>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

הן גרות בחו"ל, אבל מעצבות כאן; מנהלות חיים בארץ אחרת, אך מטפחות קהל לקוחות ישראלי; חוות תרבות שונה, אך מיישמות אותה על בגדים ותכשיטים המיועדים לקהל המקומי. ארבע מעצבות שונות שעזבו את הארץ, אך מחזיקות כאן עסק ואפילו חנויות מותג.

בעוד רוב המעצבים הישראלים מנסים לפרוץ את הגבולות ולייצא לחו"ל ממקום מושבם בישראל, יש כמה מעצבות אופנה ישראליות שהחליטו לעשות את ההפך: להעתיק את מגוריהן לארצות אחרות, אך להיאחז בקהל המוכר ולהשאיר את פעילותן העסקית דווקא בישראל. אז איך מעצבים כאן וחיים שם? איך שומרים על קשר יומיומי עם המותג, ומה חושבות על כך הלקוחות הקבועות? יצאנו לבחון את התופעה ולהבין למה החיבור לרחוב הישראלי חזק יותר מכל מקום מגורים.

שלי לימור, O-Shan. שומרת על קשר עם הלקוחות דרך פייסבוק (צילום: דורין פלד)
שלי לימור, O-Shan. שומרת על קשר עם הלקוחות דרך פייסבוק (צילום: דורין פלד)

שלי לימור: O-Shan

מי: שלי לימור, 32, מעצבת את מותג התכשיטים O-Shan מזה שש שנים. לפני כשנה עזבה את הארץ בעקבות בעלה, וכיום הם חיים בהונולולו שבהוואי. היא מחזיקה חנות ברחוב פינסקר בתל אביב, אשר פתוחה כרגיל בכל ימות השנה.

חוזרת לארץ?"כרגע לא. אנחנו בוחנים את מקום מגורינו הנוכחי לתקופה של שנתיים לפחות, ובסופה נראה מה הלאה".

קהל הלקוחות: "רחב מאוד ועם מנעד גילאים גדול. נשים שאוהבות ומעריכות עיצוב מדויק".

איך שומרים על קשר? "הקמתי סטודיו בדירה בהוואי. אני מעצבת את המודלים לקולקציה החדשה וייצור הקולקציה נעשה בארץ. אני מנהלת כל בוקר שיחה בסקייפ עם מנהלת הסטודיו שלי, דורין, שבלעדיה כל זה לא היה מתאפשר".

מתכננת פריצה בחו"ל? "למה לא גם וגם? עבדתי מאוד קשה בשנים האחרונות לבנות את ההכרה במותג והמיצוב שלו. אני לא רואה סיבה להפסיק. אתמקם ואפתח גם כאן משהו חדש".

איך תחגגי את ליל הסדר? "אצא לאכול במסעדה התאילנדית החביבה עליי בהונולולו, יחד עם בעלי ועוד זוג חברים".

מי הכי חסר לך? "מעל הכול, אני מתגעגעת למשפחה ולחברים, וכמובן לסטודיו המהמם והמאובזר שלי ברחוב פינסקר".

חיסרון: "יש קושי כאשר אני מעצבת כאן פריטים חדשים ואין לי כל כך עם מי להתייעץ. התמונה בסקייפ לא הכי ברורה וקשה לי לקבל דעה מהסטודיו".

יתרון: "יש לי אפשרות להגשים את עצמי במובנים אחרים – גלישת הגלים וסגנון החיים הנעים כאן. כשאני מאושרת, אני יוצרת".

שורה תחתונה: "הלקוחות מפרגנות לי ממש. הן הכי שמחות לבוא לסטודיו כשאני באה לביקור ואנו שומרות על קשר בפייסבוק".

אילנה אפרתי. ''דווקא בריחוק ובהתקרבות מחדש יש משהו מאוד מפרה'' (צילום: רוני כנעני)
אילנה אפרתי. ''דווקא בריחוק ובהתקרבות מחדש יש משהו מאוד מפרה'' (צילום: רוני כנעני)

אילנה אפרתי

מי: אילנה אפרתי, 54, הקימה את המותג הנושא את שמה בשנת 1985 ומעצבת בגדי נשים איכותיים ומדויקים. משנת 2005 היא גרה לסירוגין באזור כפרי באיטליה ובמרכז תל אביב. אפרתי משלבת את החיים הכפריים והעיסוק בחקלאות ואמנות, עם חיים אורבניים במרכז תל אביב. היא מחזיקה חנות ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שבקומתה העליונה נמצא הסטודיו שלה. החנות פתוחה רק כשאפרתי מגיעה לארץ וסגורה בזמן שהיא נמצאת בחו"ל, הסטודיו פעיל במשך כל השנה.

חוזרת לארץ? "לא עזבתי את הארץ, אלא הוספתי עוד צד לחיים שלי. אני חוקרת תרבויות נוספות. לקחתי פסק זמן מהפול טיים ג'וב. אני גרה בשני מקומות באופן כמעט שווה".

קהל הלקוחות: "נשים שמודעות למה שהן לובשות, רוצות להיות מעודכנות ברמה כלשהי. אני לא פונה לגיל, אלא לאישיות".

איך שומרים על קשר? "בעבר שמרתי על קשר דרך דואר ישראל. מאז שיש דואר אלקטרוני זה הפך לקל יותר, ואפילו מאפשר סוג כזה של פעילות. זה מועדון שנוצר מעצמו".

מתכננת פריצה בחו"ל? "אני מעצבת רק בישראל".

איך תחגגי את ליל הסדר? "עם משפחה וחברים בבית הכפרי באיטליה".

מי הכי חסר לך? "אמא שלי, שהפעם לא תצטרף מסיבות אישיות".

חיסרון: "לצורת העבודה הזאת אין הרבה מקבילות, ולכן קשה לשים אותי במגירה. אני רוצה להפיץ את הרעיונות שלי ודרך הבלוג שלי זה קורה. חלק מהזמן החנות סגורה, ולכן רוב האנשים לא כל כך מבינים את הרעיון".

יתרון: "זה עניין מאוד אישי. אני זקוקה לשינוי מבחינת פיזית ותרבותית. דווקא בריחוק ובהתקרבות מחדש יש משהו מאוד מפרה. אני לא רואה את עצמי כמעצבת אופנה רגילה אלא יותר כאמן. אני מחפשת משהו יותר פנימי".

שורה תחתונה: "אם רוצים להיות רשת חנויות, הריחוק בלתי אפשרי. אך אם רוצים ליצור עניין ולקיים קשר אישי עם הלקוחות, ההתרחקות וההתקרבות דווקא מחדדות פן זה. רשימת הלקוחות שלי רק גדלה, בעוד שאפשר היה לצפות אחרת".

אלה אייזנברג, Maison Rouge. ''חנות היא דרך מעולה לשמור על קשר עם הקהל שלנו'' (צילום: ניקיטה פבלוב)
אלה אייזנברג, Maison Rouge. ''חנות היא דרך מעולה לשמור על קשר עם הקהל שלנו'' (צילום: ניקיטה פבלוב)

אלה אייזנברג: Maison Rouge

מי: אלה אייזנברג, 34, בוגרת שנקר, משנת 2006 מעצבת את מותג בגדי הגברים Maison Rouge בסגנון אירופאי צעיר. בשנת 2010 עזבה את הארץ בעקבות בעלה, ומאז הם גרים באטלנטה שבארצות הברית. ברשותה חנות מותג ברחוב פרישמן בתל אביב.

חוזרת לארץ? "כנראה בעוד שנה".

קהל הלקוחות: "גברים בני 25 עד 50, לרוב כאלה העוסקים במקצועות חופשיים".

איך שומרים של קשר? "חנות היא דרך מעולה לשמור על קשר עם הקהל שלנו. זה סוג של מקום שתמיד זמין ללקוחותינו הוותיקים והחדשים. אני לא מרגישה שאני צריכה להיות נוכחת בשביל שידעו ש-Maison Rouge ממשיכה להתקיים".

מתכננת פריצה בחו"ל? "לפרוץ ולהרחיב את המותג זו בהחלט אופציה, אך אף פעם לא במקום, אלא בנוסף. אני לא ראיתי שום סיבה לסגור את העסק בארץ. זהו בית, גם מבחינתי וגם מבחינת Maison Rouge".

איך תחגגי את ליל הסדר? "השנה נחגוג את פסח עם החברים האמריקאים שלנו. זה במיוחד נחמד שהפעם חג הפסחא שלהם ופסח שלנו יוצאים באותם ימים, אז יש אווירת חג. בארצות הברית כמו בארצות הברית, ליד כל עץ חג המולד יש חנוכייה וליד כל ארנבת של פסחא יש קערת ליל הסדר. מצד שני, בעלי ואני לא באים ממשפחות מסורתיות במיוחד, אז גם בארץ אנחנו לא קוראים את כל ההגדה - כך שאנחנו פחות מרגישים בחסרון של החג".

מי הכי חסר לך? "החג זה יותר בשביל להתאסף ביחד עם כל המשפחה, להתעדכן עם אנשים שלא יוצא לראות באופן קבוע כמו דודים ודודות, ולאכול כל מיני מאכלים שמכינים רק בפסח. זו סיטואציה מאוד מיוחדת שנוצרת כשאנחנו עושים חגים אצל הורים, וזה כמובן גם מה שחסר בשביל להרגיש את החג עד הסוף. בשבילי זה לא עניין של צביון דתי, זה קשור לסיטואציה חברתית ספציפית".

חיסרון: "צריך לקחת בחשבון את הזמן. אם זה דוגמאות בדים שנשלחות אליי או גזרות שאני שולחת לארץ. זה פשוט דורש ארגון ותכנון טוב יותר של סדר היום".

יתרון: "היתרון הגדול זה הזמן שמתפנה לעבודה נטו. פחות שעות מתבזבזות על הפרעות שונות, שיחות טלפון באמצע יום העבודה, סידורים שונים ומגוונים".

שורה תחתונה: "הקולקציה התרחבה הודות לזמן שהתפנה לי, והשתתפתי בפרויקטים מעניינים מאוד של יחסי ציבור, שאני לא בטוחה שהייתי לוקחת על עצמי לפני שעזבתי".

עיינה פישמן, TWO A. ''יצאנו רק נשכרות מכל הסידור הזה'' (צילום: ענת שפירא)
עיינה פישמן, TWO A. ''יצאנו רק נשכרות מכל הסידור הזה'' (צילום: ענת שפירא)

עיינה פישמן: TWO A

מי: עיינה פישמן, 36, מעצבת תכשיטים תחת השם TWO A יחד עם שותפתה ענת שפירא. המותג קיים שנתיים ונמכר בסטודיו בסביון ובחנויות שונות. לפני שנה עזבה פישמן את הארץ ועברה לטורונטו שבקנדה כדי להגשים את חלומה לחיות בחו"ל.

חוזרת לארץ? "לא שוללת את האפשרות שיום אחד הנושא הזה יעלה על הפרק".

קהל הלקוחות: "נשים בנות 30 עד 60".

איך שומרים של קשר? "יש לי שותפה בארץ שמנהלת ביד רמה את העסק. אני אמונה על הניהול בחו"ל".

מתכננת פריצה בחו"ל? "העסק שלנו מתפתח וגדל בקנדה ובארצות הברית. יש לנו נציגויות וסוכנים, ואנחנו משתתפות בתערוכות".

איך תחגגי את ליל הסדר? "אחרי הרבה מאוד זמן, אנחנו חוגגים השנה בארץ עם המשפחה המורחבת וחברים טובים שלנו".

מי הכי חסר לך? "למרות שאנחנו בקשר כמעט יומיומי, ההורים והאחים שלי זה הדבר שאליו אני הכי מתגעגעת בארץ".

חיסרון: "יש קשיים. לפעמים מישהי מאיתנו צריכה רגשית את השנייה, ולא תמיד זה אפשרי. מכיוון שאנחנו שתיים, נוצר ההרגל של לעבוד יחד גם בנושאים של ההתנהלות העסקית".

יתרון: "היכולת ליצור קשרים, הקרבה לארצות הברית, זמינות המשלוחים ומהירות האספקה גורמים לנו להיות אטרקטיביות בשוק".

שורה תחתונה: "העובדה שאנחנו שתיים, אחת בארץ ואנוכי בחו"ל, מאפשרת לנו לפרוץ ולהתפתח. יצאנו רק נשכרות מכל הסידור הזה".