>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
תצוגת סתיו חורף 1993-94 של הילד הרע של אופנת העילית בפריז, ז'אן פול גוטייה,
החלה בתזמורת כלייזמרים יהודית שהפתיעה את קהל המוזמנים באולם. רחש קל של התרגשות עבר באוויר כשעל המסלול התייצבה הדוגמנית הישראלית מיקי ממון, לבושה מעיל שחור ארוך, ולראשה שטריימל, ממנו השתלשל שיערה האדמוני שסולסל לפאות חסידיות. מבין כל תצוגות האופנה האקסטרווגנטיות של גוטייה לאורך השנים, קולקציית "רבי שיק" של המעצב היא הזכורה ביותר, ולא בכדי – היא הצליחה לתרגם את הסגנון הייחודי של מגזר שקט בשוליים של האורתודוקסיה היהודית לאופנה לוהטת בבירות העולם.
מאז אותה קולקציה ועד לחורף האחרון, תעשיית האופנה פחות או יותר שמרה נגיעה מהשיק החסידי. הקאמבק החל עם פרסום התמונות הראשונות מתצוגות הגברים בפריז אשתקד, שלא הותירו מקום לספק - הרבי-שיק חזר לאופנה. על המסלול של בתי האופנה הצרפתים לנוון ודיור הום, צעדו דוגמנים כשלראשם מגבעות שחורות, שהתהדרו במראה שנע בין החסידי לבלשי, עם מגבעות משנות ה-40 ולבוש מסורתי מכת האמיש. המגבעת הגברית הפכה לטרנד. נשים וגברים אימצו אותה בחום, עד כי לעתים קשה היה לזהות אם גבר בחליפה ומגבעת שחורה הוא פליט משבוע האופנה בפריז, או תלמיד ישיבה חכם המקפיד בלבושו.
על קו התפר המתעתע הזה קם ביוני האחרון הטמבלר המשעשע Hipster or Hassids, שמציע אוסף תצלומים מרהיב המדגים את קווי הדמיון והשוני בין היפסטרים וחסידים. נשמע הזוי? לא ממש. מאז כניסתם של היפסטרים צעירים אל שכונת וויליאמסבורג בברוקלין בתחילת העשור הקודם, שינתה השכונה את צביונה והפכה מבית לקהילה החרדית בניו יורק למעוז היפסטרים מובהק. ההשלכות לא איחרו להופיע גם במראה של תושבי השכונה החדשים, שאימצו לא מעט מסממני הלבוש החרדי והטמיעו אותם בסגנון ההיפסטרי העכשווי. התוצאה הנצפית ברחובות ניו יורק היא, למשל, גבר חרדי עם זקן וכיפה שחורה, לבוש חולצת פלנל משובצת, שמתחתיה משתלשלות כנפות הציצית.
המונח היפסטר חדר ללקסיקון כבר במהלך שנות ה-90, אך הוא הפך לנפוץ בעיקר בעשור האחרון. כמו מונחים רבים בתרבות הפופ הפוסט מודרנית, קשה להגדיר היפסטר, קל לזהות אותו. בין סממניו הנפוצים ניתן למנות חולצות יד שנייה עם כיתובים אירוניים, שיער מבולגן, משקפי ראייה גדולים עם מסגרת פלסטיק עבה, שיער פנים לא מסודר (לגברים), מכנסי סקיני ג'ינס ומראה כללי מוזנח ומלוכלך במכוון. ההיפסטרים, אותם "קולים" של האלף החדש, נולדו בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין, כחלק מתנועת נגד להלך הרוח הקפיטליסטי של מנהטן שמעבר לגשר. וויליאמסבורג היתה שכונה אידיאלית - לופטים רחבי ידיים במחירים זולים, חמש דקות נסיעה מהאיסט וילג'. מהר מאוד התפתחה בה תרבות שוליים, עם בתי קפה קטנים, מועדוני הופעות אלטרנטיביים וחנויות לבגדי יד שנייה.
כל אלה עשו את דרכם אל הטמבלר Hipster or Hassids, שמציג אנשים אמיתיים המשלבים במראה שלהם אלמנטים דתיים וחילוניים – היפסטרים חסידיים או להפך - חסידים היפסטריים, לצד דימויים מעולם האופנה. אל כל אחת מהתמונות המשעשעות שמפורסמות בטמבלר מתלווה משפט או מילה שהופכים את כל העסק למשעשע במיוחד. כך, למשל, זכתה תמונה של גבר שחור עם מגבעת שחורה לכיתוב L'Chaim (לחיים), ואל תמונת קמפיין הגברים של פול סמית התלווה הכיתוב From the Shtetl to the Runway, I made it Mamale (בתרגום חופשי: מהשטייטעל למסלול התצוגות - עשיתי את זה מאמאל'ה).
אחד הנציגים הבולטים של התופעה, שגם מופיע בטמבלר, הוא מוזיקאי הרגאיי החרדי מתיסיהו (מת'יו פול מילר), 32, שבחודשים האחרונים בלבל את קהל מעריציו, לאחר שגילח את הזקן והצהיר בחשבון הטוויטר שלו כי עזב את הדת. לפני כשבועיים העלה תמונות חדשות שלו, הפעם עם כיפה לראשו, וזקן קצר המעטר את לחייו. בראיון למגזין המקוון של הרולינג סטון הסביר מתיסיהו את הבחירה להתגלח: "כשהזקן התחיל להיות באופנה, אמרתי לעצמי בסיפוק שאנשים מגדלים אותו כי זה 'קול', אבל לי יש זקן מסיבות עמוקות יותר, של ענווה. אני לא יכול להתגלח אפילו אם אני רוצה, ואהבתי את הרעיון".
מי שעוקב אחר מתיסיהו בשנים האחרונות, מגלה מוזיקאי שמקפיד על כל כללי ההלכה ובמקביל - שומר על קשר ישיר עם אופנת הרחוב הניו יורקית. אילולא הכיפה שלראשו, ניתן היה לחשוד כי מדובר בלא יותר מעוד היפסטר מטונף ואופנתי מוויליאמסבורג, שפשוט שכח להסתפר. לתופעה האופנתית הזו עוד אין שם, למרות שהיא כבר לא כל כך חדשה, אבל יש לה לא מעט מעריצים באינטרנט, שמעלים תצלומים של היפסטרים שנראים כמו חסידים, ולהפך. על פניו, יש סיכוי סביר שהטרנד יעלם כלעומת שבא, כדרכן של אופנות חולפות ומתחלפות. להבדיל, סגנון הלבוש החסידי נשמר במשך מאות שנים, על כל דקדוקי הצניעות של חצרות החסידות במגזר החרדי. ועם כל הכבוד לילדים בני 20 שמרוקנים את קולבי סניף אמריקן אפרל (רשת המזוהה עם הסגנון ההיפסטרי) בברוקלין, אופנת השטייטעל בפולנייה עדיין רלוונטית, אופנתית ובועטת מתמיד.
