ונציה היא אוצר בלתי נדלה עבור אוהבי מסעות וחלומות. עבורנו, ונציה היא תיבת אוצרות ובתוכה אריגים טוויים מחוטי משי ופשתן, רקומים באבנים יקרות, אריגים מציאותיים אך גם דמיוניים, אריגי חלומות. מהלגונה של ונציה יצאו ימאים, מגלי עולמות, חולמי חלומות, נוסעים נועזים, סוחרים אמיצים, אל העולמות הנחבאים בימים רחוקים. אלפי שנים של סחר חליפין בין ונציה למצריים עודד החלפת סחורות וגם רעיונות, סגנונות, מנהגים במילים.

  (צילום: בלוג מסעות)

ונציה היא העיר האירופאית היחידה אשר עוד מלפני שנת 1,000 לספירה יש לה שם ערבי al-Bunduqiyya. משמעות השם, הנובע משמה היווני של העיר, קשורה למילה "שונות", המצביעה על הגיוון התרבותי והחברתי של העיר. כפי שמתארת ההיסטוריונית מריה פיה פדאני, גם פטרון העיר וסוחריה, מרקו הקדוש (San Marco), לא היה יליד העיר אלא סוחר מצרי ימי ביניימי, שגופתו הגיעה אל העיר מנמל אלכסנדריה בשנת 828.

  (צילום: בלוג מסעות)

לאורך השנים, הקשר בין ביזנטיון וונציה היה מקור ליריבות מסחרית וכלכלית, אך עורר גם פתיחות תרבותית פורה ויוצאת דופן. אומנים ובעלי מלאכה הגיעו לוונציה מהעולם הערבי וקישטו את העיר בפאר שנותר בה עד ימינו. ונציה היתה לעיר קוסמופוליטית שידעה לא רק לאסוף מראות, טעמים וסגנונות מכל העולם, אלא גם להפוך את כל אלה לשלה, בפסיפס ייחודי של תרבויות. ספרי מסעות עתיקים מעניקים הצצה ייחודית לעולמם של ההרפתקנים של ימי הביניים, שנסעו להודו ומצריים, ובשובם אל העיר הביאו עימם ניצנים של תרבות רחוקה, שהפכה אחר כך למקומית.

דיאנה ורילנד (צילום: gettyimages)
דיאנה ורילנד (צילום: gettyimages)

עכשיו בוונציה מוצגת תערוכה שמציעה מסע מסוג אחר. גם העין צריכה לטייל, אמרה עורכת האופנה האגדית דיאנה ורילנד, שיצרה את הסגנון האלמותי של המגזינים הארפר'ס בזאר ו-ווג אמריקה באמצע המאה ה-20. היא ידעה על מה היא מדברת: טיולים ומסעות היו שגרת יומה, כמי שגדלה בבית אריסטוקרטי בין פריז וניו יורק, ואחר כך נסעה בין סקוטלנד, אנגליה, צרפת וארצות הברית. בניגוד לתייר המצוי, העין של ורילנד ידעה לזהות בכל מקום בו ביקרה את תמציתו של הסגנון המקומי, ולהוסיף מראות ורעיונות למאגר הוויזואלי שלה. היתה לה עין מדויקת לאופנה, מבט חד שידע לזהות ולקבוע איזה גוון של אדום או סגול הוא "נכון", איזה מראה יהפוך לטרנד.

  (צילום: בלוג מסעות)

ורלינד היתה מלאת התלהבות ותשוקה לאופנה, שניכרו בעבודתה כעורכת. ומהו תפקיד העורכת? כאן לא מדובר רק בבחירה של תמונות או ידיעות שהגיעו אל המערכת, או בשכתוב ושיפוץ כתבותיהם של עיתונאים אחרים. יותר מכל, ורילנד הגדירה את האופנה בעצמה. היא יצרה מראה, המציאה סגנון, ניצחה על הפקות אופנה מורכבות ומלאות חזון, שיצרו דרך חדשה לכתוב על אופנה.

  (צילום: בלוג מסעות)

ורילנד לא רק הציגה את עבודותיהם של המעצבים המובילים של עולם האופנה, אלא החזיקה את המושכות בידיה, ונתנה לדמיון רב ההשראה שלה ליצור מהבגדים החדשים עולם ויזואלי מפתיע, מעניין ומלא הומור. היא עבדה במקביל למעצבים ואיתם, העריכה את גאונותם והעניקה פרשנות משלה ליצירתם. גאונותה כעורכת אופנה ניכרה ביכולת שלה להפיח חיים בבגדים, להפוך אותם מפריט לבוש ליצירת אמנות משמעותית, להצהרה אנושית אסתטית. היא לא הציגה בגדים למכירה: היא בראה את המשמעות הוויזואלית של האופנה, שוב ושוב, בכל הפקה מחדש.

במגזינים בעריכתה לא היו אוספי בגדים אקראיים המוצגים על דוגמנית. ההפקות הססגוניות סיפרו סיפור, יצרו אווירה והציגו אמירה חשובה על מעמד האישה בעיניה. היא ראתה את הנשים בדמותה - עצמאיות, דעתניות וחזקות, המעצבות את עולמן במו ידן, איך שבא להן, בלי מגבלות. הצבעים העזים היו לסימן ההיכר שלה. אדום עז (שאין בו כתום, היא מדגישה), סגול עמוק, דפוסים צבעוניים מורכבים, כולם מילאו את עמודי העיתון. אך גם בהפקות המוחצנות ביותר, למשל של דפוסי חיות מנומרים, נותרה נגיעה אלגנטית משמעותית שהיתה לסימן ההיכר שלה.

  (צילום: בלוג מסעות)

במשך השנים הרחיבה ורלינד האוטודידקטית את פעילותה גם לאוצרות, והיא חתומה על כמה מתערוכות האופנה הנודעות של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. המפורסמת שבהן היתה תערוכה מונוגרפית מיוחדת למעצב כריסטובל בלנסיאגה בשנת 63' - מהתערוכות הראשונות שהוקדשו למעצב אופנה יחיד במוזיאון חשוב.

  (צילום: בלוג מסעות)

ורילנד הנחילה מסר חד שהיה כחוט השני בכל שנות פעילותה כעורכת ואוצרת: האופנה היא סוג של אמנות, פעילות אנושית משמעותית ויצירתית שיש בה ערך אסתטי ואתי, ולא רק צרכני. הבגד אינו רק כסות לעורנו, אלא הצהרת כוונות אישית, אמירה פומבית ובחירה אמנותית. ורילנד הקדישה את חייה לפענוח המשמעות המסעירה של הבגדים, והחשיבה כאמנים את המעצבים שיצרו פריטי לבוש שאפשרו לה לחשוב מחדש, שוב ושוב, על היופי והאופנה.

  (צילום: בלוג מסעות)

עד סוף החודש מוצגת בוונציה תערוכה על חייה ופועלה של העורכת דיאנה ורילנד.

Diana Vreeland after Diana Vreeland, Venezia, Palazzo Fortuny