>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
קרוב לשנתיים עברו מאז סיים ליאור צ'רכי את לימודיו בבצלאל עם קולקציית גמר מרהיבה של בגדי גברים, שבלטה בין הקולקציות האחרות בזכות קונספט מתוחכם ומטופל היטב ואיכות גימורים גבוהה, וקנתה לו שבחים מהעיתונות, פרסים והצעות עבודה. אך במקום לנסוע לסטאז' נחשק בחו"ל, צ'רכי בחר להיעלם מהרדאר התקשורתי – כלומר, להתחיל לעבוד אצל תופרת מנוסה שלימדה אותו את רזי המקצוע.
"עם סיום הלימודים היו לי פגישות רבות עם מעצבים מנוסים ואף שלחתי תיק עבודות לחו"ל, אך החלטתי לעזוב את הכול ולהתחיל מאפס", אומר צ'רכי בן ה-25, שגדל בבת ים, ילד רביעי מבין חמישה אחים (ויש גם קשר משפחתי ללירז צ'רכי, אביו ואביה הם בני דודים). "אני מאמין שבחיים צריך לעבור תהליך. צריך להתמקצע, להיות תופר, רק כך נחשפים לתהליך האמיתי של יצירת הבגדים. זה נכון שכתבו עליי בכל עיתון וזה החמיא לאגו שלי, אבל אבא שלי לימד אותי להתחיל מלמטה".
לאחר סיום הלימודים בבצלאל – "רציתי לצאת מתל אביב. משהו בירושלים שונה, האווירה אחרת. פוגשים כל הזמן אנשים שונים, נזירות, מוסלמים, חרדים. צורות לבוש שונות המעניקות השראה" – היתה מצ'רכי ציפייה להתמקד בבגדי גברים. כשעבד במתפרה החלו לפנות אליו חתנים שראו את קולקציית הגמר שלו, והוא עיצב להם חליפות. אבל אז הגיע אל צ'רכי זוג שביקש ממנו לעצב בגדים לחתונה, לחתן ולכלה. זו היתה טבילת האש שלו בתחום שמלות הכלה, ומאז עיצב לעשר כלות נוספות. בימים אלו הוא מעצב שמלות בהזמנה לשלוש כלות, לצד הצגת הקולקציה הראשונה שלו, הכוללת 15 דגמים.
קולקציית שמלות הכלה של צ'רכי מושפעת מתרבויות אתניות ובעיקר משורשיו הפרסיים ("אני שומע מוזיקה פרסית כשאני עובד"). הוא שואב השראה רבה גם מאמו, ובעיקר מהבגדים שלבשה בשנות ה-80, מערבב גבוה עם נמוך, משחק בשקיפויות ובשכבות בד. גזרות השמלות מעודכנות אך שומרות על סגנון קלאסי וניחוח וינטג', עם נטייה למחוכים בחלק העליון וחצאיות מקסי מקלוש מלא או באורך מידי מפליסה, ושאלים בגזרות מתוחכמות. את הבדים קונה צ'רכי בארץ, אך הוא משלב בשמלות גם תחרות עתיקות שקנה בברלין, תחרות פרחוניות ממאה שערים בירושלים ובדים נוספים שהוא מלקט ברחבי העולם. כל הקולקציה נתפרת על ידיו בסטודיו, ומשלבת עבודות יד וצביעות ידניות כדי להגיע לגוון המדויק שבו הוא מעוניין. לאחרונה עיצב גם כמה שמלות שושבינה לילדות, שלא תומחרו עדיין.
