>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

אמש (רביעי) הושק במועדון החתול והכלב בתל אביב גיליון הבכורה של מגזין האופנה הבינלאומי QWHO המתפרסם בשפה האנגלית. QWHO הוא יצור כלאיים הפועל מתוך המרחב הגיאוגרפי של תל אביב, אבל חולם להיות לונדוני או ברלינאי. רשימת הכותבים והצלמים המקשטת את עמודיו היא תערובת של ישראלים ואירופאים, שמרכיבים יחד גיליון מרשים הן מהבחינה הוויזואלית והן מהבחינה הטקסטואלית, תוך שימת דגש על אופנת גברים, תרבות, אמנות ומוזיקה.

מאחורי המגזין, בתפקיד העורך והמוציא לאור (בשיתוף חברו הטוב מלונדון פול סטיין), עומד אורי לב, צעיר בן 24 שעד לאחרונה שימש כעורך מדור אופנת הגברים במגזין האופנה הבריטי הנחשב ID. "המגזין מאוד מושפע מ-ID, כי אני מאוד מושפע ממנו", אומר לב ומאשר את התחושה העולה מהתבוננות במוצר. 112 עמודי המגזין משלבים פרשנות על תצוגות אופנה לנשים ולגברים, לצד הפקות מורבידיות יפהפיות המתכתבות עם התוכן הוויזואלי שניתן לפגוש במגזינים רבים בעולם. כמו במקורות ההשראה של לב, גם כאן תפגשו דוגמנים ודוגמניות שדופים להחריד.

אורי לב. ''יש כאן אימג' מסוים של איך אתה אמור להיות''
אורי לב. ''יש כאן אימג' מסוים של איך אתה אמור להיות''

"אני מאוד אוהב דוגמניות רזות וכחושות על סף ההרעבה העצמית", הוא אומר בחיוך. אולם כשהוא נשאל על האג'נדה שלו כעורך ראשי, לב נשמע קצת פחות זחוח, עם תשובות מגומגמות שהפער בינן לבין המוצר הסופי הרהוט ודאי יצטמצם רק בעוד מספר גיליונות. השבוע השיק לב גם את המהדורה האינטרנטית של המגזין, המיועדת לאייפד ולאייפון (לא אפליקציה), אותה ניתן לרכוש תמורת 4 דולר לגיליון.

גיליון הבכורה של המגזין נושא את הכותרת המבטיחה BTHEISSUE (בי דה אישו), העוסק בהרחבה באינדיבידואליזם. בדבר העורך מעלה לב תהיות על בני דורו, צעירים בשנות ה-20 לחייהם, המתחבטים בסוגיות מגדר ואוהבים לקנות מותגים. בהמשך, הוא מביא אנקדוטה מחייו במטרה לשפוך אור על הכיוון אליו נושק המגזין כמוצר חוץ-טריטוריאלי הנוצר בישראל: "זה סיפור שגרם לי להבין יותר על החברה בה אנו חיים", הוא מספר בפגישתנו המתקיימת ערב ההשקה. "לא מזמן הוסיף אותי מישהו כחבר בפייסבוק. הוא רצה להיפגש לקפה, ולבסוף התרציתי. מהרגע שנפגשנו הוא אמר לי שהקעקועים שלי (שבעה במספר, א"י) הם יותר מדי, הסקיני ג'ינס צמוד מדי והשיער מוזר מדי. זה משהו מאוד ישראלי להגיד למישהו הכול בפנים. יש כאן אימג' מסוים של איך אתה אמור להיות, לא משנה אם אתה הומו או סטרייט, וברגע שאתה שובר את האימג' הזה, לאנשים מאוד קשה לעכל אותך".

  (צילום: דניאל קמינסקי)

אל תעשיית המגזינים התגלגל לב כמעט במקרה. לאחר שירות צבאי קצרצר ביחידת קשרי החוץ של צה"ל, הוא פנה ללימודי ארכיטקטורה באיטליה, אבל בסוף מצא את עצמו על ספסלי המחלקה לאופנה בבית הספר מרנגוני במילאנו, שם התמחה בלימודי סטיילינג והוצאה לאור. לאחר ארבע שנים שב אל בית הוריו בשכונת צהלה בתל אביב, אך בחר לעזוב שוב, הפעם ללונדון, שם החל לעבוד כעוזר לעורך אופנת הגברים במגזין Wonderland, ובהמשך כעוזר לעורך אופנת הגברים במגזין ID. לאחר כחודשיים קודם לתפקיד עורך אופנת הגברים במגזין, תפקיד אותו מילא כשנה, עד שחזר ארצה לפני כשנה מסיבות משפחתיות.

בארץ ניסה לב את מזלו בענף הפרסום הישראלי, אך בסופו של תהליך בחר להוציא מגזין באופן עצמאי. על השתלבות במגזיני הנשים הפופולריים בישראל ויתר מראש. "בשיא הכנות, אני לא חושב שיש לי מה לתרום לקוראים של מגזין את או לאשה", הוא אומר. "כבודם במקומם מונח, אבל זה כמו שיקראו לי לבוא ולעבוד בווג. גם אם היתה מגיעה הצעה מאנה ווינטור - הייתי אומר לה לא. אני לא חובב גדול של ווג".

כתבה מתוך המגזין (צילום: QWHO Magaz)
כתבה מתוך המגזין (צילום: QWHO Magaz)

גם לגבי האופנה הישראלית יש ללב בטן מלאה. אם זה היה תלוי בו, הוא כבר מזמן היה טורק מאחוריו את הדלת עם הפנים ללונדון וברלין. למרות שהוא מדגיש כי המגזין עוסק בתכנים בינלאומיים ובהחלט יש בו מקום גם לאופנה ישראלית, כשהוא נשאל מי מהמעצבים הישראלים שהוא מעריך, הוא מציין בקמצנות את חברו הטוב אלון ליבנה, שכתבת פרופיל עליו תפורסם בגיליון השני. לדבריו, למעט ליבנה ומעצב האופנה יוסף, אין כמעט "אופנה יצירתית בישראל" - אמירה המעידה בעיקר על ראייה מוגבלת וצרה של האופנה בישראל, כור מחצבתו של המגזין.

אלא שלאורך השיחה עם לב נדמה כי דווקא גילו הצעיר וחוסר ההיכרות שלו עם ההיסטוריה של האופנה המקומית ועם שמות כמו משכית ורקמה, או אפילו עם יצירותיהם של מעצבים כמו טובהל'ה וששון קדם – הם שמקרינים על אמירותיו הפרובוקטיביות לכאורה. "בישראל תופסים את זארה כמי שמייצגים את האופנה", הוא פוסק.

ואם תצא מלונדון שעתיים צפונה אל ניו-קאסל, האם לא תקבל מהאיש ברחוב תשובה זהה?

"באנגליה יודעים שיש את גוצ'י, למשל, שזה האופנה, ושטופשופ או זארה הם פרשנות זולה לאופנה הגבוהה. בישראל אין היררכיה".

בימים אלו שוקד לב על הגיליון השני, שייקרא The Black Issue ויראה אור בחודש הבא. מלבד ראיון עם אלון ליבנה, לב מספר כי בגיליון הבא תתפרסם גם הפקת אופנה מסחרית בשיתוף פעולה עם מותג האופנה האוונגרדי קום דה גרסון. כמו כן, לדבריו יופיעו בו לראשונה מפרסמים כמו פראדה, לאחר גיליון ביכורים נטול מפרסמים, שקרם עור וגידים על בסיס השקעה מהונו האישי של לב. בנוסף, לב מקדם שיתופי פעולה עם מותגי אופנה, ובעוד מספר שבועות צפוי לראות אור גיליון אינטרנטי שיצר בשיתוף חברת ליווי'ס הבינלאומית. "שיתופי פעולה כאלה הם פופולריים בכל העולם", הוא אומר ונותן כדוגמה את הגיליון המשותף שנעשה בין ווג יפן לדיור הום. "מעניין אותי מאוד ליצור חיבורים כאלה", הוא אומר.

אתה לא מרגיש שיש בעייתיות בחיבור בין מפרסמים לתוכן?

"אני לא מאמין בביקורת. רק בפרגון. כל אחד עושה מה שהוא יכול. ואת זה אני מאמין שצריך לפרסם".