בחודש האחרון אני אובססיבית בכל מה שקשור לגלובוסים. לא יודעת למה, אבל זה מוטיב חוזר בחיי. כל תקופה מסויימת אני מוצאת אובייקט חסר משמעות כלשהו ומחליטה שהוא הדבר הראוי ביותר עלי אדמות. זה קרה לי עם דבורים, ספרי ילדים, צבע טורקיז, לונה פארקים, עננים. אני לא יודעת מה מהות העניין.
בכל אופן, התשוקה הנוכחית שלי היא כאמור גלובוסים. האמת, הם כל כך ראויים שאני לא מבינה איך לא שמתי לב אליהם כבר בעבר.
את הגלובוס הזה קניתי בשוק הפשפשים, הוא מנורה בנוסף להיות מדליק במיוחד כי הוא לא כחול כמו כל יתר הגלובוסים. הוא בצבע שמנת!
האובססיות התקופתיות שלי תמיד מוצאות את דרכן למה שאני לובשת. למשל כאן, באחד מאירועי שבוע האופנה, פרגנתי בקשת גלובוס (שהרכבתי במו ידיי בעזרתם הנדיבה של מוצרי הכול בדולר). השלמתי אותה עם השמלה הלוהטת הזאת מבוטיק השמלות של גאלה רחמילביץ say.
כצפוי, כשאני הופכת משהו לאובססיה אני תמיד דואגת להוכיח שהוא לגמרי טרנד עולמי לגיטימי. אז גירדתי את השמלה הזאת מקולקציית הריזורט האחרונה של carven.
ואת שמלת הנייר ההיסטרית הזאת של המעצבת אליזבט לקור.
ואת הצמיד הזה שאיתרתי באחד מסניפי רשת אקססורייז, והתיק המגניב למטה, שבצבץ מאחד הקולאז'ים באתר פוליבור.
והשיא: ליד הבית שלי ברחוב פרישמן יש מן חנות מדליקה כזאת, שנמצאת בה אישה שמכינה פסלים הזויים בהיסטריות שלהם מעיסת נייר. איינשטיין הזה והגלובוס שלו הציצו אליי מחלון הראווה.
