מרלין מונרו הלכה לעולמה כבר מזמן, אבל מעריציה עדיין ממשיכים להשתמש בדמותה הייחודית בסרטים, בעבודות אמנות ובפרסומות. בחודש שעבר יצא לאקרנים בעולם סרט נוסף העוקב אחר דמותה המסקרנת של מונרו, "השבוע שלי עם מרלין", בכיכובה של מישל וויליאמס כבלונדינית הבלתי נשכחת.
מישל וויליאמס בתפקיד מרלין מונרו בסרט "השבוע שלי עם מרלין"
אבל עוד הרבה קודם לכן, משרד הפרסום ורשבסקי פרייליך דובר והמעצבת הגרפית חווה מרגול בחרו את דמותה של מרלין מונרו כמובילת קמפיין הפרסום של תחתוני דלתא.
לטובת הצילום המוביל של הקמפיין, שחזרנו את סצנת השמלה המתנופפת של מרלין מונרו מהסרט "חטא על סף ביתך" (1955) - מהסצנות הזכורות ביותר בקולנוע.
קרוליין לנגפורד, שחקנית ודוגמנית בתחילת דרכה, היתה הבחירה המושלמת לצילום - יפהפייה בעלת שיער בלונדיני וגוף חטוב, שאופרה וסורקה כדי להידמות עד כמה שניתן לדמות המקורית. את השמלה עיצבה דורין פרנקפורט מבד ורוד, שהיה מספיק קליל כדי להתנופף ברכות.
מאוורר תעשייתי שהונח למרגלותיה של קרוליין ומספר חוטי ניילון שנקשרו לשולי השמלה הניפו אותה כנדרש וגילו זוג רגליים חטובות ותחתונים של דלתא.
הצילום הנבחר פורסם במודעות ובפלקטים, כשהגדלה עצומה שלו הוצגה על בניין החברה בתל אביב, ובמשך שנים רבות הפכה הדמות האיקונית הזו לסמלה המסחרי של דלתא.
באמצע שנות ה-80 שוב חזרנו עם דלתא לדמותה של מרלין מונרו. גם הפעם בעבודה עבור משרד הפרסום ורשבסקי פרייליך דובר, יחד עם המעצבת הגרפית שלהם, תרצה פיין.
אלא שהפעם היה זה צילום מורכב יותר, אשר דרש בניית רקע מתאים, אביזרים וביגוד לדוגמנית ולדוגמן.
למלאכת עיצוב הבמה גייסתי את ידידי יאיר שרון, שהיה בעל ניסיון רב בבניית תפאורות ובעבודות אמנות. את הסט הענק הוא בנה בסטודיו שלי: במת עץ מוגבהת שצופתה בלוחות קלקר, כאשר הרצפה ולבני הקיר נצבעו בצבעי אפור, שחור וכחול מעושנים. התפאורה יצרה אווירה של אזור תעשייתי ישן ומוזנח, והדוגמנית עמדה על סורגי המתכת שחוברו לקירות, כשמתחתיה המאוורר התעשייתי החזק שהרים את שולי שמלתה.
לתפקיד הדוגמנית לקחנו את איריס זאבי, שעבדה איתי בעבר בצילומים לבגדי ים והיינו משוכנעים שהיא בחירה נפלאה לצילום. המאפר ומעצב השיער עבדו במקצועיות רבה, ולמרבה השמחה גילינו שהדוגמן יודע לנגן על סקספון, כך שהוא לא ממש נזקק להנחיות מיוחדות בכל הנוגע לאחיזה בכלי. במראהו האירופאי המסודר והנאה, וחליפת הטוקסידו - גם הוא השתלב בצורה נפלאה בסט שעל מלאכת הרכבתו עבדנו מספר ימים. התוצאה לפניכם.
אבל הרומן שלי עם מונרו עדיין לא הסתיים. הפעם עמד על הפרק קטלוג בגדי הים של גוטקס עם ספיר קאופמן. באותה שנה עיצבה הגברת לאה גוטליב מספר דגמים בסגנון שנות ה-40, וכמובן שהרעיון המתבקש היה לחזור שוב לדמותה של הגברת מונרו. הפעם את השמלה המתנפנפת יחליפו בגדי הים.
אין ספק שמכל הדוגמניות, אם יש מישהי שלוקחת בהליכה בתחרות הכפילות של מונרו, זו תהיה ספיר קאופמן - ולכן הבחירה בה היתה מתבקשת.
מוקדם מאוד בבוקר עמלו המאפר ומעצב השיער על הפיכת הדוגמנית למרלין הנכספת, כך שאפילו נקודת החן לא נעדרה באיפור המדויק. כשהמלאכה הזו הושלמה יצאנו לכיוון הלוקיישן - חוף הים של בית ינאי.
ספיר נעמדה על החוף בפוזה שבחרה בעצמה, כשלגופה בגד הים הראשון בסדרה ולפניה מבט עיניים ומשחק שפתיים שרק היא ידעה להציג. באותו רגע הצוות על הסט פרץ בצחוק היסטרי, פשוט כי הכפילה על החוף נראתה יותר מרלין מונרו מהמקור עצמו.
התחלתי לצלם, כשאני נסחף להרבה יותר צילומים מהנדרש. בסופו של דבר, גם הפריים הראשון וגם הפריים המאה ואחד שצילמתי היו מושלמים והסדרה הוכתרה כהצלחה בקטלוג של גוטקס.
באותה שנה נסעתי לבקר חברים בדיסלדורף שבגרמניה, שם התקיים שבוע האופנה הגרמני - האיגדו, שנחשב אז לאחת מתערוכות האופנה החשובות בעולם, בהשתתפות יצרני אופנה מכל קצוות תבל. להפתעתי בחרו מארגני האיגדו בצילום של ספיר לשמש כפלקט לתערוכה, כך שהוא זכה להיות מוצג גם על לוחות המודעות ברחבי העיר. היה זה רגע של גאווה אישית וישראלית.
