אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. מיכל ואני עלינו על מטוס למילאנו לצפות בתצוגת האופנה של קוואלי בעקבות טי שירטים שאיירתי לבית האופנה. מלאות תקוה לפגוש את רוברטו רגעים אחרי התצוגה במילאנו, מהר מאוד הבנו שזה לא הולך להיות סיפור פשוט. מצאנו את עצמנו עומדות במרחק יריקה מהאדם הזה, אך כמה שהיינו קרובות, ככה היינו רחוקות. אדם אחד שכן הצליח להתקרב ולדבר איתו היה ישראלי שפגשנו שם בשם אופיר לב, סמנכ"ל האגודה הישראלית לטקסטיל. הבחור הצעיר והנמרץ הזה לא ראה אף אחד ממטר, ורץ לעבר רוברטו כשהוא משאיר אחריו שובל של אבק. אופיר סיפר לנו שבא למילאנו לפגוש את קוואלי ולהציע לו לבוא להשתתף בשבוע האופנה הישראלי שהוא מתכוון ליזום בעוד כמה חודשים. מיכל ואני הסתכלנו עליו ואז על עצמנו במבט של "כן, בטח. אה הא, שבוע אופנה בארץ... ורוברטו יבוא...כן. אה הא". ובכן, אופיר חביבי - שיחקת אותה מאן. קודוס.
התצוגה השבוע בתל אביב היתה יפהפייה, וזה הישג מדהים להרים הפקה כזו בארץ, אין ספק. אפילו היו רגעים שאמרתי לעצמי - רגע, אני בארץ בכלל? אך עם כל הרצון הטוב, לא יכולתי שלא לשים לב להבדלים בכל זאת, בינינו לבין אחינו הגדולים שם באירופה.
לפני התצוגה:
מילאנו:
קור אימים, תחילת פברואר - עומדות מחוץ לארקו דלה פאקה שבמילאנו ומחכות להיכנס לאוהל התצוגה. המוני צלמים קפצו על מיכל כאילו שהיא סלב, אנשים יפים התקבצו בחוץ וסדר מופתי לא מפתיע הורגש במקום.
Acro Della Pace - המקום בו התרחשה התצוגה
תל אביב:
גם קור אימים, סוף נובמבר. עומדות במתחם התחנה מחוץ לאוהל. מסביבנו המונים עומדים ומחכים להידחק פנימה. מסביבנו צביקה פיק ושרי גבעתי, שלא רגילים לעמוד עם השאר ואותי זה משעשע. את מיכל מצלמים ומראיינים כי היא סלב ואני נהנית לראות אותה לובשת את החולצה של קוואלי שאיירתי עם הפנים שלה.
מיכל לובשת את החולצה (עם הפנים שלה) של קוואלי, שאיירתי בשנה שעברה לבית האופנה
פה זה החתול והכלב? התקבצות המונית בכניסה לאוהל. כולם רצים לפגוש את רוברטו 
האוהל:
מילאנו:
האוהל הענק בגודלו. כל כך גדול שאתה מרגיש כמו חרק קטן (חרק אופנתי ויפה).
תל אביב:
גם גדול. בקנה מידה ישראלי כמובן.
מדד ההתלהבות:
מילאנו:
הנה. גם במילאנו מתנפלים על קוואלי. אז אל תרגישו פרובינציאליים
קלי רולנד בשורה הראשונה. הסלב היחידי שראיתי שהגיע לתצוגה. ככה זה כששבוע האופנה במילאנו נופל על שבוע האוסקר
תל אביב:
אני לא מאמינה שהייתי נאיבית לחשוב שאוכל לפגוש אותו. טוב נו, לפחות פגשתי את אשתו - אווה. תודה תמרה 
התצוגה:
מילאנו:
רצפת המסלול נראתה כמו רצפת רחבת הריקודים של משפחת פון טראפ מצלילי המוזיקה. עושר אירופאי - זה כל מה שיש לי להגיד 
תל אביב:
אנחנו:
תל אביב:
איורי אופנה מהתצוגה יועלו לבלוג בהמשך היום so tune in...
