''אני לא מעצבת רק לאלפיון העליון''

כבר בשנה א' בשנקר לי גרבנאו פתחה סטודיו לשמלות ערב וכלה והתחילה להלביש את השכנות והמקורבות מחוג הסילון של ישראל. ככה זה כשאת גם מוכשרת וגם חברה של עומר דנקנר

הדס שואף

14:06 , 06.11.11

לי גרבנאו (מימין) והקולקציה בעיצובה. ''הגבול בין יוקרתי לפרחי הוא מאוד דק, ואני שומרת עליו בקפידה'' (צילום: פביאן קולדוף)

הקולקציה של לי גרבנאו. ''אני בטוחה שהייתי אמורה לחיות במאה אחרת'' (צילום: אמיר יהל)

פינטרסט טוויטר שתפו עם חבריכם

תגיות:

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

היא אומנם רק בשנתה הרביעית במחלקה ללימודי עיצוב אופנה בשנקר, אך לי גרבנאו כבר משיקה עתה את הקולקציה החמישית בעיצובה. וזה לא הדבר היחיד שמבדיל אותה מרוב המעצבות הצעירות: הלקוחות הראשונות של גרבנאו בת ה-25 היו דווקא נשות העשירון העליון. בעוד מעצבים ותיקים ומבוגרים ממנה מתאמצים להחזיק חנות, גרבנאו פתחה את הסטודיו שלה לשמלות ערב כשהיתה בשנת הלימודים הראשונה שלה, והיא מתפעלת אותו ללא קושי גם לאורך הלימודים התובעניים.

את התשוקה לאופנה, היא מסבירה, קיבלה מהבית. גרבנאו גדלה בהרצליה פיתוח, בת לאורי גרבנאו – שהחזיק את המשרד הגדול בישראל לייבוא וייצוא טקסטיל ואף תיפקד כראש חטיבת האופנה במכון הייצוא, ויפה כפיר – שהיתה דוגמנית עסוקה בשנות ה-70, שעבדה בין היתר עבור גוטקס, אתא ובתצוגות בלונדון עם מרי קוונט, ובהמשך החלה לעסוק בעיצוב ובאמנות. "אבא שלי קיבל דוגמאות בדים מחו"ל ואת כולן ריכזו בחדר אחד שהיה הממלכה שלי בילדותי. לקחתי משם בדים ותפרתי בגדים לבובות. על שנקר דיברתי כבר מגיל שש, היה לי ברור שלשם אני רוצה להגיע", מספרת גרבנאו.

היום היא גרה במרכז תל אביב עם בן זוגה בשש השנים האחרונות, עומר דנקנר (בנו של נוחי דנקנר). "אני מכירה את עומר מהגן", היא אומרת. "אך רק בצבא גילינו אחד את השני והפכנו לחברים. הוא תומך בי, בעיקר בכל הצד העסקי, לאור העובדה שהוא איש עסקים בעצמו". בכלל, פניה מוארות כשהיא מדברת על משפחת דנקנר. "אני אוהבת אותם מאוד", היא אומרת בחיוך. "הם משפחה חמה ואוהבת, והפכנו מזמן למשפחה אחת גדולה". גם נשות משפחת דנקנר, האם אורלי והבנות רונה ודנה, הן כמובן לקוחות נאמנות הלובשות את יצירותיה של גרבנאו בגאון.

נוחי ואורלי דנקנר. ''הם משפחה חמה ואוהבת'' (צילום: יגל בר קמא)

אך למרות הקשרים המשפחתיים הענפים, לגרבנאו חשוב לציין כי היא עבדה מנעוריה, כמלצרית וכמוכרת בגדים בטופשופ. גם הדחף לפתיחת הסטודיו שלה נוצר מתוך מקום של אבל וקושי, ולא כהרפתקה נהנתנית. במהלך שנתה הראשונה בשנקר נפטר אביה במפתיע, ואת החור מילאה בקניית בדים וציור סקיצות. "יצאתי ממבחן תדמיתנות בשנקר וראיתי שיש עשרות שיחות שלא נענו. התיישבתי על המדרגות והתחלתי לבכות. הפנטזיה שלי היתה שאבא שלי יראה את תצוגת הגמר שלי, הוא צעק מאושר כשהתקבלתי".

הקולקציה החדשה. ''אני בת 25, מפרנסת את עצמי בלי עזרה מאף אחד, ובמקביל גם סטודנטית עם הוצאות מטורפות'' (צילום: אמיר יהל)

מיד לאחר ציון השלושים למותו של אביה הלכה גרבנאו לנחלת בנימין וקנתה בדים. היא הסבה את הקומה התחתונה בבית לסטודיו, והחלה לעצב בגדי ערב מהודרים. השכנות והמקורבות, נשים כהילה רהב ושרון כידון, שמעו והחלו ללבוש את בגדיה לאירועים אקסקלוסיביים. "אלו נשים שמבינות, שקונות בכל העולם, לכן מאוד חשוב לי שהכול יהיה עשוי מושלם", אומרת גרבנאו. "וכשאני מגיעה לאירוע שבו יש יותר מאישה אחת שלובשת שמלה שעיצבתי זה מדהים וכל כך מרגש".

עם זאת, ולמרות שהיא מודה שלקוחותיה הראשונות היו שייכות לאליטה הכלכלית המקומית, גרבנאו טוענת כי "אני לא מעצבת רק לאלפיון העליון, דרך הפייסבוק מגיעות אליי נשים מצפון הארץ ועד הדרום".

הלקוחה הילה רהב עם בעלה רני רהב. ''אלו נשים שמבינות, שקונות בכל העולם, לכן מאוד חשוב לי שהכול יהיה עשוי מושלם'' (צילום: יניב סופר)

מה חשבת על המחאה החברתית?

"לא הייתי בארץ, כי רק לפני חודש חזרתי מסטאז' בבית האופנה של ג'ונתן סונדרס, אבל עקבתי אחריה באינטרנט. אני בעד הרעיון של המחאה, כי עלו פה על משהו אמיתי וכואב שזה יוקר המחיה במדינת ישראל. אני בת 25, מפרנסת את עצמי בלי עזרה מאף אחד, ובמקביל גם סטודנטית עם הוצאות מטורפות. למרות שלא הייתי בארץ בתקופה של המחאה, הזדהיתי איתה. עם זאת, אני לא מסכימה עם דעתם של קומץ אנשים שקשורים למחאה, שניסו להטיל את האשמה על המגזר העסקי".

ואיך את משלבת בין הלימודים לניהול עסק עצמאי?

"אני עושה את הסוויץ' בין הלימודים לסטודיו, אך חייבת לציין שהשיעורים בשנקר נותנים לי המון רעיונות. שלב המחקר חשוב לי, אז אני נוברת בחומר עד שאני מוצאת את ההשראה הנכונה. הרבה פעמים קורס שאני עושה משפיע על העיצוב שלי גם בסטודיו".

''השיעורים בשנקר נותנים לי המון רעיונות'' (צילום: אמיר יהל)

הקולקציה החדשה של גרבנאו מורכבת מבגדי ערב וקו צעיר של שמלות כלה. היא משתמשת בבדים איכותיים שאותם היא מייבאת מפריז ולונדון, או מוצאת בארץ במהדורות מוגבלות, ועובדת עם שתי תופרות. הדגש בקולקציה הוא על עבודות יד, המשלבות מגוון רקמות וחרוזים, ועל צבעים חזקים – שאותם מצליחה גרבנאו למסגר בגזרות אלגנטיות וקלאסיות. "הגבול בין יוקרתי לפרחי הוא מאוד דק, ואני שומרת עליו בקפידה", היא אומרת. "אפשר ליפול עם פאייטים ונצנצים, אבל אני לא מפחדת".

"אני אוהבת היסטוריה, ובטוחה שהייתי אמורה לחיות במאה אחרת", אומרת גרבנאו ומעניקה הסבר לעיצוב הבגדים בקולקציה הנוכחית בסגנון שנות ה-20. בין הדגמים בולטים אוברול שחור מתחרה וחרוזים, הדוק בחלקו העליון ומשוחרר בתחתון; ושמלה צהובה עם מחשוף בגב וגווני חרדל. הקולקציה נוצצת מאוד ומלאת גלאם, וגרבנאו מעידה כי "אני רוצה שהלקוחות שלי יבלטו למרחקים. אני גם מאמינה בשיטה של לתפור לפי מידה. יש דגם, ואז אני יוצרת בדיוק לפי הגוף של הלקוחה".