באוקטובר 94'. חן נכנסה למשכית ברגעיה האחרונים, ולמרות שלא הותירה בה חותם, כמו מעצבים קודמים שפעלו במותג, ובהם פיני לייטרסדורף ותמרה יובל ג'ונס, היא תיזכר כמעצבת האחרונה של משכית, שלאחרונה נרכש שמה על ידי מעצבת האופנה הצעירה בוגרת שנקר, שרון טל.

הקולקציה של ג'ודי חן. ''היום אני מבינה שאישה שקונה שמלה מעדיפה שמלה שהיא לא תצטרך גם לגהץ'' (צילום: עינת אלון)
הקולקציה של ג'ודי חן. ''היום אני מבינה שאישה שקונה שמלה מעדיפה שמלה שהיא לא תצטרך גם לגהץ'' (צילום: עינת אלון)

עיצוביה של חן במשכית היו ההפך הגמור מהסגנון האתני-ישראלי והמדברי של המותג בתחילת דרכו, כפי שהיטיבה לתאר עיתונאית האופנה נורית בת יער: "האמריקניזציה הגיעה עד משכית", כתבה באותם ימים. "קשה להאמין, אבל במעוז העיצוב הישראלי המקורי מוכרים כיום במקום רקמת בית לחם בגדי ערב מקושטים יהלומים".

"הורן אמר לי: 'אני צריך משהו אחר, סגנון חדש'", נזכרת חן. "כשהגעתי לחנות הדגל של החברה בבוגרשוב פינת בן יהודה, מה שראיתי לא היה אופנה, אלא בגדים בסגנון אתני. התחלנו להכניס שמלות ערב יוקרתיות, לצד אופנה יומיומית יותר. זה היה קונספט אחר לגמרי, תקופה אחרת". בני הזוג אריאלי חברו להורן ופתחו שתי חנויות של משכית בהוד השרון ובקניון הזהב, תחת השם "משכית פלוס", אולם עם פשיטת הרגל של החברה, גם עסקיהם ירדו לטמיון. מאוחר יותר הקימו בני הזוג מחדש את המותג Follow Me ברחוב בוגרשוב בתל אביב, אך העסק לא האריך ימים, יחד עם חיי הזוגיות של השניים.

הקולקציה של המותג ג'ודי. ''נשים דתיות רוצות להיראות כמו כולם, שלא יצביעו עליהן ברחוב ויגידו הנה אישה דתייה'' (צילום: עינת אלון)
הקולקציה של המותג ג'ודי. ''נשים דתיות רוצות להיראות כמו כולם, שלא יצביעו עליהן ברחוב ויגידו הנה אישה דתייה'' (צילום: עינת אלון)

הגירושים וסגירת העסק היו גם המנוע לחזרתה בתשובה של חן. היא עזבה את דירת הגג בגבעת סביון, חזרה להיות קרובה למשפחתה ביהוד, והחלה לחפש לעצמה עבודה בתחום האופנה. היא הגיעה לחברה סיטונאית בדרום תל אביב, ובשיחה עם בעל החברה החליטו השניים להקים קו אופנה לדתיות. "לא ידעתי דבר על אופנה של נשים דתיות, אבל התחלתי לחקור את השוק", היא מספרת על הצעד הראשון שעשתה לקראת החזרה בתשובה. "נסעתי לחנויות בבני ברק, ברחובות, התחלתי להיפגש עם נשים דתיות ולהבין את הצרכים שלהן, ובין לבין גם התחלתי לשאול שאלות: איך, למה, כמה".

הרבה חוזרים בתשובה מצביעים על טריגר מסוים שהוביל אותם לדת. מה קרה אצלך?

"אחרי שהתגרשתי ועברתי ליהוד עם הילדים (בן ובת, כיום בני 24 ו-21, חילוני ודתייה בהיריון), לא היה מקום לבת שלי באף גן, למעט גן דתי. לאט לאט היא התחילה לבקש ממני להדליק נרות, לשמור שבת. זה כאילו מישהו מדליק לך פנס - תסתכל לשם. לאט לאט זה חלחל בי. התחלתי לשאול שאלות: למה שומרים שבת? למה דווקא לאכול דברים ספציפיים? עד אז הייתי בקצה השני, לא שמרתי שבת ואכלתי לא כשר".

וקיבלת תשובות?

"בוודאי. זה תהליך ארוך, אבל כיום אני מאמינה ומשתדלת לקיים את כל המצוות. זרקתי את כל הארון שלי: את ה-levi's עם הקרעים, החולצות החשופות. זה היה קשה, אבל אני מאמינה שצניעות מתבטאת בלבוש. אני לא יכולה לברך על מים וללכת עם מיני".

למרות שמחוץ לגבולות המגזר הדתי שמה של ג'ודי אינו מוכר כלל, היא לא רואה בעצמה מעצבת לדתיות בלבד. "יש לי גם לקוחות חילוניות שלא רוצות ללכת בבגדים חשופים", היא מסבירה. בחנות המותג היחידה שלה, השוכנת במושב צפריה הסמוך לנמל התעופה בן גוריון, ניתן למצוא שמלות תחרה רומנטיות עם שביס תואם, שרוואלים רחבים באורך מקסי, חולצות רגלן מטריקו עם שרוולי 3/4 ופריטים נוספים שמעוצבים על פי טעמה האישי ובמחירים שווים לכל נפש - שמלות, 250-300 שקל, חולצות, 120 שקל, שרוואל חצאית, 250 שקל.

הקולקציה של המותג ג'ודי. ''זרקתי את כל הארון שלי: את ה-levi's עם הקרעים, החולצות החשופות'' (צילום: עינת אלון)
הקולקציה של המותג ג'ודי. ''זרקתי את כל הארון שלי: את ה-levi's עם הקרעים, החולצות החשופות'' (צילום: עינת אלון)

עם זאת, היא מדגישה כי בתור חוזרת בתשובה הרגישה לתהליך שעוברות חוזרות בתשובה, לאופנה שהיא יוצרת היא קוראת "אופנת מעבר" - מעבר בין העולם החילוני לדתי. "אני מרגישה שאני מזכה נשים שרוצות לחזור בתשובה ולגלוש אל תוך העניין הזה. הבגדים שלי מאפשרים מעבר רך יותר". בין לקוחותיה היא מונה בעיקר את נשות המגזרים הדתי-לאומי והחרדי-לאומי, וכן מתנחלות. כולן, היא אומרת, מתלבשות כיום אותו הדבר. "אין הבדלים בין אישה צעירה מבית אל, מרעננה או מקיבוץ לביא. כולן רוצות להתלבש יפה ולהיראות טוב", היא אומרת לסיכום. אז מה משותף ביניהן? "פרקטיות", היא עונה. "היום אישה דתייה, שצריכה גם להלביש את הילדים ואת בעלה, מעדיפה בגד מבד לא מתקמט. היום אני מבינה שאישה שקונה שמלה מעדיפה שמלה שהיא לא תצטרך גם לגהץ".